הלילה הגדול ביותר בשנה - ליל הסדר - כמעט כאן, וכדי שאתם תגיעו אליו מוכנים, אתר "כיכר השבת" במשדר מיוחד - "בני מלכים", בהגשת יוסי עבדו והפעם עם כל הסגולות המיוחדות של הלילה הזה ומה הסודות מאחורי כל שלב בליל הסדר.
אחרי שבחלק הראשון של "בני מלכים" למדנו את כל ההלכות והמנהגים ובחלק השני ערכנו ליל הסדר לדוגמא, בחלק השלישי אנו פורסים לפניכם את כל הסגולות המיוחדות שאסור לכם לפספס.
ב'אולפן כיכר' מתארח הגאון הרב יוסף חיים אוהב ציון – בעל הספר "החודש אשר בו ישועות מקיפות", שמביא עשרות מקורות מראשונים ואחרונים - השל"ה הקדוש, האריז"ל, הבן איש חי, הגאון רבי חיים פלאג'י, רבי נחמן מברסלב, האדמו"ר ממונקאטש ועוד.
הרב מדגיש: "כל מצווה שאדם עושה עליו לעשותה לשמה, לא רק בשביל הסגולה. אבל כשאדם יודע מה עומד מאחורי כל פעולה – זה נותן לו כוח, חשק ורצון".
קמחא דפסחא – הצדקה שמצילה מארבע מיתות בית דין
הרמ"א פתח בה את הלכות פסח - ולא בכדי. הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו "עמודי חיים" כותב דבר פלא: אדם הנותן קמחא דפסחא ניצול מארבע מיתות בית דין. הרב פירט את הטעם: נתינת חיטים שנטחנות באבנים מצילה מסקילה, האפייה בתנור מצילה משריפה, מגע הברזל בעריכת המצות מציל מהרג ולישת העיסה, שדומה לחניקה, מצילה מחנק.
"אדם שנותן קמחא דפסחא לא ייפול עליו טיל. בזמן שגזירות כלכליות נוחתות ובני תורה זקוקים לעזרה – הצדקה הזו היא שמירה אדירה".
הרב הוסיף רמז מהמילה "מצות" - כשנכתבת חסרה יש בה ראשי תיבות: מצדקה תציל ממוות. "האות צ' שבאמצע – סימן לצדקה – ניצבת בין מ' ות' שהן מוות. הצדקה מצילה מהמוות".
חיזוק לנשים בערב החג: הזיעה שלך היא דמעות של תשובה
"הזיעה במצוות" - מסר מיוחד לכל אמא, אשת חיל ובת ישראל שמשקיעה ימים ולילות בהכנות. כל שעה של קרצוף, כל תור בקניות, כל מאמץ של הכנה לחג – כולם נרשמים למעלה כדמעות של כפרה.
הגמרא לומדת שהזיעה במצוות מכפרת על עוונות, ובמיוחד על פגם הברית. "לא לקוץ במאמצי ההכנה ולעשות אותם בשמחה יתרה" - כל זיעה היא מטבע של כפרה. גם הגברים שמסייעים בהכנות, וכל מי שעומד בתורים לקניות - כולם זוכים לכפרה זו.
עשרת הפתיתים בבדיקת חמץ - כנגד עשר המכות
ספר "קו הישר" מביא קבלה מרבותיו: הנחת עשרה פתיתים בבדיקת חמץ היא כנגד עשר המכות. "בעת שאנחנו מבערים את החמץ, יש לכוון שהקדוש ברוך הוא יבער ויכרית ויכלה את אויבי ישראל".
הרב הוסיף: "כדאי לרשום איפה שמים את הפתיתים - אחרת נעשה מחבואים".
החמץ מסמל את היצר הרע, ורשב"י אמר שהמצה היא "אסוותא" – כמו אנטיביוטיקה שנועדה לרפא אותנו מחולי היצר הרע.
שריפת החמץ - לבער את הנחש ולעורר אור הגאולה
"הנחש בורח מאש". היצר הרע הוא הנחש שהחטיא את אדם הראשון. כששורפים את החמץ מבריחים אותו. ולכן נוהגים לשרוף את החמץ יחד עם הלולב, על פי הכלל "הואיל ונעשתה בו מצווה אחת – תיעשה בו מצווה אחרת".
הספר "יסוד יוסף" מוסיף: ייקח חמישה בדי הושענה – כנגד חמש גבורות – וישרפם עם החמץ. יכוון: "יהי רצון שכמו שאני שורף את ההושענות, כך ישרפו כל הדינים והגבורות מעל עם ישראל".
