במשך עשרות שנים, האוקיינוס היה המסתור המושלם. מתחת לשכבות המים, צוללות דיזל וגרעיניות נעו בשקט קטלני, נעלמות אל תוך החשכה הכחולה, רחוקות מהעין ומהרדאר. אבל עידן זה מתקרב לסופו. שילוב של בינה מלאכותית, חיישנים קוונטיים וכלים אוטונומיים משנה מן היסוד את שדה הקרב הימי: מה שהיה פעם מרחב של סודיות מוחלטת הופך בהדרגה לשקוף. האוקיינוס, כך נדמה, עומד לחשוף את סודותיו — ואת מי שניסה להסתתר בו.
למעשה הצליל, שגליו נעים במים במהירות ובדיוק רב, שימש את לוחמת הנצ"ל (נגד צוללות) במשך דורות ככלי העיקרי לגילוי אויב במעמקים. אולם בעידן הבינה המלאכותית והאוטונומיה, גם המונופול הזה מתערער.
על פי פרסום ב־The Conversation, מערכות חכמות, חיישנים מרושתים וכלי שיט בלתי מאוישים מאיימים להפוך את הים לשקוף. במקום להאזין לרעש שהצוללת משמיעה, הטכנולוגיות החדשות מזהות את השפעתה על סביבתה: אדוות זעירות על פני הים, שינויי טמפרטורה, ואפילו הפרעות מיקרוסקופיות בשדה המגנטי של כדור הארץ.
ההתפתחויות כוללות שימוש בלוויינים מתקדמים, במגנטומטרים קוונטיים רגישים במיוחד, ובמערכות חישה חדשות ההופכות כבלי אינטרנט תת־ימיים עצומים למיקרופונים תת־מימיים ענקיים.
רשת חיישנים זו, הנפרשת כיום על פני ימים ויבשות, מאגדת מידע רב־מקור ומעבדת אותו בזמן אמת באמצעות בינה מלאכותית – ההופכת את "האזנת הים" ליכולת של חיזוי.
המשמעות האסטרטגית עצומה: צוללות – שעמדו עשרות שנים במרכז ההרתעה הגרעינית של מדינות רבות בזכות יכולת ההיעלמות שלהן – עלולות לאבד את יתרונן. יש הרואים בכך סיכוי ליציבות ביטחונית חדשה, ויש החוששים דווקא מהאצת מירוץ חימוש חמקני עוד יותר.
כך או כך, קובעים המומחים, עידן חדש נפתח בימים אלה במעמקי האוקיינוסים. הגבול האחרון של הסתר האנושי הולך ונחשף, והים – שהיה פעם סמל לשתיקה – נעשה מדבר בגלוי.
0 תגובות