אימוץ כלי רכב חשמליים באפריקה נמצא בנקודת מפנה, כאשר אתיופיה מתבלטת כמובילה אזורית – לא רק בזכות מדיניות ממשלתית נועזת, אלא גם בשל משבר הדלק העולמי שמאיץ את המעבר. נתונים עדכניים מצביעים על כך שבשנת 2025 יובאו לאפריקה יותר מ-44 אלף כלי רכב חשמליים מסין - יותר מכפול מהשנה שקדמה לה - כאשר חלק משמעותי מהם הגיע לאתיופיה.
הזינוק החד נובע בין היתר מהחלטת הממשלה האתיופית לאסור כבר ב-2024 על יבוא כלי רכב חדשים המונעים בבנזין ובדיזל. המהלך, שנחשב חריג בקנה מידה עולמי, החל לשאת פרי במהירות: מספר כלי הרכב החשמליים במדינה זינק מכ-7,000 בלבד בשנת 2022 ליותר מ-115 אלף כיום, כאשר מעל 60% מהרכבים החדשים שנרשמו בשנה האחרונה הם חשמליים.
היתרון הכלכלי עבור הצרכנים ברור. עלות טעינה חודשית לרכב חשמלי עומדת על כ-4 דולרים בלבד, לעומת כ-27 דולרים שהוצאו בעבר על דלק. לכך מתווספת העובדה שכמעט כל החשמל באתיופיה מופק ממקורות מתחדשים, בעיקר אנרגיה הידרואלקטרית, מה שהופך את השימוש ברכב חשמלי גם לנקי במיוחד.
הדחיפה למעבר אינה רק סביבתית או כלכלית - אלא גם גיאו-פוליטית. המלחמה עם איראן, שהחלה בפברואר 2026, הביאה לשיבוש חריף באספקת הנפט העולמית, לאחר סגירת מצר הורמוז. מדינות אפריקה, התלויות במידה רבה בדלק מהמזרח התיכון, חוו עליות מחירים חדות ומחסורים, כאשר בקניה למשל זינקו מחירי הסולר בכ-24%. על רקע זה, מדיניות החשמול של אתיופיה נתפסת כדרך להקטין תלות חיצונית ולחזק יציבות כלכלית.
במקביל, המדינה משקיעה גם בפיתוח תעשייתי ותשתיתי. כיום פועלים באתיופיה 17 מפעלי הרכבה של רכבים חשמליים, עם יעד להתרחבות ל-60 מפעלים עד 2030. הממשלה הציבה יעד של חצי מיליון רכבים חשמליים עד 2032, לצד הקמת רשת של כ-2,300 עמדות טעינה ברחבי המדינה.
עם זאת, האתגרים עדיין משמעותיים. מרבית הרכבים החשמליים מרוכזים בבירה אדיס אבבה, בעוד שרק כ-55% מאוכלוסיית המדינה נהנים מגישה לחשמל. בנוסף, עלות הרכישה של רכבים חשמליים נותרת גבוהה ביחס להכנסה הממוצעת, מה שמגביל את חדירתם לשוק הרחב.
0 תגובות