ליל הסדר, על פי תורת הקבלה, זהו הלילה הרוחני החזק ביותר בשנה - לילה שבו שערי שמיים נפתחים לרווחה, וה"מוחין" של כל יהודי יכולים להעפיל לדרגות שבימים רגילים קשה להשיג.
לקראת חג הפסח, "כיכר השבת" מציג קטע מיוחד מתוך המשדר החגיגי "בני מלכים" בהגשת יוסי עבדו, שבו התכנסו רבנים ואמנים לעריכת הסדר עם כל המנהגים וההלכות - סביב שולחן אחד. (התוכנית המלאה תשודר לקראת חג הפסח)
במהלך המשדר, חשף המקובל הרב אורי חנניה אלנקוה, מגדולי מפרשי הקבלה בדורנו, שורה של תובנות מצמררות ומנהגים נסתרים שיהפכו לכם את שולחן הסדר לחוויה רוחנית אחרת לגמרי.
"מה נשתנה" - לא מה שחשבתם
הילדים שואלים "מה נשתנה", אבל הרב אלנקוה פותח בחידוש שמרעיד את השולחן: המילה "מה" היא לא רק מילת שאלה היא רומזת לשם מ"ה (שם הוי"ה במילוי אלפין), כינוי קבלי לקדוש ברוך הוא בעצמו.
"בכל השנה", מסביר הרב, "יש תהליך הדרגתי: עיבור, יניקה, ואז מוחין. אבל בליל הסדר הקדוש ברוך הוא עושה 'מקפצה'. אנחנו מדלגים ישר לגדלות. זהו לילה שבו כל יהודי מקבל הארה עצומה בבת אחת".
המשמעות הרוחנית: כל יהודי מקבל בליל הסדר מוחין דגדלות - הארה של חכמה, בינה ודעת - בבת אחת, ללא תהליך הדרגתי. לכן, מדגיש הרב, חשוב לנצל כל רגע של הלילה ולא לאבד את ה"אפקט" בשיחות בטלות. "תנצל את זה כל הלילה. אל תאמר את זה ב'מגיד' כי שם תאבד את כל האפקט. כשתסיים את כל הסדר, אז תכנס למוחין האלה ותצעק לקדוש ברוך הוא, כי זו שעת רצון".
למה דווקא ארבע כזיתות וארבע כוסות?
רבים שואלים למה תיקנו חכמים דווקא ארבע כוסות וארבע כזיתות. הרב אלנקוה חושף את הקשר המפתיע לתפילין שאנחנו מניחים מדי בוקר: ארבע הכוסות וארבע הכזיתות הן כנגד ארבע הפרשיות שבתפילין - שתיים של רש"י ושתיים של רבנו תם - וכנגד ארבע הכריעות והשפיפות בתפילת העמידה בלחש ובחזרה.
"ארבע הכזיתות מושכות את אור החכמה, וארבע הכוסות מושכות את אור הבינה", מסביר הרב. "ביחד אתה בונה את מוחין הגדלות שלך לכל השנה כולה. זה לא סתם 'ארבע לשונות גאולה' - זה מבנה רוחני שלם".
חציית המצה האמצעית - פעולה קבלית, לא רק מנהג
חציית המצה האמצעית לשניים אינה פעולה טכנית. על פי האר"י הקדוש, האות ה' - המסמלת את השכינה הקדושה מורכבת משלושה ציורים: "דו", "די" ו"תלת ווין". חציית המצה לשניים יוצרת את הצורה של ד' ו-ו' ("דו").
"הד' היא דלה ועניה - זו השכינה הקדושה לפני שהיא מקבלת את האור המלא", מסביר הרב, "והו' היא זעיר-אנפין שעוד לא קיבל את החכמה, הבינה והדעת שלו. הלילה הזה הוא הלילה שבו שניהם עולים יחד לגדלות. כשאתה חוצה את המצה, אתה מכוון לאיחוד ולהשלמה הזו. זו לא חצייה - זו פעולה קבלית".
מנהג יהדות מרוקו: הקערה על הראש - והשושנים
אחד המנהגים המרגשים ביותר שהוצגו בשידור, בתחילת ה"מגיד", האבא לוקח את קערת הסדר ומסובב אותה מעל ראשי כל בני הבית בזה אחר זה, בזמן שכולם שרים יחד: "בבהילו יצאנו ממצרים, הא לחמא עניא, לשנה הבאה בני חורין".
מנהג זה נהוג ביהדות מרוקו, תוניס, ג'רבה ועוד קהילות, ומקורו בספר "תורת אמך", ספר מנהגי יהדות מרוקו. הרב יוסף משאש כתב: "כשם שהמצוות הגנו עלינו, כך יגנו עלינו".
