כמה שעות שינה באמת דרושות כדי לשמור על גוף צעיר ובריא? מחקר חדש, שהתפרסם ב-13 במאי בכתב העת Nature ומתבסס על נתונים של כחצי מיליון משתתפים, מצביע על תשובה מדויקת יחסית: בין 6.4 ל-7.8 שעות בלילה. זהו הטווח שבו נצפתה ההזדקנות הביולוגית האיטית ביותר, כמעט בכל מערכות הגוף.
המחקר, בהובלת פרופ’ ג’ונהאו ון מאוניברסיטת קולומביה, התבסס על מאגר הנתונים של UK Biobank וכלל פיתוח של 23 "שעוני הזדקנות" ביולוגיים, שבחנו 17 מערכות שונות - מהמוח והלב ועד למערכת החיסון והמטבולית. החוקרים שילבו נתוני הדמיה מוחית, חלבונים בדם ומדדים מטבוליים כדי להעריך עד כמה כל מערכת מזדקנת ביחס לגיל הכרונולוגי של האדם.
התוצאה המרכזית הייתה ברורה: דפוס בצורת U. כלומר, גם אנשים שישנו פחות משש שעות וגם כאלה שישנו יותר משמונה שעות הראו סימנים להזדקנות מואצת. לעומתם, מי שישנו בטווח הביניים הציגו פער קטן יותר בין גילם הביולוגי לגילם בפועל.
מעבר לקצב ההזדקנות, המחקר מצא קשרים גם בין משך השינה לבין סיכון למחלות. שינה קצרה נקשרה לדיכאון, חרדה, השמנת יתר, סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם והפרעות קצב לב. הן שינה קצרה והן שינה ממושכת נקשרו למחלות ריאה כרוניות, אסתמה והפרעות במערכת העיכול.
בניתוח מעמיק יותר של דיכאון בגיל מבוגר, החוקרים זיהו מנגנונים ביולוגיים שונים: שינה קצרה השפיעה באופן ישיר יותר על עומס המחלה, בעוד ששינה ארוכה פעלה ככל הנראה דרך הזדקנות של רקמות מוח ושומן. המסקנה: ייתכן שלא נכון להתייחס לשני המצבים כאל תופעה אחת.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בקשר סטטיסטי בלבד, ולא בהוכחה לסיבתיות. במיוחד במקרה של שינה ממושכת, ייתכן שהיא משקפת מצב בריאותי קיים ולא גורם לו. למרות זאת, היקף הנתונים והשילוב בין מערכות ביולוגיות שונות מספקים תמונה רחבה ונדירה על תפקיד השינה בגוף.
“משך השינה הוא חלק עמוק מהפיזיולוגיה שלנו, עם השלכות רחבות על מערכות הגוף,” אמר ון. “הוא משפיע על איזון מטבולי, מערכת החיסון ותפקוד המוח - כולם יחד פועלים כרשת אחת מתואמת.”
0 תגובות