דונלד טראמפ חזר לבית הלבן עם נרטיב ברור: הוא האיש שמסיים מלחמות. מאז תחילת כהונתו השנייה בינואר, הנשיא האמריקני מדגיש בכל הזדמנות את הישגיו הדיפלומטיים, מציג את עצמו כ”יוצר השלום” וכמי שהביא לסיום לא פחות משבעה סכסוכים עולמיים - מספרים שמשתנים לעיתים בין נאומים, אך המסר תמיד זהה: הוא האיש שמכבה מדורות מלחמה ברחבי העולם.
את ההבטחה הזו מסר טראמפ לבוחריו עוד טרם נבחר: "אני אהיה זה שאסיים מלחמות", הבטיח טראמפ, בעוד איראן הייתה עדיין קרובה מתמיד לנשק גרעיני ורוסיה המשיך לטבוח בשכנים שלו ממזרח.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ביום שני השבוע, במהלך נאום בבית הלבן, נשאל טראמפ על יוזמותיו להביא להפסקת האש בין רוסיה לאוקראינה, והוא ניצל את ההזדמנות להציג את רשימת הישגיו. הוא הכריז: "סיימתי שש מלחמות… את כל ההסכמים האלו עשיתי מבלי להשתמש אפילו במילה 'הפסקת אש'." למחרת כבר שינה את המספר ל"שבע מלחמות". בבית הלבן והצוותים הקרובים אליו מבקשים להראותו כמועמד ראוי לנובל לשלום, אך השאלה שמציקה למומחים היא עד כמה כל ההצהרות האלו משקפות מציאות.
ברשת BBC, שצריך לומר בכנות שאינה כל כך מחבבת את הנשיא והשתייכותו הפוליטית, התחקו אחר דבריו של טראמפ כדי לבדוק האומנם סיים מלחמות - ובעיקר כמה.
ישראל-איראן
הדוגמה הבולטת ביותר והסבוכה ביותר היא ההתלקחות בין ישראל לאיראן בחודש יוני האחרון. ב-13 ביוני פתחה ישראל בתקיפה נרחבת, בסיוע מודיעיני אמריקני, על יעדים גרעיניים באיראן, ובמשך 12 ימים התנהלו חילופי תקיפות מהירים. טראמפ עצמו הודיע כי היה מעורב בהתייעצויות עם ראש הממשלה נתניהו עוד לפני תחילת המבצעים. בסיום הקרבות פרסם הנשיא הודעה דרמטית ברשת החברתית שלו: "באופן רשמי, איראן תתחיל את הפסקת האש בשעה ה-12, ישראל בשעה ה-24, ובסיומה של היממה ה-12 העולם יברך את סיום המלחמה".
אבל המציאות בשטח נראית אחרת. האייתולה עלי חמינאי, מנהיג איראן, דיבר על "ניצחון מוחץ" ולא הזכיר כלל הפסקת אש. גם בישראל הבהירו שהדבר לא מהווה הסכם קבע, ושיתכן שישראל תפעל שוב למנוע איום גרעיני חדש. פרשנים בכירים מזכירים שאין מנגנון פיקוח אמיתי על תוכנית הגרעין האיראנית, ומוסיפים: מדובר יותר בהפוגה זמנית מאשר בסיום מלחמה אמיתי, אך אין להכחיש שהמעורבות האמריקנית העניקה לישראל יתרון אסטרטגי משמעותי.
רק בימים האחרונים דווח על כוננות על של איראן לקראת התפרצות חדשה עם ישראל. ראש הממשלה נתניהו ענה לאיראנים שגם ישראל מוכנה. במילים אחרות, בניגוד לדבריו של טראמפ - זה ממש ממש לא נגמר.
מלחמת הודו-פקיסטן
הסיפור בדרום אסיה גם הוא מורכב. לאחר שפורץ עימות חמוש בקשמיר בין הודו לפקיסטן במאי, טראמפ הכריז ש"הודות ללילה ארוך של שיחות", שתי המדינות הגיעו ל"פסקת אש מלאה ומיידית". פקיסטן הודתה לו ואף המליצה עליו לפרס נובל, אך ההודו טענה שההסכמות נחתמו ישירות בין הצבאות, ללא התערבות אמריקנית ממשית. כאן, כמו במקרים אחרים, ההצלחות של טראמפ נתונות לפרשנויות שונות - חלק ממדינות העולם מוקירות את תיווכו, אחרות מצמצמות את תרומתו.
ייתכן, אומרים פרשנים, שהאמירה המתריסה הבודדה הזו של הודו, היא זו שגרמה לארה"ב לצאת במהלכים קיצוניים נגדה, למרות ידידות ארוכת שנים בין שתי המדינות.
