הזמר והיוצר יהושע לימוני, האיש שתופף עם מיטב האמנים במוזיקה הישראלית ומהקולות המיוחדים והמרתקים במוזיקה היהודית, חזר לאחרונה עם אלבום חדש - "אחד יותר גדול", אחרי הפסקה של כשבע שנים. בראיון באולפן 'כיכר השבת', לימוני פותח את הקלפים ומספר על התהליך הארוך, על החיבורים המפתיעים ועל התשוקה הבוערת שחזרה להניע אותו.
"אלבום זה כאילו לא על הפרק": ממוצר מיותר לסיבה למסיבה
לימוני מודה כי בתקופה שבה המוזיקה מתנהלת בסינגלים, הוצאת אלבום שלם נתפסה בעיניו כמעט כמעשה מיותר. "להוציא אלבום בכלל לא היה על הפרק," הוא משתף. "אלבום זה כאילו לא על הפרק, זה... מוצר מיותר. ההוצאה, האנרגיה... נתפס כבזבוז אנרגיה."
אז מה גרם לו לשנות את דעתו? הצטברות של חומרים והרצון לחגוג את הדרך. "היו שירים, השירים היו שם, ואמרתי, בוא כבר נעשה איזושהי חגיגה. סיבה למסיבה," הוא מסביר. בנוסף, הוא מציין את ההבדל ביחס התקשורתי:
"החוויה של להוציא רק שיר, זה לא אותו דבר. זה גם לא מקבל את אותו יחס בצד השני, בתקשורת. כשיש לך איזשהו אירוע שמסכם שבע שנים... אני מסכים לעשות דברים שלא הייתי עושה נגיד בשביל שיר."
אחד השירים המעניינים באלבום הוא הקאבר העצמי של לימוני לשיר "הנה הוא בא", שיצא במקור באלבומו השני לפני כ-15 שנה, אך נכתב הרבה קודם.
"בשיר אני מסתכל באמת על ימות המשיח, ומדבר על זה כעל משהו שאף אחד אין לו מושג מה זה הולך להיות. הרגשתי בהופעות שהקהל רוצה את השיר הזה והחלטתי לעשות לו גרסת לייב סוערת ומתאימה".
"שיטה בתפילה": הנס שקרה אחרי שכתב לרבי
לימוני חושף בראיון עיסוק עמוק בתחום התפילה, שבעקבותיו הוא מפתח "שיטה" משלו בתפילה. הוא מודה כי הוא מרשה לעצמו לומר זאת רק עכשיו, לאחר שנים של התעמקות:
"היום אני כבר מעביר שיעורים, יש לי חומר כתוב, ובעזרת השם יצא איזשהו חיבור... הצלחתי לייצר סוג של הייתי קורא לזה שיטה בתפילה. אני מתחיל עכשיו לאט לאט להוציא אותה החוצה."
כשהוא נשאל אם השיטה עובדת גם בתוצאות, הוא משיב בנחרצות ובחיוך רחב: "וואו, אתה לא מבין איך היא עובדת בתוצאות."
הוא מספר על נס אישי שחווה: "לפני ראש השנה, אני כותב לרבי... על העניין הזה של לקבל ברכה בשליחות של התפילה. ויומיים אחרי זה אני מקבל טלפון מצמאה... "שמע, אני רוצה שאתה תבוא להפיק מופע בצמאה - מופע על תפילה". לימוני רואה בכך מתנה מהרבי, שהגיעה כתשובה ישירה לבקשתו ותפילותיו בנושא.
"התקשורת לא ידעה איך לאכול את זה": השיר שהוא תפילה
החיבור לתפילה בא לידי ביטוי גם באלבום החדש. לימוני מתייחס כמעט לכל שיריו כתפילות, ומדגיש את השיר "יש בי שיר" כדיאלוג עצמי ותפילה לקול הפנימי:
"אני מתפלל לכל הפנימי שעוד לא התגלה בתוכי, שאני יודע שהוא קיים... זה איזשהו דיאלוג עצמי כזה. קודם כול, אני מתפלל שאני אצליח לאפשר לו לצאת. אני מבין שרק אני הוא הסיבה שבגללה הוא לא יוצא, וזה מין דיאלוג כזה עם אותו קול, שיר תפילה לגמרי."
הוא חושף כי השיר בו יש את המילים "אם אוכל לרגע להקשיב לקריאתה של יחידת נפשי", נשלח לכלל התחנות, גם אלו שאינן דתיות, אך: "בתחנות היו אנשים שלא ידעו לאכול את זה. חשבו שזה שיר אהבה כזה פשוט, יחידת נפשי, ולא הבינו...". לימוני מבהיר: "אנחנו יודעים שיחידת נפשי זה יחידה שבנפש, זה איזו נקודת היחידות הפנימית שמתוך האדם."
בחזרה לרוקנ'רול: "לומד לחיות" וההתפרקות
האלבום החדש מציג גם חזרה לשורשים הרוקיסטיים של לימוני, במיוחד בשיר "לומד לחיות", שנכתב בעקבות עניין בריאותי אישי.
> "זה שיר מאוד... זה שיר בועט מאוד... זה כאילו קצת אני חוזר ליהושע של שנות ה-2000... של 'מנות קטנות'... (אלבומו השני נ.ל) והיינו נותנים בראש על הבמות, וזה היה לי כיף לחזור לזה גם... לרוקנ'רול, כי אני שם, אין מה לעשות, אני חלק ממני."
הוא מסכם את האלבום כ"תנועה בזמן", המאפשרת למאזין לחוות תקופה ארוכה ומגוונת, משירי קורונה ועד שיר שנכתב ב-770 בברוקלין, לאחר שחלה בנסיעה לרבי: "נסעתי לשם... שישה ימים, אני חולה בחדר סגור, שוכב במיטה, חום, אימים... בתוך הדירה... מבלי לדעת מראש גיליתי יש שם סטודיו עם כלי נגינה, פשוט שבוע שלם סגרו אותי בסטודיו. יצא שיר."
לימוני מסיים בתקווה לאלבום הבא: "אני מקווה שלאלבום הבא תחכה פחות משבע שנים. הקדוש ברוך הוא עושה את הקצב שלו, אני רק מבקש לא להפריע."
האזינו לראיון המלא באולפן:
0 תגובות