על רקע החבטות בצבור החרדי ההופכות להיות תדירות יותר ויותר בתקשורת הישראלית כאשר עיקר החבטות נסוב סביב גיוס בני הישיבות לצה"ל, יהא זה מן הראוי להזכיר מספר נקודות:
בעניין הבכי והנהי של אלו המכנים עצמם "פריארים" - מעניין יהיה לשאול אותם מדוע, באם אכן החרדים מצאו את נוסחת הקסם לא להתאמץ כלל ולגרוף לכיסם סכומים נכבדים, אין הם מצטרפים להצלחה וקופצים על העגלה? לישראלי הממוצע מוניטין מפוקפקים כמעט בכל מקום בו דורכת כף רגלו, היושרה, המוסר וההגינות רחוקים למרבה הצער מלאפיין אותו – כיוון שכך מה למעשה מונע ממנו להצטרף לכוללים, להפוך לאברך מן השורה ולעשות כסף בלי מאמץ - אידיאליזם? אחריות לגורל המדינה? סלידה מקומבינות? אלטרואיזם?
בימי הזוהר של הקיבוצים עוד היה מקום לטעון כי החילונים מאמינים כי העבודה הנה ערך, אלא שבימינו טובי המוחות בישראל עסוקים בגריפת תארים בתחומים שאינם יצרניים במובהק, עורכי דין, ברוקרים בבורסה וסלבריטאים. גם ההמונים המתדפקים על דלתות המכללות הצצות בכל עיר בישראל כפטריות אחר הגשם אינם לומדים בהן מקצועות יצרניים כגון חקלאות, כימיה, פיזיקה או מכונאות.
העבודה בימינו אינה נתפסת כערך אלא ככורח. אף אחד מהעובדים בישראל לא ימשיך לפקוד את מקום עבודתו מדי יום לאחר שיזכה למשל בלוטו. "מקסימום כסף במינימום עבודה" הוא המוטו העומד היום לנגד עיני הנוער. אם כך גוברת התמיהה, מדוע אותם "פריארים" אינם הם נוהרים בהמוניהם לישיבות ולכוללים?
מוסכם כמעט על כל הפטפטנים בתקשורת כי החרדים "אינם תורמים", לפלא הוא מדוע אף אחד מהם אינו תמה מהי תרומתם של העיתונאים ואנשי התקשורת לכלכלת המדינה ולבטחונה, ובכללם גם אותם ג'ובניקים המשרתים בגלי צה"ל ויודעים להאשים בעצלנות ובבטלנות את החרדים. קשה להבין מה מייצרים העיתונאים בתקשורת הכללית לבד משיסוי אוכלוסיות זו בזו, הצתת תבערות של שנאה וליבוי יצרים בלתי פוסק.
אם סיבת התנערותם של בני הישיבות משירות צבאי נעוצה בנטיות נצלניות ואגואיסטיות, איך ניתן להסביר את קיומם של ארגוני חסד בעלי שם ארצי ועולמי כגון עזר מציון, עזרה למרפא, זק"א וכדומה, ארגונים שאין דומה להם בשום חברה אחרת? עלעול בדפי זהב של כל ישוב חרדי מגלה כמויות בלתי נתפסות של גמ"חים בכל תחום החל ממוצצים וכלה בהטסה לחו"ל לצורך ניתוחים יקרים. כיצד עובדה ייחודית שכזו מתיישבת עם התדמית המנוכרת והבטלנית של החברה החרדית?
אם הנצלנות טבועה כה עמוק באישיותם של החרדים מדוע כל הקבצנים, דתיים ושאינם כאלו, מעדיפים לקבץ נדבות דווקא ברחובותיה החרדיים של בני ברק וירושלים ולא למשל באזורים מבוססים בשכונותיה הצפוניות של תל אביב? מדוע מוסכם על הקבצנים כי הסיכוי גדול יותר להוציא כסף מן החרדי החי על פרוטות מאשר ממדושני העונג החילוניים, אלו החיים בטירות מבוצרות בכפר שמריהו או בקיסריה?
לשרת בגלי צה"ל ולערבב כוס קפה לקצינים בקריה זו תרומה; להיות שקמיסט, דגלן או סתם ג'ובניק בצריפין זו הקרבה – ולשרת את עם ישראל באמצעות לימוד תורה זה כלום? אפס תרומה?! אין לנו ולדעותיו של זה המאמין כי מערבבת הקפה בקריה חשובה ותורמת יותר לעם ישראל מלומד התורה דבר וחצי דבר, אולם הפלישה המכוערת הזאת לעולם האמונות והדעות של החרדים מקוממת.
ישנה קבוצה רחבה מאוד בעם ישראל הסוברת כי הבטוחה להמשך קיומו של עם ישראל אינה השירות בצה"ל, אינה מדינת ישראל ובוודאי שלא ההייטק הישראלי. 2000 שנה של קיום ללא מדינה וללא צבא מהווים ראייה מכרעת שאינה יכולה להשתמע לשני פנים כי לימוד התורה והחיים על פי הוראותיה הם אלו המבטיחים את קיומו של עם ישראל.
