מופלטה היא לא רק "משהו טעים שאוכלים בסוף פסח", אלא סמל עמוק של שיבה אל הבית, המשפחה והמסורת. במשדר המימונה המיוחד של "כיכר השבת", המופלטה קיבלה במה רחבה: לצד דברי הרבנים, עלו זיכרונות מרגשים מבית הבאבא סאלי וקולה האישי של הרבנית ג'סיקה כהן, שגילו עד כמה המאכל הפשוט הזה נושא על גבו זהות מרוקאית עשירה.
המופלטה מסמלת את המעבר מחומרות הפסח אל שמחת המימונה, ומבדידות החג אל שולחן פתוח לכולם.
ממרקש של השביעי באוקטובר ועד רחבינ
הרבנית ג'סיקה כהן הביאה למשדר זווית אישית ואקטואלית מרגשת. היא שיתפה כי בשמחת תורה, בשביעי באוקטובר, שהתה במרקש שבמרוקו, שם ניהלה מסעדה של מאכלים מרוקאיים אותנטיים - טאג'ין, קציצות דגים וסרדין "מזוז'ין". למרות המרחק הפיזי מהארץ, הלב נשבר למראה התמונות הקשות.
לאחר מכן עלתה לארץ ופתחה את מסעדת "פירס" בשכונת רחביה בירושלים - בחירה מודעת של שיבה הביתה. עבורה, המופלטה היא זיכרון של שורש ומעשה משפחתי המייצר קהילה סביב השולחן.
עוד במשדר >>>
• משדר המימונה של 'כיכר השבת' עם גדולי רבני מרוקו: המסורת, הסגולות, כל המנהגים וסוד המופלטה | צפו
• המוזיקה של המימונה: חגיגה מרוקאית שלא תמצאו באף מקום | צפו
באולפן הדגימה ג'סיקה כיצד הבצק צריך להיות "כמו מסטיק" - אלסטי, רך ונוח לעבודה, והסבירה שהכנת המופלטות היא אירוע משפחתי חם שמייצר קהילה, ולא רק הכנת ארוחה.
"אנחת רווחה": למה דווקא מופלטה?
הרבנים במשדר לא הרחיבו רק על הטעם, אלא על ה"מהות". המופלטה, כך הסבירו, נולדה מתוך מציאות מורכבת של יהודי מרוקו, שמצאו דרך יצירתית לשמור על הזהות והמצווה למרות הגזרות. הם קישרו את המאפה לברכה המסורתית "תרבחו ותסעדו" ולרעיון של פתיחת שולחנות ואחדות.
המופלטה היא המאפה שמוציא מהכוח אל הפועל את מהות המימונה: שמחה, ברכה ואמונה חיה. "הסוחרים במרקש היו דנים באבן עזרא בין לקוח ללקוח - גם שם לא היו בטלנים", הוסיף הגאון רבי אליהו אברג'ל, וקשר זאת למופלטה: לא רק מאפה, אלא סמל לקהילה תוססת.
בתוך הקודש: המימונה בבית הבאבא סאלי
הרבנית יהודית שושן, נכדת הבאבא סאלי, חשפה צדדים אישיים מבית הצדיק. היא תיארה איך במימונה הבית היה מתקשט בשטיחים יוקרתיים שנשמרו רק לערב זה, ספסלים מכוסים בבדים יקרים וכריות מפוארות.
פרט מפתיע שחשפה הרבנית הוא שבבית הבאבא סאלי לא היה חמץ במימונה כלל. שבוע שלם לאחר פסח לא הכניסו חמץ לבית - לא במוצאי פסח ולא במימונה עצמה. אמה של הרבנית הקפידה על כך עד יומה האחרון מתוך דבקות בקדושת הפסח.
הרבנית הדגישה כי המושג "מימונה" קשור ל"אמונה" - כפי שבני ישראל יצאו ממצרים באמונה עם בצק שהפך למצה, כך המופלטה בבית זה הפכה לסמל של המשך ישיר לקדושת החג.