הבן איש חי כותב בספרו "בן איש חיל" שבשריפת החמץ מתעוררת סנגוריה גדולה לגאולה: "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר" – ארבעה עשר בגימטריה דוד. ד' ו' ד' – ארבעה עשר. "אנחנו באור לארבעה עשר יהיה לנו אור של משיח, אור של דוד – על ידי ביעור החמץ", לכן כל אחד ישתדל בבדיקה ובביעור ויבקש על הגאולה השלמה.
עריכת השולחן - כלים יפים מכפרים על גאווה
"ויסדר שולחנו יפה בכלים נאים כפי כוחו" - כך כתב השולחן ערוך. ה"כף החיים" מסביר: "אדם שנוהג שררה בלילה הזה - זה מכפר לו על כל מה שנהג שררה וגאווה כל השנה שלא כדין".
יש גם ללבוש בגדים לבנים – המהר"ל כותב שיש עניין ללבוש בגדי לבן בלילה זה, כנגד כהן גדול ביום הכיפורים. ה"דברי מנחם" מרימינוב מוסיף: על ידי שאנחנו עורכים את השולחן ומעבירים את החמץ, הקדוש ברוך הוא מחליש ומכרית את ארבע הגלויות – גלות בבל, אדום, יוון ומדי.
קדש – ארבע כוסות: תיקון לחטא אדם הראשון
השל"ה הקדוש מגלה: ארבע הכוסות הן תיקון לחטאו של אדם הראשון, שחוה סחטה לו ענבים. השתייה מתקנת את ארבע אותיות שם הוי"ה שנפגמו בחטא - ולכן נשים חייבות בארבע כוסות, כי האישה היא שתיקנה את הפגם.
הגר"ח פלאג'י מוסיף: מי ששותה ארבע כוסות כהלכה ניצול מארבע מיתות בית דין.
סגולת כל כוס וכוס:
- הכוס הראשונה כנגד חכמה – לבטל רוח שטות.
- הכוס השנייה כנגד בינה – לבטל הרהורי עבירה ומחשבות רעות.
- הכוס השלישית כנגד תפארת – לבטל חמדה רעה.
- הכוס הרביעית כנגד מלכות – לבטל רוח חטאים.
ורחץ - נטילת ידיים: סגולה לעשירות ולאמונה
הזוהר הקדוש מביא מעשה נפלא: מי שנוטל ידיים בהידור זוכה לעשירות. "ייטול בשפע – ויקבל מלא חפניים טובה".
רבי נחמן מברסלב מוסיף: "על ידי הגבהת הידיים בשעת הנטילה ממשיך האדם אמונה בידיו".
כרפס - סגולה לניצחון במלחמה
בספר "ארחות חיים" לרבי אהרון הכהן מלוניל מביא סגולה עתיקה שרבים אינם מכירים: "הנושא כרפס במלחמה – נוצח", ורמז מהפסוק: "וכל קרני רשעים אגדע" - המילה "קרני" בגימטריה "כרפס". הכרפס מרמז על נפילת הרשעים.
יחץ - להפוך מידת הדין למידת הרחמים
הגר"ח פלאג'י בספרו "חיים לראש" כותב: המצה האמצעית היא כנגד יצחק - מידת הגבורה. כשחוצים אותה יש לכוון להפוך את מידת הדין למידת הרחמים. "האות ק' של יצחק היא נוטריקון יחץ קודם – חוצים לפני המגיד כדי למתק את הדינים", כל ההתחלות קשות, וצדיקים תחילת יסורין וסופן שלווה.
מגיד - שש מעלות גדולות
סגולה לבנים - האור החיים הקדוש כותב: "והגדת לבנך – מי שיגיד הגדה, יזכהו השם שיגיד לבנו". אמירת ההגדה עצמה היא סגולה לבנים. מי שאין לו בנים - בזמן "מה נשתנה" זה הרגע לבקש. "כאן הבן שואל" - כאן יפה כוח הבן להיות שואל, ולבקש רחמים מאביו שבשמיים.
כפרת עוונות - הגר"ח פלאג'י: "בלימוד ההגדה נמחלים עוונותיהם של ישראל".
תיקון פגם הברית - רבי נחמן מברסלב אומר: "אמירת ההגדה בקול רם מתקנת פגם הברית, שכן הגאולה הייתה על ידי הקול".