יתירה מזאת, ברור כי הרתיעה מפני התבוללות המסכנת את המשך קיומו של העם היהודי הנה חזקה ובלתי מתפשרת דווקא בקרב הקבוצות היותר חרדיות בעם ישראל. בקרב הקבוצות היהודיות הלא חרדיות בגולה אין כמעט קהילות שאינן סובלות ממגפה של נישואי התערובת. גם הדעת נותנת כי המוטיבציה להינשא דווקא ליהודים בקרב החילונים כמעט ונעלמת לאחר דור שלישי ורביעי.
אם מטרתה של מדינת ישראל היא ליצור כור היתוך בין בני העם היהודי לגויי העולם, "מדינת כל אזרחיה", בה כל מאן דהוא שיצהיר איזו הצהרה חלולה על נאמנות לערכי השוויון הליברליזם יהיה אזרח ישראלי לכל דבר - קשה להבין מה טעם למסור את הנפש עבור עוד מדינה שכמוה ישנן עוד עשרות בעולם.
אם מנגד מטרתה של מדינת ישראל היא להלחם על הבטחת קיומו והמשכיותו של העם היהודי - הרי שכאמור הסטורית זוהי עובדה מוגמרת שהתורה שמרה על העם היהודי בלי צבא, ומדינת ישראל כפי שנראית היום אינה מצליחה לעשות זאת עם צבא. לשיטה זו מדינת ישראל עורכת ניסויים בעם ישראל ומנסה להוכיח כי ישנו משהו נוסף, לבד מלימוד התורה ושמירה על המצוות, שיכול להבטיח את הקיום היהודי. הזמן שחלף מאז התחלת הניסוי הנו סביר בהחלט בכדי להסיק כי ניסוי זה נכשל כשלון חרוץ.
בני הישיבות תורמים לעם
מדינת ישראל נכון להיום, בהתחשב בהרכב האוכלוסיה שלה ובהפגזות הליברליות - מערביות שסופגים אזרחיה, אינה מבטיחה בשום צורה את קיומו של העם היהודי כיישות ייחודית בעולם. המסכנים את המשך קיומו של העם היהודי בטווח הארוך הם דווקא אלו המתנערים מחובת לימוד התורה וקיום המצוות תוך שהם עושקים גדודים של ילדים יהודים ממעיין החיים של היהודי ובכך מקרבים אותם בידיים אל תהום ההתבוללות וההתנתקות מן העם היהודי; הלוטשים עיניים לתרבויות זרות, מרוקנים את עם ישראל מזהותו ומחדירים בו ניכור למורשתו ולעברו, עליהם נמנים גם כאלו שעשו את השירות הכי קרבי בצה"ל ולמותר לציין, גם גדולי הלוחמים בלומדי התורה ובני הישיבות.
לאור דברים אלו, ולאור העובדה כי התורה הנה הערובה החד משמעית להבטחת הקיום היהודי ואלפי שנות קיום יהודי בלי צבא ובלי מדינה יוכיחו – מדוע שלימוד תורה בישיבות לא ייחשב לשירות לאומי, אם לא מדרגה ראשונה אז לפחות בדרגת מערבבת הקפה לקצינים בקריה?! העובדה שאפשרות זו כלל אינה עולה על הפרק מוכיחה בבירור כי לא הנטל ולא התרומה הם העומדים לנגד עיני המלינים, אלא ה"דתיהם שונות מכל עם" היא זו המוציאה את חובטי החרדים מדעתם.
בעוד שהמשרתים בצה"ל תורמים שלוש שנים מחייהם ואינם מפסיקים להתרברב על כך, הרי שבני הישיבות – בגוזרם על עצמם חיים של דחקות ועוני – תורמים את כל חייהם לעם ישראל. אם זו לא הקרבה לא ברור מה כן, אם זה אינו אידיאיליזם יהיה מעניין לשמוע מה כן.
הצעקנים החילונים עלו כזכור על בריקאדות בכדי לכפות על צה"ל את שילוב הבנות ביחידות הקרביות תוך ששאלת התועלת ו/או הנזק האפשרי לצה"ל נתפסה כשולית וחסרת חשיבות אל מול הערך המערבי המקודש של השוויון. גם בעניין החרדים פני הדברים דומים, אין מדובר בדאגה ליעילותו של צה"ל, שהרי יתכן בהחלט כי שילוב החרדים בצה"ל לא רק שלא יועיל לו אלא שיקשה עליו ויסרבל אותו, אולם במסגרת מלחמת הקודש של השהאידים החילוניים אין טעם לחפש הגיון, יפגע צה"ל ככל שיפגע – ערך השוויון מעל הכל!
