אחרי הביקור: טראמפ מקדם את העברתם של מיליון עזתים

לפי שני מקורות בעלי גישה ישירה לתכנון ולדברי בכיר אמריקני לשעבר, רעיון ההעברה עלה גם בשיחות שנערכו עם הנהגת לוב. במסגרת התוכנית, שעדיין לא הבשילה להסכם סופי, שוקל הממשל לשחרר מיליארדי דולרים של נכסים לוביים שהוקפאו בארצות הברית לפני למעלה מעשור – זאת כתמורה להסכמת לוב לקלוט את הפלסטינים.

לפי אותם מקורות, ישראל עודכנה במהלך הדיונים אך לא ברור עד כמה היא מעורבת בפועל. במחלקת המדינה ובמועצה לביטחון לאומי סירבו להגיב לפניות NBC טרם הפרסום, אך לאחר פרסומו נמסר מדובר מטעם הממשל: "הדיווחים אינם נכונים. המצב בשטח אינו מאפשר תוכנית כזו, היא לא נידונה והיא חסרת היגיון".

בחמאס הכחישו כל ידע על היוזמה. "הפלסטינים קשורים עמוקות לאדמתם ומוכנים להילחם עד הסוף כדי להגן על עתידם", אמר בכיר הארגון באסם נעים ל-NBC. "הפלסטינים הם היחידים שיכולים להחליט מה ייעשה בעזה".

ממשלת ישראל לא הגיבה לדברים, וגם גורמים רשמיים בלוב – הן מצד ממשלת המעבר בראשות עבדול חמיד דבאיבה במערב, והן מצד כוחות ח’ליפה חפתר במזרח – סירבו או לא השיבו לפניות.

לוב עצמה מצויה בכאוס מתמשך מאז הפלת מועמר קדאפי ב-2011, עם שתי ממשלות יריבות המתחרות על שליטה במדינה מוכת טרור, פשיעה, וחוסר יציבות. לפי הערכת ה-CIA, אוכלוסיית לוב מונה כיום כ-7.36 מיליון תושבים – והוספת מיליון בני אדם מהווה גידול דמוגרפי של כמעט 14%, בדומה לקליטה של כ-46 מיליון איש בארה"ב.

לפי אחד הגורמים, נשקלת הענקת תמריצים כספיים לפלסטינים שיסכימו לעבור ללוב – ובהם דיור חינם וקצבה חודשית. אך המימוש הלוגיסטי של תוכנית בהיקף כזה נראה קשה במיוחד: העברת מיליון בני אדם תדרוש מאות טיסות, נסיעות יבשתיות ארוכות או הפלגות ממושכות – כל זאת ללא נמל תעופה פעיל בעזה, ובתנאי שטח מורכבים במיוחד.

לדוגמה, שימוש במטוסי A380 – הגדולים בעולם – ידרוש מעל 1,100 טיסות, והעברה יבשתית דרך מצרים ללוב תשתרע על פני 2,000 ק"מ. גם דרך הים, מדובר במאות הפלגות, כל אחת מהן נמשכת מעל יממה.

על פי גורמים בממשל, הרעיון משתלב בחזונו של טראמפ ל"עזה של אחרי המלחמה" – אותה תיאר בפברואר כ"ריביירה של המזרח התיכון". "אנחנו ניקח את האזור הזה, נפתח אותו, ניצור בו אלפי מקומות עבודה – זה יהיה משהו שכל המזרח התיכון יתגאה בו", אמר אז טראמפ.

הרעיון, שהפתיע גם בכירים בממשלו, בהם שר החוץ מרקו רוביו, עורר ביקורת נוקבת – הן מבעלות ברית ערביות של ארה"ב והן מצד מחוקקים משני צדי המפה הפוליטית. הסנאטור לינדזי גרהאם אמר אז: "נראה מה יגיד העולם הערבי, אבל זה עלול להיות בעייתי ברמות רבות".

בתוך כך, ממשל טראמפ בחן גם יעדים חלופיים לפלסטינים. אחת האפשרויות שעלתה: סוריה, לאחר נפילת שלטונו של בשאר אסד בדצמבר. גורמים המעורים במגעים אישרו כי סוריה הפוסט-אסד נבחנת כאתר פוטנציאלי לקליטת תושבים מעזה. טראמפ אף הודיע על הסרת הסנקציות האמריקאיות על דמשק ונפגש השבוע לראשונה עם מנהיגה החדש, אחמד א-שרע.