ממצא ארכאולוגי יוצא דופן ממערת צ’אגירסקיה שבדרום-מערב סיביר משנה את ההבנה המדעית לגבי יכולותיהם של בני אדם בעידן הקדום. שן טוחנת בת אלפי שנים, שנחשפה באתר, נושאת סימנים ברורים של קידוח מכוון - ככל הנראה ניסיון לטיפול בכאב שיניים, באמצעות כלי אבן חד.
המחקר, שפורסם בכתב העת PLOS One, מציג עדות מוקדמת ביותר להתערבות דנטלית - מוקדמת בהרבה מהעדויות הידועות עד כה. החוקרים זיהו חלל עמוק במרכז השן, החודר אל תוך חלל מוך השן, שאינו תואם דפוסים טבעיים של עששת. לצד זאת, ניכרו שריטות מיקרוסקופיות המעידות על פעולה מכוונת ולא על שחיקה טבעית.
לדברי החוקרת הראשית, אליסה זובובה מהאקדמיה הרוסית למדעים, מבנה החלל "שונה מהמורפולוגיה הרגילה ואינו תואם נגעים מוכרים של עששת בבני אדם מודרניים". לדבריה, הסימנים מצביעים בבירור על התערבות מכנית באמצעות כלי חד.
כדי לאשש את הממצאים, ביצעו החוקרים ניסוי: הם קידחו שיניים אנושיות מודרניות בעזרת כלי אבן דומים לאלו שנמצאו באתר. ההשוואה בין סימני השחיקה שנוצרו בניסוי לבין אלו שעל השן הקדומה הראתה התאמה מלאה. החוקרת לידיה זוטקינה ציינה כי "קידוח באמצעות כלי אבן דק וחד מאפשר הסרה יעילה ומהירה של רקמה פגועה".
בדיקות מיקרו-טומוגרפיה חשפו גם עדויות לעששת חמורה, וכן חריצים בצדי השן - ככל הנראה עקבות לשימוש בקיסמים קדומים. ממצא נוסף מחזק את ההשערה כי הטיפול הצליח לפחות חלקית: סימני שחיקה שנוצרו במהלך החיים מעידים כי הפרט המשיך להשתמש בשן לאחר ההליך, למרות הכאב הכרוך בכך.
החוקרים סבורים כי הממצא מעיד על יכולות קוגניטיביות ומוטוריות מתקדמות: זיהוי מקור הכאב, הבנה כיצד לטפל בו, שליטה בכלי עבודה עדינים - ואף נכונות לעבור הליך כואב כדי להקל על סבל עתידי. תובנות אלו מצטרפות לשורה הולכת וגדלה של ראיות המערערות את הדימוי הפשטני של העידן הקדום ומציירות תמונה מורכבת בהרבה של בני התקופה.
0 תגובות