שמועות רבות וקונספירציות ברשתות החברתיות התעוררו לאחרונה בעקבות מותו הפתאומי של הסנאטור האמריקני לינזי גרהם בגיל 71 מדום לב. אך בעוד שהציבור נוטה לחפש הסברים חלופיים ברגעים כאלו, המציאות הרפואית בשטח חושפת תמונה מדאיגה בהרבה: מדובר במגיפה שקטה, יומיומית, שאת רובה הגדול ניתן למנוע מראש.
בראיון מיוחד ונוקב שקיים המגיש משה מנס עם פרופסור יהודה אדלר, קרדיולוג מומחה בעל שם וניסיון של עשרות שנים, נחשפים המספרים המבהילים שמאחורי דום הלב בישראל, המחדלים של מערכת הבריאות, והדרכים הפשוטות שבהן כל אחד מאיתנו יכול להציל את חייו שלו.
הנתון שיגרום לכם לעצור את הנשימה
פרופ' אדלר פתח את השיחה בהשוואה מצמררת שממחישה עד כמה המודעות הציבורית בארץ מעוותת. בכל יום מתים בישראל בממוצע בין אדם לשניים בתאונות דרכים – נושא שמקבל, ובצדק, תשדירים, תקציבי עתק ופרסום נרחב. מנגד, בכל יום לוקים בדום לב מחוץ לכותלי בתי החולים בישראל כ-17 בני אדם.
"כמעט ואין שום פרסום או הסברה על דום לב", מתריע פרופ' אדלר. "אני מוצא את עצמי רץ מאולפן לאולפן כמעט לבדי כדי להסביר מה זה בכלל דום לב, איך הוא קורה, ואיך הוא יכול לפגוש אנשים גם בגילאים צעירים מאוד".
כשל חשמלי ב-4 דקות: מה קורה ללב שלנו?
בניגוד לטעות הנפוצה, דום לב אינו התקף לב רגיל, אלא אירוע שבו המערכת החשמלית של הלב נכנסת למצב של "בלגן וערבול" (פרפור חדרים). במצב זה החדרים מפסיקים להתכווץ, זרימת הדם למוח ולשאר איברי הגוף נעצרת לחלוטין, וחלון הזמנים להחייאה מוצלחת לפני שנגרם נזק מוחי בלתי הפיך עומד על 4 דקות בלבד.
הרפואה מחלקת את מקרי דום הלב לשתי קבוצות גיל עיקריות, כשהסיבות להתרחשותו שונות לחלוטין:
מתחת לגיל 35: רוב המקרים נובעים ממחלות מבניות מולדות של שריר הלב (קרדיומיופתיה) או כתוצאה מווירוס שתקף את הגוף וגרם לדלקת חריפה בשריר הלב (מיוקרדיטיס).מעל גיל 35: הגורם המוביל (מקום ראשון, שני ושלישי) הוא התקף לב הנגרם מחסימת עורקים, אשר משבשת מיד את המערכת החשמלית של האיבר הרגיש הזה. משה מנס, המשמש בזמנו הפנוי גם כנהג אמבולנס, אישש את הדברים וציין כי הוא פוגש יותר ויותר בני 35 הסובלים מתעוקת חזה, כאשר המכנה המשותף לרובם הוא השמנת יתר.
פרופ' אדלר: "רוב אירועי דום הלב ניתנים למניעה מוקדמת. מי שלא מגיע להיבדק, הוא זה שלצערי נופל בסוף ברחוב".
המקרה המדהים של בן ה-26: טרשת עורקים מתחילה ברחם
כדי לנפץ את האשליה לפיה צעירים חסינים מפני מחלות לב, שיתף פרופ' אדלר בסיפור דרמטי מהקליניקה שלו: "רק בשבוע שעבר הגיע אליי בחור בן 26 שהתלונן על כאבים קלים. רופא רגיל היה עלול לנפנף אותו בטענה שהוא צעיר מדי, אך שלחתי אותו לבדיקות עומק. גילינו שלושה עורקים חסומים בלב. הוא נשלח מיד לניתוח מעקפים מורכב".
הסיבה במקרה זה הייתה תורשה משפחתית קשה. פרופ' אדלר הפתיע וגילה כי מחקרים שביצעו ניתוחים לאחר המוות בעוברים של אימהות מעשנות או סובלות מהשמנת יתר, מצאו כי תהליך חסימת העורקים (טרשת) יכול להתחיל כבר בשלב העוברי ברחם.
פרופ' אדלר ניצל את הבמה כדי לתקוף את הראייה קצרת הטווח של מערכת הבריאות, המעדיפה לתת כדורים במקום להשקיע ברפואה מונעת: "כשהייתי רופא מחוזי בקופת חולים, הצגתי למנכ"ל תוכנית מקיפה למניעת התקפי לב. כשהוא שאל מתי נראה תוצאות ואמרתי לו שזה ייקח בין 10 ל-30 שנה, הוא ענה לי: 'אני כבר לא אהיה בתפקיד פה, אז מה זה חשוב?'. ככה נראית המערכת שלנו, לצערי".
המדריך של פרופ' אדלר: כך תגנו על הלב שלכם
כדי שלא נגיע למצבי קצה, גיבשו פרופ' אדלר ומנס רשימת הנחיות מעשיות וברורות לניהול אורח חיים נכון:
- בדיקת קרדיולוג חובה: כל גבר מעל גיל 40 וכל אישה מעל גיל 50 חייבים להגיע לבדיקה מעמיקה אצל קרדיולוג מומחה (ולא להסתפק בבדיקות סקר כלליות). הטכנולוגיה הרפואית כיום מאפשרת לזהות כל חסימה מראש בדיוק מירבי. פעילות גופנית מתונה: הליכה של 5 קילומטרים, 5 פעמים בשבוע, לצד אימוני כוח במידה סבירה.תזונה נכונה: הפחתה של שומנים רווים, צמצום דרסטי של צריכת סוכר ואיזון פחמימות מבוקר. בדיקת דם ייחודית – Lp(a): בדיקת פרופיל שומנים מיוחדת (Lipoprotein a) המהווה סמן גנטי מובהק לטרשת עורקים. קופות החולים מאפשרות לבצע אותה פעם אחת בחיים – מומלץ בחום לבקש אותה מהרופא.
אזהרה חמה מפני הטרנד הקר: אמבטיות קרח
לקראת סיום הראיון, התייחס פרופ' אדלר לטרנד הפופולרי ששוטף את המדינה – טבילה באמבטיות קרח כסגולה לבריאות ואריכות ימים. כאן, סיפק הפרופסור תמרור אזהרה בוהק.
"אמבטיות קרח אולי מצוינות לשרירים או למערכת העצבים, אבל מבחינת בריאות הלב – אין שום הוכחה מדעית בספרות שהן מועילות. נהפוך הוא", מדגיש אדלר. "הכניסה למים הקפואים מפעילה בעוצמה את המערכת הסימפתטית בגוף, מה שגורם לזינוק חד בלחץ הדם ובעליית הדופק. עבור אנשים שסובלים ממחלת לב לא מאובחנת או חולי לב ידועים, התגובה הזו עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית".
הראיון נחתם במסר ברור וחד: המפתח לחיים ארוכים אינו טרנדים חולפים או תיאוריות קונספירציה, אלא רפואה מונעת, לקיחת אחריות אישית והגעה לבדיקה פשוטה אצל הרופא לפני שיהיה מאוחר מדי.
0 תגובות