הרגע שבו מרגישים את הקב"ה בחוש | הרב ישראל רידר על שמחת תורה
מסופר על גבאי צדקה שהיה אוסף כסף בערב יום הכיפורים.
באחד המקומות פגש כמה צעירים שאמרו לו שהם מוכנים לתת לו סכום כסף גדול, בתנאי שישתה כמות גדולה של וודקה.
הגבאי הסכים, שתה, התמוטט בפתח בית המדרש ונרדם.
רק לקראת תפילת נעילה התעורר. הוא פקח את עיניו, ראה את ארון הקודש פתוח, ובטעות חשב שהגיע כבר שמחת תורה.
הוא רץ אל ארון הקודש וצעק בהתלהבות.
המתפללים שלא הבינו מה קרה רצו לזרוק אותו מבית המדרש.
אך בעל התניא עצר אותם ואמר להם: הוא כבר הגיע למדרגה של שמחת תורה. הוא מרגיש את הקב"ה איתנו בחוש.
זהו עומק השמחה של שמחת תורה.
לא רק שמחה על התורה שקיבלנו, אלא שמחה על עצם הקשר עם הקב"ה. הרגע שבו האדם מרגיש שהתורה איננה דבר חיצוני לו, אלא קשר חי עם בורא העולם.
שנזכה תמיד להרגיש את קרבת האלוקים, ומתוך כך לשמוח בתורה ובנותן התורה בכל לב.
0 תגובות