רואנדה-קונגו
באפריקה המרכזית נחתם ביוני הסכם שלום בין רואנדה לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בעקבות הסלמה של חטיבת המורדים M23 שפלשה לאזורים עשירי מינרלים במזרח קונגו. טראמפ ראה בהסכם הזדמנות לשפר את הקשרים הכלכליים בין המדינות לארה"ב. אלא שהמציאות בשטח לא השתנתה מהותית: שני הצדדים האשימו זה את זה בהפרת הפסקת האש, והמורדים המשיכו בפעילות צבאית, כולל טבח שבו נהרגו לפחות 140 אזרחים, נשים וילדים. ההיסטוריונית מרגרט מקמילן מסכמת: "הפסקת האש מעולם לא החזיקה באמת."
מלחמת תאילנד-קמבודיה
גם בדרום-מזרח אסיה טראמפ מציג הישגים מהירים ומרשימים: במהלך עימות גבול קצר בין תאילנד לקמבודיה בסוף יולי, איים הנשיא לעצור את המשא ומתן להפחתת מכסים על סחורות מיוצאות לארה"ב, ובתוצאה, תוך מספר ימים, נחתמה הפסקת אש. עם זאת, התיווך בפועל בוצע על ידי מלזיה, בעוד טראמפ הפך את ההצלחה לחלק מהמיתוג האישי שלו.
קווקז סיפקה לנשיא את אחד הרגעים המוחשיים ביותר: ב-8 באוגוסט אירח טראמפ את מנהיגי ארמניה ואזרבייג'ן בבית הלבן, והצדדים חתמו על הסכם שלום סביב נגורנו-קרבאך. המנהיגים אף הצהירו כי טראמפ ראוי לנובל. אך גם כאן מדובר במו"מ שהחל חודשים קודם לכן, לאחר שהעימות האחרון התרחש בספטמבר 2023, כשהאזרחים האתניים הארמנים בסביבה נאלצו להתמודד עם השתלטות אזרבייג'ן על האזור.
ב-BBC מוסיפים וטוענים שלא כל "מלחמה" שטראמפ טוען שהפסיק היא מלחמה של ממש. המחלוקת הרבת שנים בין מצרים לאתיופיה סביב סכר הרנסנסי על נהר הנילוס, למשל, מעולם לא התפתחה לעימות צבאי. טראמפ אמנם הבטיח "לפתור את העניין במהרה", אך עד כה לא נחתם שום הסכם פורמלי. גם במתיחות בין סרביה לקוסובו, על רקע מלחמות הבלקן בשנות ה-90, לא פרצה מלחמה – טראמפ רק טוען שמנע את פריצתה באמצעות איום כלכלי.
הכתבים הבריטיים לא כל כך מפרגנים לטראמפ על ההצלחות. לדבריהם, כך נראה הקולאז' של "המלחמות שטראמפ סיים": הפסקות אש זמניות, איומים כלכליים שהובילו להפוגות קצרות, הסכמים מעורערים ותיווך שהתרחש לעיתים רק על הנייר. קשה לטעון שהעולם הפך שקט בהרבה, אך יש להכיר בכך שטראמפ הפך את השלום - או לפחות את הדיבור עליו - לכלי מיתוגי מרכזי בדמותו הציבורית.
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין שטראמפ חותר לקבל פרס נובל, ושלח מכתב בהתאם לוועדה הממונה באוסלו.
למרות הציניות הבולטת בסיקור של ה-BBC בנוגע לטראמפ ואיש השלום שהוא או אינו, על דבר אחד אי אפשר לחלוק: טראמפ הביא את הסכמי אברהם, שלום היסטורי בין ישראל למדינות ערב - אותו הוא רוצה כעת להרחיב גם עם סעודיה, סוריה, לבנון ועוד.
ובכל זאת, שתי המלחמות הגדולות בעולם טרם הסתיימו: מלחמת רוסיה-אוקראינה שכבר גבתה מאות אלפי קורבנות, ומלחמת ישראל-חמאס שעדיין משתוללת בגלל שחמאס מסרב לשחרר את חטופינו ממנהרות הזוועה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם טראמפ באמת ייזכר כמי שסיים מלחמות, או כמי שהצליח להפוך רגעים של שקט למופע פוליטי מבריק, ומסע יח"צ משופשף.
התמונות, ההצהרות והמסרים במדיה החברתית מציירים דמות של נשיא שמכיר היטב את כוחו התקשורתי, ומיומנותו להמיר כל התרחשות בין מדינות למוצג תדמיתי, לא פחות מאשר הצלחה דיפלומטית.
0 תגובות