במעמקי אולפני תוכנית הרשת הצרפתית "Légende", התרחש לאחרונה דיאלוג שהיה נשמע עד לפני שנים ספורות כסצנה מסרט מדע בדיוני.
על הבמה התייצבו שתי דמויות המייצגות את חוד החנית של המהפכה הטכנולוגית הנוכחית: ד"ר לורן אלכסנדר, מנתח, סופר ואינטלקטואל, ולצידו קורנטין פאיאר, יזם טכנולוגי צעיר המייצג את הדור שכבר לא רק מדבר על בינה מלאכותית, אלא משלב אותה במרקם העסקי היומיומי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הדיון לא עסק בשאלות פילוסופיות עמוקות על מהות הנפש, אלא בתחזיות קרות, טכנולוגיות וחסרות רחמים על העתיד הקרוב של המין האנושי.
300 טילי 'הרפון': מבצר הפלדה של בואינג שישתק את ציי האויב
אלכסנדר ופאיאר מתארים עולם עתידי שבו המבנים החברתיים המוכרים לנו – מהאוניברסיטה ועד חדר הרופא, מהמשרד ועד לסוף ההכרחי – עומדים להתפרק ולהיבנות מחדש.
לטענתם, הבינה המלאכותית הולכת לשנות לחלוטין את מרקם החיים שהכרנו עד כה - לטוב ולמוטב.
"השאלה היא לא אם זה יקרה, אלא באיזו מהירות המציאות החדשה תבלע את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים ומוות", ציינו המשתתפים במהלך הראיון.
האקדמיה על ערש דווי: "תארים משוקולד"
היעד הראשון למתקפה של ד"ר אלכסנדר הוא דווקא הממסד החינוכי, אותו אחד ממנו ינק את כל הידע שהפך אותו לרופא.
בביקורת חריפה ויוצאת דופן, הוא טוען כי המבנה הנוכחי של ההשכלה הגבוהה איבד כל רלוונטיות בעידן ה-AI. הוא מכנה את מרבית התארים האקדמיים המוענקים כיום "תארים משוקולד" – מוצרים שנראים טוב ומפתים לרכישה, אך נמסים ונעלמים ברגע שהם פוגשים את חום השוק האמיתי.
באופן מפתיע, דווקא הרופא המלומד מודיע שהגיע הזמן להפסיק לבזבז כסף על לימודים אקדמאים.
"לעשות לימודי רפואה היום זה פשוט מזוכיזם", קובע ד"ר אלכסנדר בנחרצות.
הוא מסביר כי בעוד שסטודנט לרפואה נדרש להשקיע 11 שנים של לימודים מפרכים ושינון אינסופי, המערכות הטכנולוגיות כבר עוקפות אותו בסיבוב.
וכאן, מטיל ד"ר אלכסנדר את הפצצה. "כבר היום צ'אט GPT טוב פי ארבעה מרופא בביצוע אבחנות", חושף הרופא.
אבל הוא לא מסתפק בכך. לדבריו, קרב יום שבו יהיה אסור לרופאים לבצע אבחנה ללא אישור של בינה מלאכותית - רעיון בלתי נתפס בימינו אנו.
"בתוך עשור, לרופאים יהיה אסור על פי חוק לתת מרשם או לבצע אבחנה ללא אישור של בינה מלאכותית".
לפי השקפתו, האוניברסיטאות הפכו ל"בתי חרושת למובטלים".
הטענה היא שהידע האנושי הפך למוצר צריכה בסיסי, חינמי ונגיש, ולכן המודל של "צבירת ידע" במשך שנים הוא מודל כלכלי ואינטלקטואלי כושל.
המלצתו לצעירים בני 18 היא רדיקלית: אלא אם כן התקבלתם לאחת מ-20 האוניברסיטאות המובילות בעולם (כמו הרווארד או MIT), עדיף להקים סטארט-אפ או להיכנס ישירות לשוק העבודה הטכנולוגי.
"ההזדמנות הטכנולוגית של היום היא כמו הבהלה לזהב ב-1849; מי שיחכה לסיום התואר יגלה שהרכבת כבר מזמן עזבה את התחנה".
האם נצליח להכחיד את המוות?
