בכירים איראניים מודים: אין לנו תוכנית מגירה לקריסת השיחות

לדברי שלושה מקורות איראנים ששוחחו עם סוכנות הידיעות 'רויטרס', למנהיגות האיראנית אין תוכנית מגובשת למקרה שהשיחות עם ארה"ב יקרסו.

למרות האפשרות לפנות לסין ולרוסיה כ"תוכנית ב'", גם אפיק זה נראה רעוע: סין שקועה בעימותים כלכליים עם ארה"ב, ורוסיה טרודה במלחמת אוקראינה.

בכיר איראני אמר בשיחה עם 'רויטרס': "תוכנית ב' היא להמשיך באסטרטגיה שהייתה לפני תחילת השיחות. איראן תימנע מהסלמה, אך מוכנה להגן על עצמה. האסטרטגיה כוללת גם חיזוק קשרים עם בעלי ברית כמו רוסיה וסין".

ביום שלישי הצהיר המנהיג העליון עלי חמינאי כי הדרישות האמריקניות להפסיק כליל את העשרת האורניום הן "מופרזות ובלתי מתקבלות על הדעת", והזהיר שהשיחות לא צפויות להניב תוצאה.

אלו נקודות המחלוקת

המו"מ, הכולל ארבעה סבבים עד כה, תקוע סביב חילוקי דעות מהותיים שלא בטוח כי הם ניתנים לגישור.

1. בניגוד לדיווחים, איראן מסרבת להעביר את כל מלאי האורניום המועשר לחו"ל.

2. טהרן מסרבת גם לדון בתוכנית הטילים הבליסטיים שלה – כך לפי שני מקורות איראנים ודיפלומט אירופי שצוטטו בידיעה.

3. איראן דורשת מארה"ב ערבויות שהסכם עתידי לא יבוטל שוב חד-צדדית.

4. איראן דורשת מארה"ב את המשך העשרת האורניום לכל הפחות לדרגה אזרחית, מה שארה"ב מסרבת, ודורשת השמדה של היכולות.

מעבר לכך, המשטר האיראני מתמודד עם אתגרים פנימיים הולכים ומחריפים: מחסור באנרגיה ובמים, קריסת המטבע, אובדן בעלי ברית צבאיים באיזור, וחשש גובר מתקיפה ישראלית על מתקני הגרעין – אתגרים שהחמירו בעקבות חידוש מדיניות "הלחץ המקסימלי" של טראמפ מאז פברואר, הכוללת סנקציות נוקשות ואיומים צבאיים. לדברי המקורות, אם לא יהיה הסכם, המשטר עלול לקרוס כלכלית. "אין להנהגה האיראנית אופציה טובה יותר מהסכם חדש כדי למנוע קריסה כלכלית שעלולה לאיים על יציבות המשטר", אמר הבכיר האיראני.

המחאות ברחבי איראן בשנים האחרונות – סביב דיכוי חירויות ומצוקה כלכלית – שדוכאו באלימות קשה, חשפו את שבריריות המערכת האיראנית וגררו סנקציות מערביות בתחום זכויות האדם. בכיר איראני נוסף אמר: "בלי הסרת סנקציות שיאפשרו מכירת נפט חופשית וגישה לכספים, הכלכלה האיראנית לא תתאושש".

גם אם יימצא פתרון לסוגיית ההעשרה, סוגיית נוספת שנמצאת במחלוקת בין הצדדים היא תהליך הסרת הסנקציות במידה וייחתם הסכם: וושינגטון תומכת בהסרה הדרגתית, ואילו טהראן דורשת ביטול מיידי של כולן.

מאז 2018 הוטלו סנקציות על עשרות מוסדות כלכליים מרכזיים באיראן, כולל הבנק המרכזי וחברת הנפט הלאומית, בגלל תמיכתה של טהרן בטרור ובהפצת נשק.

לגבי חלופות במקרה של כישלון השיחות, מומחים מעריכים שאיראן תמשיך לעקוף סנקציות ותמכור נפט בעיקר לסין, ואולי להודו ומדינות נוספות. סין, הקונה העיקרית של נפט איראני חרף הסנקציות, סייעה עד כה למנוע התמוטטות כלכלית, אך החרפת הלחץ של טראמפ על חברות סיניות ועל ספינות המובילות נפט איראני מסכנת גם את הנתיב הזה. גם סין וגם רוסיה לא צפויות להגן על איראן מסנקציות חד-צדדיות של ארה"ב והאיחוד האירופי.

מדינות אירופה – צרפת, בריטניה וגרמניה – אמנם אינן שותפות ישירות לשיחות, אך הזהירו שיחזירו את הסנקציות של האו"ם אם לא יושג הסכם בקרוב. לפי מסמכים שצוטטו בסוכנות הידיעות רויטרס ודברי דיפלומטים, ייתכן שיפעילו את מנגנון ה"סנאפ-בק" כבר באוגוסט, הרבה לפני תום תקופת ההארכה באוקטובר.

איראן מצידה דורשת ביטול מוחלט של מנגנון ה"סנאפ-בק", יכולת העשרה, השארת מלאי של גרעין מועשר ואי-התערבות של המערב בתוכנית הטילים הבליסטיים שלה.