פתיחת הלב לתורה - "מה נשתנה" פותח את הלב ללימוד תורה. כל אחד ישאל ויבקש בפנימיות.
הכנעת אויבים - ה"אגרא דכלה": "כשמספרים בסיפור יציאת מצרים ובמיוחד את עשר המכות - נופלים האויבים ומושמדים".
סגולה לזרע - "הא לחמא עניא", האריז"ל כותב "הא לכם זרע" – ה-ה' שבפתיחה סגולה לזרע של קיימא. "מי שצריכה להיפקד – שתכוון בזמן אמירת 'הא לחמא עניא' ותבקש".
שפוך חמתך - שיירי הכוס סגולה לפרנסה
ה"הגדה שלימה" מביאה: כל מי ששותה משיירי הכוס ששפכו ממנה לעשר המכות - מובטח לו שמזונותיו של אותה שנה יהיו מרווחים ולא מצומצמים. הכוונה ליין שנשאר בכוס לאחר השפיכות - לא ליין שנשפך לקערה או לצלוחית.
חשוב: יין שנשפך לקערה נחשב לדינים ויש להסירו מהשולחן מיד ולשפוך לביוב – לא לשתות ממנו.
מוציא מצה - שמונה מעלות
רפואה - הזוהר הקדוש קורא למצה "מיכלא דאסוותא" – מאכל הרפואה. האדמו"ר ממונקאטש מסביר: המצה מרפאה את שורש כל המחלות – חולי הנפש, החרדות והדיכאונות. "כשהנפש נרפאת – גם הגוף נרפא".
השגת אור השכל - ספר "צפנת פענח" כותב שהמצה מזככת את השכל ומביאה להבנה עמוקה בתורה ואף לנבואה.
ענווה ואחדות - אכילת מצה מקנה מידת הענווה, ומענווה נוצרת אחדות ומתבטלת מחלוקת.
קדושת הגוף והנשמה - הזוהר כותב: "מי שנזהר מחמץ ואוכל מצה – גופו ונשמתו נעשים קודש".
הפיכת דין לרחמים - אכילת המצה הופכת מידת הדין לרחמים ומסלקת דינים מהאדם.
שותפות במעשה בראשית - הרוקח כותב: "מי שמקיים מצות אכילת מצה כהלכה נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית".
פרנסה - ה"בני יששכר" כותב: "מצה לחם עוני" בגימטריה "גשם" – שפע של פרנסה. "בפסח נידונים על התבואה – ואכילת מצה מביאה שנת שובע".
זכייה בדין בראש השנה - הזוהר הקדוש מגלה: בזכות שישראל אוכלים מצות בפסח ניצולים בדין בראש השנה. הגר"ח פלאג'י נהג לאכול מהמצות שנאפו לפסח גם בראש השנה, מכוח סגולה זו.
מרור - שתי סגולות נסתרות
סגולה לפרנסה - ספר "המדות" למוהר"ן מברסלב: "כזית מרור שאוכלים בפסח מסוגל לפרנסה". היונה אמרה לקדוש ברוך הוא "יהיו מזונותיי מרורין כזית בידך ולא מתוקים כדבש ביד בשר ודם" - מרורין כזית רומז לכזית מרור.
סגולה למקשה לילד - "תתלה על צווארה ממרור הנשאר מהסדר - וזה יקל על לידתה".
הזרוע - שמירה לבית
מנהג ישראל לתלות את הזרוע הצלויה שנותרה מקערת ליל הסדר מעל פתח הבית לאחר הסדר, זכר לדם על המשקוף - שמירה אדירה לבית.
סגולת הזרוע לשידוך - מפי רבי אליהו לופיאן
רבי אליהו לופיאן מגלה סגולה מיוחדת במינה: "משפחה המעוניינת שאחד מבניה יתארס, יניח אחד מבני הבית בחוה"מ פסח את הזרוע הצלויה שנותרה מקערת ליל הסדר - לא בשר צלי רגיל אלא דווקא הזרוע שהייתה על השולחן - בתוך הכיס הימני של החליפה של הרווק, ללא ידיעתו. כאשר הרווק ילבש את חליפתו ויגלה את הזרוע בכיסו - מובטח לו שעד חג הפסח הבא יהיה מאורס". הסגולה מפורסמת ומובאת גם בשם הגר"א לופיאן.