במילה אחת, כיהודים מאמינים, בוודאי שהתשובה היא: לא. ובכל זאת, הארכת תוחלת החיים הוא אחד הנושאים החמים ביותר בתחום ה-AI.
אם השינוי בשוק העבודה נשמע דרמטי, החזון של אלכסנדר בנוגע לגוף האנושי הוא לא פחות ממטלטל. הוא נשען על תחזיות של דמויות מפתח בעולם המדע, כמו דמיס האסביס, חתן פרס נובל לכימיה וראש תחום ה-AI בגוגל, כדי לטעון שאנחנו נמצאים בנקודת המפנה הגדולה ביותר בתולדות הרפואה.
"אני משוכנע לחלוטין שהאדם הראשון שיחיה 1,000 שנים כבר נולד", הוא מצהיר, אמירה שהותירה את המראיינים המומים.
החזון אינו עוסק בהארכת הזקנה, כלומר שמירה על אדם במצב סיעודי לאורך זמן, אלא ב"היפוך תהליך ההזדקנות" (Reversing Aging). לפי גישה זו, ההזדקנות אינה גזירת גורל אלא "באג" במערכת הביולוגית שניתן לתיקון. נותיר לרבנים את השאלה האם התיאוריה הזו תואמת את השקפת התורה.
כך או כך, לטענתו, בעזרת "סופר-בינה מלאכותית" – ישות טכנולוגית שתהיה חכמה יותר מכל שמונת מיליארד המוחות האנושיים יחדיו – המדע יוכל לפענח את קוד החיים.
גוגל כבר הקימה את חברת "Calico" עם המטרה המוצהרת "להרוג את המוות", ומיליארדרים כמו ג'ף בזוס וסם אלטמן מזרימים הון עתק למחקרים המנסים להפוך את התאים האנושיים לצעירים נצחיים.
התחזית הנועזת ביותר של אלכסנדר היא שעד שנת 2040, ה-AI תצליח להכחיד 100% מהמחלות האנושיות המוכרות לנו, כולל סרטן, אלצהיימר ומחלות לב.
אדם בגרסה "משודרגת"
או בלשוננו - חזרה לימי טרום המבול. במרכז התפיסה הזו עומד המעבר מ"אדם 1.0" ליישות חדשה, עוצמתית בהרבה. ד"ר אלכסנדר טוען שאנחנו לא רק משפרים את הבריאות, אלא משנים את עצם המהות האנושית דרך שדרוג טכנולוגי וגנטי.
לפי אותה תוכנית מהפכנית, השינוי מתחיל עוד לפני הלידה. בארצות הברית, הנתונים מראים כי 38% מההורים היו מעוניינים להשתמש בטכנולוגיה כדי לבחור את העובר בעל הפוטנציאל האינטליגנטי הגבוה ביותר. 28% מהם אף הצהירו על מוכנות לשנות את ה-DNA של תינוקם כדי להבטיח שיוכל להתחרות בעולם שנשלט על ידי מכונות.
אלכסנדר מצטט את המיליארדר הצעיר אלכסנדר וואנג, שהביע עמדה קיצונית אך עקבית עם רוח התקופה: הוא הצהיר כי לא יביא ילדים לעולם עד שטכנולוגיית השבבים המוחיים, דוגמת 'ניוראלינק' של אילון מאסק, תהיה בטוחה וזמינה. "הוא אמר שאם יביא ילד ללא שבב מוחי, הוא יהיה אב חסר אחריות, כי לילד לא יהיה שום סיכוי מול ה-AI" (...) במילים אחרות, השבב המוחי לא יהיה מותרות, אלא תעודת הישרדות במציאות שבה המוח הביולוגי פשוט אינו מהיר מספיק.
לצד ההבטחות המלהיבות - והתמוהות מעט יש לומר, אלכסנדר לא מתעלם מהתהומות שנפערות. הוא מזהיר מפני "אפרטהייד קוגניטיבי" – מצב שבו האנושות תתפצל לשני מעמדות נפרדים לחלוטין: אלו שיש להם גישה לשדרוגים טכנולוגיים, אינטליגנציה מלאכותית והארכת חיים, ואלו שיישארו מאחור כ"אנשים רגילים".