הבאבא סאלי: גדלות בתוך פשטות
אחד הסיפורים המרגשים ביותר הובא על ידי הגאון רבי אליהו אברג'ל, שסיפר כי כבחור צעיר, בזמן שהבאבא סאלי התגורר בשכונת מגדל באשקלון, זכה לעזור לצדיק במוצאי פסח. לאחר חצות, הצדיק ביקש ממנו עזרה בהכנת המופלטות. "חשבתי שיש לו תנור", נזכר הרב אברג'ל, "אבל ראיתי פרימוס ומחבת".
הבאבא סאלי, שהיה אז כבן 70, ביקש מים, החל לערבל והורה לו: "'תמשיך לערבב כדי שלא יחמיץ - כל זמן שמערבבים זה לא מחמיץ'. "הוא לקח את העיסה, שם במחבת - רק הוא ואני לבד - ועשה אחת, שנייה ושלישית לשם מצווה". הרב הסביר שזהו רגע שבו גדלות רוחנית מתגלה בפשטות המעשה.
סוד השם: "מול פלטה" – זיכרון של ניצחון
הגאון רבי אליהו אילוז חשף את ההסבר ההיסטורי לשם המאפה. הייתה גזרה על יהודי מרוקו שלא להכין מצות, והם הכינו מצות רכות ("תנורת") בסתר. כשהסולטן הגיע לבחון אותם במוצאי החג, הם הגישו לו חמץ גמור (מופלטות) והראו כי מיד עם צאת הפסח הם אופים בחמץ.
"מופלטה", על פי הרב, היא קיצור של "מול פלטה" – בעלת הפליטה, שסייעה ליהודים להינצל מפורענות. המופלטה הפכה לסמל של יצירתיות ואומץ לשמירה על זהות יהודית.
כך מכינים מופלטה - המתכון של אמונה
הרבנית ג'סיקה כהן חושפת את המתכון הביתי והמדויק שלה. זהו מתכון ללא שמרים, המבוסס על לישה נכונה, סבלנות והרבה שמן.
המצרכים:
- 1 ק"ג קמח מנופה
- 700 מ"ל מים
- 2 כפיות סוכר
- 1 כפית מלח
- שמן לשימון, פתיחה וטיגון
אופן ההכנה:
- הלישה: מערבבים בקערה או במיקסר את הקמח, הסוכר והמלח. מוסיפים את המים בהדרגה. לשים לפחות 10 דקות עד שהבצק אחיד, אלסטי ורך מאוד - "כמו מסטיק".
- המנוחה: יוצרים כדורים קטנים מהבצק. מצפים כל כדור בשמן ומניחים במגש משומן. מכסים בניילון נצמד (במגע ישיר עם הכדורים) ומשאירים למנוחה של שעה לפחות.
- הפתיחה: לוקחים כדור בצק ופותחים אותו על משטח משומן היטב, עד שהוא הופך לדק ושקוף ככל האפשר. השמן שנספג מבטיח מופלטה רכה.
- הטיגון - שיטת "הערימה": מחממים מחבת היטב. מטגנים את המופלטה הראשונה עד הזהבה. בזמן שהיא מיטגנת, פותחים כדור נוסף, מניחים אותו מעל המופלטה הראשונה שבמחבת והופכים את שתיהן יחד, כך שהחדשה נוגעת במחבת. ממשיכים כך עד לסוף הבצק, ומתקבלת ערימה חמה ורכה.
- הגשה: מגישים חם עם חמאה ודבש - "זכר לאמונה של יציאת מצרים", כפי שמזכירה ג'סיקה.
קרדיטים >>>
- תחקיר והגשה: יוסי עבדו
- צילום: למי עזוז
- בימוי: נריה סעדיה
- הפקה: איציק אוחנה
- מפיק: אשר רוט
- עריכה: שלמה רוטנברג
- עיצוב אולפן וניהול מחלקת מדיה: ידידיה כהן
תודות >>>
- רפאל זביחי יו"ר ארגון תפארת רפאל
- מסעדת "פירסט" ירושלים רחוב בן מימון 1 ירושלים
- הרב אברהם אסולין, מחבר הספר "תורת אימך", שערך ועזר לנו במשדר
0 תגובות