המלחמה באיראן טלטלה את המדיניות העולמית והפכה את המגמה הכללית של "הקלה זהירה" בכלכלה על פיה. הבנקים המרכזיים, מאירופה ועד אסיה ואפריקה, נדרשים כעת להחליט אם לשמור על ריביות גבוהות או אפילו להעלותן - על רקע זינוק במחירי הנפט והאנרגיה, המאיים להבעיר מחדש את האינפלציה ולפגוע בצמיחה.
עצירה מתואמת של הורדות הריבית
בתוך ימים ספורים נרשמה עצירה סינכרונית בהחלטות מוניטריות ברחבי העולם. בדרום קוריאה שמר הבנק המרכזי על ריבית של 2.5%, כשנגיד הבנק רי צ׳אנג-יונג הזהיר כי האינפלציה השנה "עלולה לעלות בהרבה על התחזיות".הבנק המרכזי של הודו הותיר את הריבית על 5.25% בהחלטה פה אחד, כשהוא מציין את עליית מחיר הנפט וחוסר הוודאות הגיאופוליטי במזרח התיכון כסיכון העיקרי. גם בקניה הופסק מחזור הורדות הריבית שנמשך עשרה חודשים ברציפות, והבנק המרכזי שם שמר על ריבית של 8.75%, תוך הדגשה כי יש "לעקוב אחרי השפעות הגל השני" של משבר האנרגיה על מחירים מקומיים.
על פי דיווח בבלומברג, "הלם הנפט שנגרם מהמלחמה באיראן צפוי להוביל לסבב הדוק חדש של מדיניות מוניטרית הדוקה", במנותק מהתחזיות מתחילת השנה שציפו לחשש מצמיחה חלשה. קריסטלינה גיאורגייבה, מנהלת קרן המטבע הבין־לאומית, הזהירה כי הקרן תעדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2026 וציינה: "העולם אינו ערוך להתמודד עם שוק נפט כה משובש."
הדילמה של הבנק המרכזי האירופי
באירופה המצב רגיש במיוחד. הבנק המרכזי האירופי (ECB) שמר ב־19 במרץ על ריבית הפיקדון ברמה של 2%, תוך העלאת תחזית האינפלציה לשנת 2026 מ־1.9% ל־2.6%. חבר מועצת הנגידים, פייר וונש, רמז כי העלאת ריבית באפריל אינה נשללת, והוסיף כי "אם מחירי האנרגיה ימשיכו לזנק – ניאלץ להגיב עד יוני".
הכלכלן הראשי של הבנק הגרמני קומרצבנק, יורג קרמר, ניסח זאת במדויק: "הלם הנפט פוגע בו זמנית בצמיחה וממריץ את האינפלציה - זוהי מלכודת מושלמת למדיניות מוניטרית." בתוך כך, חבר הנהלת ה־ECB פרנק אלדרסון כתב במאמר ב־Financial Times כי תלותה של אירופה בדלקים מאובנים מקשה על שמירה על יעד אינפלציה של 2% לאורך זמן, וקרא להאיץ את המעבר לאנרגיה ירוקה כפתרון למשבר.
יפן מרגישה את הלחץ
ביפן, נתוני חודש מרץ הצביעו על עלייה במדד מחירי היצרן (PPI) של 2.6% לעומת השנה שעברה – מעל לציפיות הכלכלנים. מחירי מוצרי הנפט והפחם קפצו ב־7.7% בחודש אחד, ואילו מחירי היבוא (במונחי ין) טיפסו ב־7.9%. הנתונים משקפים את השפעת השיבושים במצר הורמוז - שהסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה הגדירה כ"הפרת האספקה הגדולה ביותר בהיסטוריה של שוק הנפט העולמי" – ומאותתים שהזעזוע במזרח התיכון כבר מחלחל לתוך עלויות הייצור באסיה.
ומה בישראל?
בישראל, בנק ישראל הותיר את הריבית (לאחר הירידה מ-5.5%) ללא שינוי ברמה של 4% בפברואר ובמרץ, תוך שהוא מדגיש כי העלייה בסביבת האינפלציה מגיעה בעיקר מזינוק במחירי האנרגיה העולמיים והסיכונים הגיאופוליטיים מול איראן, ולכן הוא מעדיף כעת להמתין ולא למהר לחזור להורדות ריבית, אף שהאינפלציה הרשמית עדיין בתוך היעד והצמיחה נחלשה מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023.
עם חוסר הוודאות סביב המשך הקרבות בין ארצות הברית לאיראן, הלחץ על קובעי המדיניות רק הולך ומתגבר. הבנקים המרכזיים ניצבים כעת בין הפטיש לסדן - בין הרצון לרסן אינפלציה לבין החשש לחנוק את הצמיחה העולמית.
0 תגובות