הוא מטיח ביקורת קשה בהורים שאינם מכשירים את ילדיהם לשימוש בכלים הללו. "בסין, לימודי בינה מלאכותית הם חובה מגיל 6. הורה שלא מלמד את ילדו להשתמש בכלים האלו שולח אותו להיות שוטף כלים או נהג אובר בעתיד", הוא מטיח בחריפות.
עוד טוען המומחה כי הפער בין מי שמנהל את המכונה למי שנרמס תחתיה עומד להיות הגורם המפלג ביותר בהיסטוריה האנושית.
מעבר לפערים החברתיים, קיים גם איום קיומי מוחשי. ג'פרי הינטון, המכונה "אבי הבינה המלאכותית", העריך לאחרונה כי קיים סיכוי של 10% שהבינה המלאכותית תשמיד את האנושות כולה עד שנת 2044. המכונה עלולה לפתח מטרות שאינן עולות בקנה אחד עם הקיום האנושי, ובשל מהירותה ועוצמתה, לא יהיה לנו דרך לעצור אותה אם תחליט שאיננו נחוצים עוד.
בעוד שד"ר אלכסנדר מתמקד בחזון הרחוק, קורנטין פאיאר עוסק במהפכה שכבר כאן. החברה שלו, "Substi", מייצרת "עובדי AI" שמחליפים פונקציות אנושיות מורכבות במשרדים ברחבי העולם. לא מדובר בבוטים פשוטים שעונים לשאלות בצ'אט, אלא בישויות תוכנה שמסוגלות לבצע משימות של רואי חשבון, עורכי דין ומנהלי שיווק.
"עובד AI לא רק עונה לשאלות", מסביר פאיאר, "הוא מזיז את העכבר על המסך, נכנס למערכות הארגוניות, מקבל החלטות ומבצע פעולות בדיוק כמו בן אדם". פאיאר מדגים את היכולות הללו בסיפור מעורר השתאות: בתוך 24 שעות בלבד, הוא בנה מערכת מעקב עולמית שמחוברת למצלמות אבטחה ציבוריות, עוקבת אחרי תנועת מטוסים ולוויינים בזמן אמת, ומבצעת זיהוי פנים תוך הצלבה עם רשתות חברתיות.
המסר שלו לאנשי המקצוע ברור: "הידע הוא כבר לא ערך מוסף. הערך היחיד שנותר לאדם הוא היכולת לנהל את המכונות". הוא חוזה כי עד שנת 2030, מיליוני משרות ייעלמו בצרפת לבדה.
המקצועות היחידים שיישארו "בטוחים" בטווח הנראה לעין הם אלו שדורשים מיומנות פיזית עדינה בסביבה משתנה, כמו אינסטלציה או עבודות יד אומנותיות, שהרובוטיקה כרגע עדיין מתקשה לחקות ביעילות ובמחיר סביר.
המסקנה העולה מדבריהם של שני המומחים היא שזמנו של "האדם 1.0" עבר מהעולם. אנחנו עומדים, כך לדבריהם, בפתחו של עידן שבו העבודה עשויה להפוך לאופציונלית. ייתכן שבעתיד הלא רחוק, המדינות יחלקו "הכנסה בסיסית" גבוהה מאוד לכל אזרח, שתמומן על ידי הפריון האדיר של הרובוטים והמכונות, אומרים החוקרים.
"אני לא רוצה שנרצח את האדם, אבל אני בהחלט רוצה שנרצח את המוות", מסכם אלכסנדר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מה שבטוח הוא שאין דרך חזרה. המאמצים להקפיא את פיתוח הבינה המלאכותית נכשלו, והמרוץ הטכנולוגי מול מעצמות כמו סין מבטיח שהקצב רק יגבר. המסר הסופי של שני המומחים לציבור הוא הבא: הפסיקו ללמוד בדרכים הישנות, למדו לשלוט במכונות, ותתכוננו לחיים ארוכים מאוד בעולם שבו הגבולות בין הטבעי למלאכותי הולכים ומטשטשים. השער לעתיד נפתח, והוא לא דומה לשום דבר שהכרנו.
0 תגובות