בצל מגבלות הדוקות על חירויות הפרט, הרשויות באיראן הרחיבו לאחרונה את האיסור על טיולי כלבים למספר ערים נוספות, במה שנראה כניסיון נוסף לצמצם תופעה ההולכת ומתרחבת במדינה – במיוחד בקרב צעירים.
היוזמה, שמקורה בצו משטרתי משנת 2019 שאסר על טיול עם כלבים ברחובות טהרן, התפשטה בשבוע האחרון לפחות ל-18 ערים נוספות, בהן איספהאן, כרמאן ואילם. לצד האיסור על טיול כלבים ברשות הרבים, נאסרה גם הובלת כלבים בכלי רכב.
ההצדקה הרשמית: חשש לבריאות הציבור, ביטחונו ושלומו. כך לדוגמה, אמר התובע של העיר חמדאן, עבאס נג’פי, לעיתון הממלכתי איראן: "טיול כלבים מהווה איום על הסדר הציבורי ועל רווחת התושבים". במקביל, גורמים בעיר אילם הבהירו כי תושבים שיפרו את ההנחיות צפויים להיתקל בצעדים משפטיים.
למרות החמרת הצעדים, אכיפת ההגבלות נותרת לא עקבית: רבים מבעלי הכלבים ממשיכים להסתובב עם כלביהם באזורים ציבוריים בטהרן ובערים נוספות, לעיתים תוך התחמקות מכוונת – טיולים בשעות הלילה או נסיעה לאזורים מבודדים.
בעלות על כלבים באיראן נתפסת זה עשורים כלא מוסרית ואף "טמאה", לפי השקפת העולם הדתית השלטת מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. חכמי דת מתייחסים לליטוף כלבים או מגע עם רוקם כנג'ס – טומאה פולחנית. המנהיג העליון עלי חמינאי עצמו כינה בעבר את החזקת הכלבים – גם למטרות שמירה, רעייה או ציד – כ"מגונה".
למרות ניסיונות ההרתעה, גידול כלבים ממשיך לצבור פופולריות, בייחוד בקרב הדור הצעיר, והוא הפך לסמל של התנגדות שקטה למשטר. כפי ששותים אלכוהול או מקיימים מסיבות מחתרתיות בניגוד לחוק, גם גידול כלבים נחשב בעיני רבים לאקט של חירות אישית – דווקא בתוך מסגרת מגבילה.
הגישה הנוקשה איננה חדשה: כבר ב-2010 אסר משרד ההכוונה האסלאמית על פרסום חיות מחמד או מוצרים עבורן. ארבע שנים לאחר מכן דנה מועצת השורא בחוק המאפשר קנסות ואף מלקות לבעלי כלבים – אך ההצעה לא התקבלה.
ב-2021 חתמו 75 חברי פרלמנט על גילוי דעת שהגדיר את החזקת הכלבים כ"סכנה חברתית" העלולה לשחוק את "אורח החיים האסלאמי".
0 תגובות