שולחן עורך - תיקון על כל האכילות של השנה
ספר "חסד לאברהם" כותב: "על ידי אכילת מצה נעשה תיקון על כל האכילות שלא בקדושה מכל השנה". וזהו הרמז ב"שולחן עורך" – על ידי המצות שאכלנו, השולחן של כל השנה נעשה ערוך לפני ה'.
עוד מוסיף: "על ידי אכילה בקדושה ובטהרה - נכנעים ונשברים כל שונאי ישראל". במקום לראות בסעודה רק הפסקה רעבה, הרב מלמד אותנו שזהו זמן של שבירת אויבים ותיקון כל אכילה לא ראויה מכל השנה.
מים אחרונים - סגולה לאריכות ימים ולעשירות
נקודה שנשכחת בתוך כל המצוות: ספר "חרדים" בשם המרדכי כותב שהזהיר במים אחרונים זוכה לאריכות ימים. וספר "קב הישר" מוסיף: רב אשי היה נוטל ידיו בשפע - הן במים ראשונים הן במים אחרונים - ולכן זכה לעושר גדול.
חשוב להזכיר: בתוך כל ריצת הסדר - לא לשכוח את המים האחרונים לפני ברכת המזון.
ברך - ברכת המזון בשמחה: סגולה לעשירות
הגר"ח פלאג'י כותב: "האומר ברכת המזון בנעימה ובשמחה - מובטח לו שלא יהיה לו דוחק פרנסה ויהיו מזונותיו בריוח".
הזוהר הקדוש מוסיף: "ברך בשמחה ובקול רם - זו סגולה להתעשר".
החיד"א מפרש את הפסוק "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" - ברכת ה' היא ברכת המזון שהיא מן התורה. מי שמברכה בשמחה יתעשר, כי הסיר את אחיזת הסטרא אחרא.
עשר סגולות האפיקומן
להשקטת הים - זריקת חתיכת אפיקומן לים בשעת סערה משקיטה אותו. "בדוק ומנוסה".
להינצל מגזלנים - ישא מעט אפיקומן בחיקו - הוא סגולה להינצל מגזלנים ולהבריח קליפות.
לכיבוי אש - ספר "דרך ישרה" מביא שזריקת אפיקומן לשריפה מכבה אותה. "בדוק ומנוסה מכתבי האריז"ל".
להחזרת הדיבור - מי שניטל ממנו כוח הדיבור יכתוש ערבה ישנה ואפיקומן יחד, ישים במאכל ויאכל - ויחזור לו הדיבור.
לבנים - "כן ירבה" בגימטריה "אפיקומן". פרעה אמר "פן ירבה" ורוח הקודש השיבה "כן ירבה" - ומי שאוכל אפיקומן יזכה לבנים.
לרפואה - "אפיקומן" בגימטריה "רפא" - ירד על ידי זה רפואה שלמה לכל חולי ישראל.
לפרנסה - "במרמה" שבפסוק "בא אחיך במרמה ויקח ברכתך" - בגימטריה "אפיקומן". יעקב לקח את הברכות בזכות האפיקומן, לכן משאירים מהאפיקומן כל השנה שתשרה ברכה בבית. "הרוצה להעשיר - יצפין".
למעוברת - תיקח מהאפיקומן ומעט ממלח העומר, תקשור בכותנתה - ותלד בשלום.
נגד עין הרע - ישא בחיקו חתיכת אפיקומן - סגולה נגד עין הרע. "כך נהגו יהודי מרוקו".
לקמע מומחה לכל השנה - שמירה בארנק, בכרית, ברכב - "ומועיל כמו קמע מומחה".
שיר השירים – כל הרפואות שבעולם
רבי נחמן מברסלב ציווה על אחד מקרוביו שהיה לו חולה בבית: "קום קודם עלות השחר ואמור שיר השירים כולו - שכל הרפואות שבעולם כלולות בשיר השירים". וכן היה – "תיכף היה שינוי לחולה."
ה"מעם לועז" מוסיף: מקובל מזקני ירושלים שקריאת שיר השירים היא סגולה לרפואה.
חד גדיא - לחש נגד עין הרע של המלאכים
ספר "חמרא טבא" מגלה: "המלאכים רואים למעלה את הנחת הרוח והאורות הגדולים מעריכת הסדר ואמירת ההגדה, ומחמת שאינם יכולים לעשות כזאת - הם מביטים עלינו בקנאה גדולה".
