המצב באלפים האוסטריים הולך ומחמיר: מתוך 96 קרחונים שנמדדו על ידי מועדון האלפים האוסטרי, 94 הצטמקו בשנים 2024–2025, עם נסיגה ממוצעת של יותר מ־20 מטרים. הקרחון אלפיינר פרנר שבמערב טירול רשם את הנסיגה הגדולה ביותר - כ־114 מטרים - ואחריו קרחון שטובאכר זוננבליקקז בזלצבורג, שאיבד למעלה מ־103 מטרים.
גם הקרחון פסטרצה, הגדול במדינה, הנמצא על מדרונות הר הגרוסגלוקנר, מתפרק בקצב מואץ. החוקרים מזהירים כי לשונו של הקרחון (ה-Glacier Tongue) עלולה להתבקע ולהתפצל לשני גופים נפרדים בתוך שנים ספורות - עדות לכך שהחדירה של סדקים וחללים פנימיים משנה לחלוטין את מבנהו.
פרופ’ אנדראס קלֶרר־פירקלבאואר מאוניברסיטת גראץ, ששותף להובלת תוכנית המדידות, הסביר כי "הקרחונים אינם רק מתקצרים – הם נכנסים למצב של שבר מבני. אנו רואים קרח חשוף, סלעים שנגלים, ושפת קרחון קורסה. הנוף משתנה לנגד עינינו".
הסיבות: חורף יבש, קיץ לוהט
הדו"ח מייחס את ההאצה בהמסה לשילוב קטלני של תנאים קיצוניים - חורף חמים במיוחד עם מעט מאוד שלג, ואחריו תחילת קיץ חמה באופן יוצא דופן. חודש יוני, למשל, היה חם בכמעט 5 מעלות מהממוצע הרגיל, והמשקעים בתקופה השנתית כולה היו נמוכים בכ־25 אחוזים מהממוצע הרב־שנתי.
למרות שהמספרים השנה פחות חריגים מהדו"חות של השנתיים הקודמות, הם עדיין משקפים את הנסיגה השמינית הגדולה ביותר מאז החלו המדידות לפני 135 שנה - נתון המעיד על מגמה ממושכת ובעלת האצה.
"קריאת השכמה" למקבלי ההחלטות
לפי הנתונים, שטח הקרחונים באוסטריה עומד כיום על כ־286 קמ"ר בלבד - ירידה של יותר מ־12 אחוזים לעומת 328 קמ"ר שנמדדו לפני עשור. החוקרים מעריכים כי עד שנת 2050 ישרדו הקרחונים רק במקומות מוגנים במיוחד, הרחק מהשפעת קרני השמש הישירה והרוחות החמות.
ההשלכות של מגמה זו נוגעות כמעט לכל תחום: מאספקת מי השתייה והפקת אנרגיה הידרואלקטרית, דרך חקלאות ותשתיות הרריות, ועד לעתיד התיירות באלפים.
"אנחנו רואים את הקרחונים נמסים לנגד עינינו, עם כל דו"ח חדש הדחיפות גוברת," אמרה סגנית נשיאת המועדון, ניקולה סלופטצקי. "השאלה כבר איננה אם נוכל להציל את הקרחונים כפי שהיו - אלא כיצד נוכל להתמודד עם השלכות ההיעלמות שלהם על חיינו."
0 תגובות