בצהרי יום שבת, ה-10 ביולי 2021, מרכז הקניות ב-Claye-Souilly היה הומה אדם. עבור תאו מוקסגאטה, עובד צעיר ומבטיח בחנות של "Bouygues Telecom", זה היה אמור להיות עוד יום עבודה רגיל. הוא לא יכול היה לדמיין שהלקוח שעומד מולו, אוסמן דיאלו, מהגר סנגלי בן 67, נושא בכיס מעילו סכין וזעם יוקד.
דיאלו הגיע לחנות כשהוא מסרב להשלים עם חיוב על שיחות שביצע לסנגל. לאחר ימים של בירורים, הוא החליט לעשות מעשה. בתוך דקות, הוויכוח הסלים למסע דקירות קטלני: תאו נרצח במקום, ועובד נוסף ניצל מניסיון רצח.
ביום שישי האחרון, חמש שנים לאחר המעשה, בית המשפט בצרפת הטיל פצצה משפטית: דיאלו אינו נושא באחריות פלילית למעשיו. השופטים והמושבעים קבעו כי בעת המעשה, דיאלו לא היה מסוגל להבין את טבע פעולותיו.
בעוד ששני פאנלים של פסיכיאטרים קבעו כי הוא סובל מפסיכוזה פרנואידית הזייתית שגרמה לאובדן שיפוט מוחלט, פאנל שלישי חלק עליהם וטען כי מדובר בהפרעת אישיות בלבד – כזו שאינה פוטרת מאחריות. בסופו של דבר, דיאלו לא יישלח לכלא, אלא לאשפוז פסיכיאטרי כפוי ביחידה סגורה למטופלים קשים.
התגובה הציבורית לא איחרה לבוא, והיא חריפה מתמיד. משפחתו של תאו נותרה המומה ומבולבלת, מתקשה לעכל את הקביעה שאיש לא ייענש על מות בנם.
בזירה הפוליטית, הימין הצרפתי עלה למתקפה חזיתית: מרין לה פן תקפה את מערכת המשפט וטענה כי הפסיקה משקפת "ניתוק מוחלט מהציבור וכניעה לאידיאולוגיה שמחלישה את ביטחון האזרחים". ז'ורדן ברדלה דיבר על "צרפת שבה העבריינים מוגנים", וקשר את המקרה למשבר ההגירה. ברשתות החברתיות, אלפי פוסטים זועמים תחת הכותרת "אפליה לטובת מהגרים" קוראים לרפורמה דחופה בחוקי ה"אי-אחריות הפלילית".
בעוד דיאלו עובר לטיפול רפואי שתלוי במצבו הנפשי, בצרפת נותר פצע פתוח. האם מערכת המשפט עדיין מסוגלת לספק צדק לקורבנותיה?
0 תגובות