כדי שלא ישלוט עין הרע של המלאכים, סידרו הקדמונים את הפיוט "חד גדיא" - הוא לחש נגד עין הרע. "כשהמלאכים יורדים לראות מה אנחנו עושים הם רואים שאנחנו עסוקים בכלב שאכל את החתול... ואז עין הרע לא חל עלינו". ניתן לומר "חד גדיא" גם באמצע השנה כלחש לביטול עין הרע.
האור של ליל הסדר לא נגמר בלילה אחד - ספירת העומר
האור של ליל הסדר נמשך ישירות לתוך ימי השורש של כל השנה - ספירת העומר. "איך שבן אדם מתנהג בימים האלה ככה יתנהגו איתו משמיים כל השנה". ימי הספירה הם ימי שורש, כל העבודה שקיבלנו בליל הסדר, האורות הגבוהים שירדו בבת אחת, מסתלקים בבוקר, ואנחנו עובדים מ"ט ימים בספירה כדי להשיג אותם מחדש.
"אדם יעשה לו תזכורות שלא יאבד יום אחד מהספירה הקדושה - כי מי שמאבד ספירה מאבד חלק מהנשמה".
מלח ספירת העומר – קמע מומחה לכל השנה
סגולה שיוסי עבדו עצמו נוהג בה כל שנה - בלילה הראשון של ספירת העומר, לוקחים מעט מלח, קוראים עליו שלושה מזמורים - "שיר המעלות לדוד שמחתי", "לא גבה לבי", "הנה מה טוב" - קוראים את פרשת העומר ואת התפילה, ולאחר מכן סופרים. כך עושים כל ימי הספירה. "מלח זה מסוגל לעין הרע, פרנסה, זרע של קיימא, פחדים ולכל דבר רע - ומועיל כמו קמע מומחה". מומלץ לחלק מהמלח לבני הבית ולשים בארנק, בכרית, ברכב.
חול המועד - המכבד יקבל כפליים
ה"שדי חמד" מביא בשם האריז"ל: האות מ' של "מועד" שווה 40. שאר האותיות – ו', ע', ד' – שווים 80. "המוציא ארבעים לכבוד המועד יתברך ויקבל שמונים בחזרה".
יש להוציא הוצאות בשמחה לכבוד חול המועד, לאכול ולשתות ולשמח את בני הבית, ולהיזהר ממלאכה שאינה לצורך.
שביעי של פסח – זמן הישועות הגדולות
"קשים מזונותיו וזיווגו של אדם כקריעת ים סוף" - לכן זמן קריעת הים מסוגל מאוד לפרנסה ולשידוכים. האדמו"ר ממונקאטש מוסיף: "כל הצטרכות ישועה בכלל ובפרט אפשר לפעול בלילה זה בעת קריעת ים סוף". לכן יש לקרוא את שירת הים בעלות השחר - הזמן המדויק שבו התרחשה קריעת ים סוף.
מימונה - אמונה, שיבולים ושנת שובע
הגאון רבי חיים פלאג'י כותב: "במוצאי פסח נוהגים לשטוח שיבולים בבתים ומניחים שיבולת בראשם - לסימן טוב שיהיה שנת שובע".
"מימונה" היא חג האמונה - ביטוי לאמונה הגדולה שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.
סיכום סגולות ליל הסדר
- לפרנסה: קמחא דפסחא, כזית מרור, שיירי כוס שפוך חמתך, אכילת מצה, ברכת המזון בשמחה, אפיקומן, מלח ספירת העומר, שביעי של פסח.
- לרפואה: אכילת מצה ("מיכלא דאסוותא"), שיר השירים לפני עלות השחר, אפיקומן (גימטריה רפא).
- לזיווג ושידוך: זרוע מקערת הסדר בכיסו הימני של הרווק בלי ידיעתו (רבי אליהו לופיאן), שביעי של פסח.
- לזרע של קיימא: כוונה ב"הא לחמא עניא", מלח ספירת העומר, אפיקומן (כן ירבה = אפיקומן), מרור על הצוואר למקשה לילד.
- לכפרת עוונות: זיעה בהכנות לחג, לימוד ההגדה בקול רם, ברכת המזון בשמחה.
- לניצחון במלחמה ושמירה: כרפס (הנושא כרפס במלחמה נוצח), זרוע מעל פתח הבית, אפיקומן בחיקו, מלח העומר.
- לאריכות ימים: מים אחרונים, נטילת ידיים בהידור.
- לעשירות: נטילת ידיים בשפע (זוהר), ברכת המזון בשמחה ובקול רם.