גם הטענה כי בני הישיבות הנם פחדנים החוששים לעורם מקורה בבורות היסטורית משוועת. לאורך כל ההסטוריה יהודים שומרי מצוות זכו ליחס של כלבים מצד הגויים שסבבו אותם בשל יהדותם, ולא היססו לקפוץ בהמוניהם אל כבשני האש חרף העובדה שבידיהם היה להציל את עורם ואת משפחתם לו היו מסכימים להמיר את דתם. רק הודות לאבותינו שבשם התורה קפצו לכבשנים על מזבח יהדותם – יודעים אנו היום על יהדותנו. לו חלילה הסלבריטאים, העיתונאים, הרמטכל"ים וראשי הממשלה של ישראל היו המנהיגים של העם היהודי בתקופות אלו – האם היה סיכוי למי מאתנו לדעת היום על יהדותו? האם היה נשאר זכר לעם היהודי?! אף אחד לא ילמד את היהודים החרדים מסירות נפש מהי, בטח לא כאלו שהאידיאליזם אצלם פינה ממזמן את מקומו לקרייריזם אגואיסטי ולקפיטליזם דורסני.
המאמין שהקיום הניסי של עם ישראל בארץ ישראל בימינו, שהניצחונות הבלתי מתקבלים על הדעת של צה"ל על מדינות המזרח התיכון הוא בגלל עוצמתו ותחכומו הנו אדם הזוי שאין מקום להטות אוזן לפילוסופיית בת היענה שלו, על אחת כמה וכמה כאשר הוא מנסה לכפות את הזיותיו על הצבור שומר המצוות.
לאמונתנו התורה, לומדי התורה והפיכת ארץ ישראל למרכז התורה העולמי בימינו לראשונה מאז תקופת התנאים - הם המהווים את ההסבר לניסים המלווים את קיומה של מדינת ישראל מיום היווסדה. הדמוקרטיה הישראלית מאפשרת לפוליטיקאים קטנים בעלי מרפקים גדולים, כאלו שאינם מסוגלים לראות מעבר לחוטמם – להביא לכריתת הענף שעליו מדינת ישראל יושבת, כל זאת בשל גחמותיהם הפופוליסטיות. ניתן רק להשתתף בצערם של החילונים שפוליטיקאים וקרייריסטים, כאלו שטווח ראייתם מרחיק ראות בערך כמו זה של הנמלה, מופקדים על קבלת החלטות כה הרות גורל.
הפוליטיקאים ואנשי התקשורת מבקשים לשכנע אותנו כי לא הדמוגרפיה הערבית, לא החילוניות,לא ההתבוללות, לא הטמטום והשפלות, לא התבהמותו והתמסטלותו של הנוער הסובל מריקנות ערכית מחרידה - לא הם המסכנים את הקיום היהודי אלא ההתרבות החרדית. על פי כל אינדיקציה אפשרית, בעוד מספר שנים הרוב במדינת ישראל יורכב מחרדים וערבים. במקרה בו החרדים ינהלו את המדינה כי אז סביר שרוב מוחלט מהחילונים המלינים היום על החרדים ינטוש את הארץ, כיוון ששום דבר מהותי אינו קושר אותם דווקא לארץ ישראל, יש גם להניח כי ילדיהם ייטמעו במוקדם או במאוחר בקרב גויי העולם כיוון שמי שנוטש את התורה מנתק את הקשר המהותי שלו לעם ישראל.
אם על אותו מיעוט חילוני שיישאר כאן יכפה ללמוד תורה בישיבות ולשמור מצוות מאחר ובעיני היהדות זלזול בלימוד תורה ובקיום המצוות הוא המסכן את הקיום היהודי - הם לבטח יצעקו על הכפייה הדתית הפרועה ועל הפלישה הבריונית לעולם האמונות והדעות שלהם. כיוון שכך מדוע השלטת האמונה האתיאיסטית-חילונית לפיה לימוד התורה אינו מועיל במאומה לבטחונו של עם ישראל – אינה למעשה פלישה דורסנית וברברית לעולם האמונות של אחרים הסוברים אחרת מהם? האין זו כפייה חילונית מהמאוסות והמכוערות ביותר?!
התנהלותה של מדינת ישראל מצטיירת כהתנהלותו של ילד קטן וחסר אחריות בעל ראיה היסטורית עלובה ואחריות אפסית לגורלו של העם היהודי. היעלה על הדעת לסכן את קיומו של עם ישראל בשל הגלים האופנתיים המשבשים לחלוטין את שיקול דעתה? מי מאזרחי ישראל משתטה להאמין כי מדינת ישראל תשרוד בעוד אלף שנה? מדוע לסכן דרך שהוכיחה את עצמה אלפי שנה בעבור ניסוי שקשה להאמין שישרוד ולו מאה שנה?
לא ברור, אולי לג'ובניקים של גלי צה"ל הפתרונים.