ויש תוספת נפלאה שמעטים מכירים: האמא מצטרפת עם אגרטל שושנים. מדוע? כי על פי הזוהר הקדוש, כנסת ישראל נמשלה לשושנה בין החוחים - "כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות". והאר"י הקדוש מוסיף: שושנה בגימטריה "אסתר" - רמז לשכינה הקדושה המגינה על עמה, כשם שאסתר הגינה על ישראל בפורים.
"תראו איזה התרגשות נגרמת", אומר הרב, "כשהאבא עובר עם הקערה והאמא עם השושנים, והנכדים והבנים רואים את ההורים שרים יחד 'בבהילו יצאנו ממצרים', כי באמת בבהילו יצאנו".
הסגולה לפרי בטן ב"הא לחמא עניא"
אחת הסגולות המדהימות שחשף הרב נוגעת למי שמחכה לישועת פרי בטן. כשאומרים "הא לחמא עניא", יש לכוון לשם "הא לכם זרע" – שהרי האות ה' היא אות הפריון.
הרב מסביר: "כל האימהות ששמן מסתיים ב-ה' - שרה, רבקה, בלהה, זלפה - היו פוריות. לרחל, שאין לה ה' בסופה, 'ותקש בלדתה'. לכן כשמוסיפים לאישה שם לפריון, מוסיפים לה ה' - חיה, שרה, רבקה. 'הא לכם זרע' – זה הרמז".
גם ה"באר מים חיים" כותב: המעוניין להיפקד בפרי בטן, בזמן אמירת "מה נשתנה", כשארובות השמיים פתוחות, יבקש מאביו שבשמיים. "זו שעת רצון עצומה", מדגיש הרב. "בקשה מהלב בדיוק ברגע הזה - יש לה כוח מיוחד".
ומוסיף הרב: "גם מי שעדיין לא מצא את זיווגו - יש לכך מקום מיוחד. שידוך ופרנסה תלויים בקריאת ים סוף, ולכן יש סגולה מיוחדת בשביעי של פסח. כמאמר חז"ל: 'קשה זיווגו של אדם כקריאת ים סוף', 'קשה פרנסתו כקריאת ים סוף' -צוזה הזמן לפתוח את השערים".
הצלפות הבצל ב"דיינו"
גם למנהג שנראה משעשע יש עומק: אצל יהודי פרס, אפגניסטן וכורדיסטן, בזמן אמירת "דיינו" נוהגים להכות אחד את השני בעלי בצל - זכר לשוטים שבהם הוכו בני ישראל במצרים בפרך.
"כדי שתרגיש, ולא רק תאמר", סיכם הרב. "ליל הסדר כולו נועד להפוך את הסיפור ממשהו שאתה קורא - למשהו שאתה חי".
"נהמא דאסוותא" - שני שמות שחובה להכיר
המצה אינה רק "לחם עוני". בזוהר הקדוש יש לה שני שמות שמשנים לגמרי את ההתייחסות אליה: "נהמא דאסוותא" – לחם הרפואה, "נהמא דמהימנותא" - לחם האמונה.
"כל הסדר הוא הכנה למתן תורה", מדגיש הרב. "חמישים ימי ספירת העומר הם המסלול שבו אנחנו בונים את האמונה לקראת שבועות. ולא בכדי כתוב 'וצדיק באמונתו יחיה' - מפסח ועד שבועות, האמונה היא הכלי. המצה שאתה אוכל הלילה היא הנחת היסוד לכל שבעת השבועות הבאים".
"והיא שעמדה" - מי היא אותה "היא"?
נקודה קבלית שהרב הדגיש בפתיחת הדברים: כשאנחנו אומרים "והיא שעמדה לאבותינו", מי היא אותה "היא"? על פי הקבלה, "היא" זו השכינה הקדושה, שעמדה לישראל בכל דור ודור. ה"הא" שבראשית "הא לחמא עניא" היא אותה "ה'" - ה' שכינתא בגלותא, כלשון פתח אליהו. ודווקא היא, בלילה הזה, מתרוממת.
צפו ב'ליל הסדר על פי הקבלה' בראשית הכתבה
השידור המלא של "בני מלכים - ליל הסדר" יעלה בימים הקרובים באתר "כיכר השבת", בהשתתפות: הגאון רבי גדעון בן משה, הרב אברהם קלנר, המקובל הרב אורי חנניה אלנקוה, משה אריה, הזמר ארז יחיאל והקלידן אלחנן בדני.
0 תגובות