- לגאולה: ביעור חמץ בכוונה (אור לארבעה עשר = גימטריה דוד), שריפת חמץ עם הושענות.
- לפתיחת הלב לתורה: "מה נשתנה" - לשאול ולבקש.
- לכיבוי אש: זריקת אפיקומן לתוך השריפה.
- להחזרת הדיבור: כתישת ערבה ישנה ואפיקומן יחד.
- נגד עין הרע: חד גדיא (לחש נגד עין הרע של המלאכים), אפיקומן בחיקו, מלח העומר.
סיכום סגולות לפי סדר ליל הסדר
- קמחא דפסחא – נתינת צדקה לפני החג מצילה מארבע מיתות בית דין ומהגנה מפני כל פגע.
- זיעה בניקיונות – כל מאמץ ההכנה לחג מכפר על עוונות ובמיוחד על פגם הברית.
- עשרת הפתיתים – הנחתם בבדיקת חמץ כנגד עשר המכות, לכוון על כילוי אויבי ישראל.
- שריפת החמץ – מבריחה את הנחש (היצר הרע) ומעוררת סנגוריה לגאולה – "אור לארבעה עשר" = דוד = 14.
- עריכת השולחן בכלים נאים – מכפרת על גאווה ומכרית את ארבע הגלויות.
- קדש – ארבע כוסות – תיקון לחטא אדם הראשון, הצלה מארבע מיתות, וכל כוס מבטלת מידה רעה אחרת.
- ורחץ – נטילת ידיים – בהידור ובשפע, סגולה לעשירות ולאמונה.
- כרפס – הנושא אותו במלחמה נוצח; "קרני" בגימטריה כרפס.
- יחץ – חציית המצה – לכוון להפוך מידת הדין לרחמים כנגד יצחק.
- מגיד – אמירת ההגדה – סגולה לבנים, כפרת עוונות, תיקון פגם הברית, פתיחת הלב לתורה, הכנעת אויבים.
- "הא לחמא עניא" – לכוון "הא לכם זרע" לפרי בטן.
- שפוך חמתך – שיירי הכוס (לא מה שנשפך לקערה!) מובטח לו פרנסה מרווחת.
- מוציא מצה – רפואה, שכל, ענווה, קדושה, הפיכת דין לרחמים, שותפות במעשה בראשית, פרנסה, זכייה בדין בראש השנה.
- מרור – כזית מרור סגולה לפרנסה; מרור על הצוואר מקל על לידה.
- זרוע – שמירה לבית – לתלות מעל הפתח לאחר הסדר.
- זרוע – שידוך – לשים בכיסו הימני של הרווק בלי ידיעתו (רבי אליהו לופיאן).
- שולחן עורך – אכילה בקדושה מתקנת כל אכילות השנה ומכניעה שונאי ישראל.
- מים אחרונים – אריכות ימים ועשירות.
- ברכת המזון בשמחה – מובטח לו פרנסה מרווחת ועשירות.
- עשר סגולות האפיקומן – להשקטת ים, הצלה מגזלנים, כיבוי אש, החזרת דיבור, בנים, רפואה, פרנסה, לידה בשלום, נגד עין הרע, קמע מומחה.
- שיר השירים – כל הרפואות שבעולם כלולות בו; לקרוא לפני עלות השחר.
- חד גדיא – לחש נגד עין הרע של המלאכים; ניתן לאמרו גם כל השנה.
- ספירת העומר – ימי שורש לכל השנה; לא לאבד יום אחד.
- מלח ספירת העומר – קמע מומחה לשמירה, עין הרע, פרנסה וזרע; לשמור כל השנה.
- חול המועד – הוצאות לכבוד המועד מוכפלות בחזרה.
- שביעי של פסח – זמן מסוגל לכל ישועה, פרנסה ושידוכים; לקרוא שירת הים בעלות השחר.
- מימונה – שיבולים בבית לסימן שנת שובע; חג האמונה בגאולה הקרובה.
צפו בכל הסגולות של ליל הסדר ופסח - בראשית הכתבה
קרדיטים >>>
- תחקיר והגשה: יוסי עבדו
- צילום: למי עזוז, נריה סעדיה
- בימוי: אבי לודמיר
- הפקה: איציק אוחנה
- מפיק: אשר רוט
- עריכה: שלמה רוטנברג
- עיצוב אולפן וניהול מחלקת מדיה: ידידיה כהן
0 תגובות