הפגישה הדיפלומטית הכי מדוברת השבוע הייתה ללא ספק פגישתו של נשיא ארה"ב דולנד טראמפ עם מוחמד בן סלמאן. יורש העצר הסעודי בפועל הגיע לביקור בבית הלבן, ביקור ראשון מסוגו מאז הרצח האכזרי של העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י ב-2018, רצח שגרם לזעזוע עולמי והפך את הממלכה לפחות ממועדפת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מוחמד בן סלמאן (להלן: ה-MbS) התקבל בבית הלבן בטקס ראוותני במיוחד שכלל תרועת חצוצרות, להקת נחתים אמריקאית, ואף מטס צבאי.
הנשיא דונלד טראמפ קיבל את יורש העצר בחום ושיבח אותו במילים נלהבות. טראמפ אמר כי הוא "ידיד טוב מאוד למשך תקופה ארוכה" של יורש העצר, והביע גאווה בעבודתו של MbS במונחים של "זכויות אדם וכל דבר אחר". השניים סקרו יחד את "שביל התהילה הנשיאותי" בבית הלבן.
במהלך הפגישה, התמקדו המנהיגים בהידוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים. MbS הסכים בתחילה להשקיע 600 מיליארד דולר בארצות הברית, והבטיח לאחר מכן להגדיל את הסכום לכמעט טריליון דולר. טראמפ אף אישר כי ארה"ב שוקלת לאשר מכירת שבבי AI מתקדמים לסעודיה וכי הושג הסכם הגנה בין המדינות.
בנוגע לעסקאות נשק, ציין טראמפ כי ימכור לממלכה מטוסי קרב חמקנים F-35 בהסדר דומה לזה שקיים עם ישראל. MbS אף הבהיר כי נורמליזציה עם ישראל במסגרת "הסכמי אברהם" לא תוכל להתקיים ללא הבטחת "נתיב ברור לפתרון שתי המדינות" עבור הפלסטינים.
טראמפ נשאל על ניגוד האינטרסים שעלול לנבוע מכך ש"ארגון טראמפ" וגוף סעודי מתכננים לפתוח מלון חדש, אך הנשיא התגונן ואמר כי "אין לו שום קשר לעסקי המשפחה".
אך בלב החדר הסגלגל, המכובד, ניצבה שאלה אחת שאי אפשר היה להתעלם ממנה. עיתונאי מטעם רשת ABC ניגש אל הנשיא והעז להתייחס ל"פיל שבחדר", ושאל מדוע על האמריקאים לתת אמון ב-MbS, כאשר המודיעין האמריקאי הסיק כי הוא אישית אישר את רצח ח'אשוקג'י.
תגובתו של הנשיא טראמפ הייתה רגע דיפלומטי בלתי נתפס שזכה לכותרות ענק: "אתה מזכיר מישהו שהיה שנוי במחלוקת באופן קיצוני", אמר טראמפ על העיתונאי שנרצח. "להרבה אנשים לא היה סימפטיה כלפי הג'נטלמן הזה שאתה מדבר עליו. בין אם אהבת אותו ובין אם לא, דברים קורים".
טראמפ המשיך לסתור את ממצאי המודיעין האמריקאי, וטען כי MbS "לא ידע דבר על כך". טראמפ אף נזף בעיתונאי על ש"מביך את האורח שלנו בשאלה כזו". בתגובה, MbS, ששמר על קור רוח, אמר כי זה "כואב, וזו טעות ענקית, ואנו עושים כמיטב יכולתנו שדבר כזה לא יקרה שוב".
ג'מאל ח'אשוקג'י - בין שייח'ים וסכינים
ג'מאל בן אחמד ח'אשוקג'י, אזרח סעודי שהתגורר בארה"ב, היה בשנות השישים לחייו והשתייך לאליטה הסעודית הבכירה. הוא היה קרוב משפחה של סוחר הנשק המיליארדר עדנאן ח'אשוקג'י.
את דרכו החל ח'אשוקג'י כמוכר ספרים וכעיתונאי. בצעירותו נחשף לתנועת "האחים המוסלמים" והכיר אפילו את אוסמה בן לאדן בשנות ה-80 המוקדמות בג'דה. הוא ראיין את בן לאדן וסיפר כי התרשם מהתלהבותו ומסירותו. הוא ראה בבן לאדן דמות "יפה ואמיצה" לפני שזה "נכנע לשנאה".
ביום יום ח'אשוקג'י עצמו ניסה לגשר בין חילוניות לאסלאם ושירת כדוברו הלא-רשמי של הנסיך טורקי אל-פייסל בשגרירות הסעודית בלונדון ובוושינגטון.
אולם, ח'אשוקג'י נקלע לצרות בעקבות עמדותיו הליברליות יחסית. הוא פוטר מתפקידו כעורך הראשי של העיתון הסעודי אל-ווטן לאחר שאפשר לכותב לערוך ויכוח בנוגע לאבן תיימיה, שהיה מייסד הזרם הווהאבי השמרני. שלוש שנים לאחר מכן, פוטר שוב בשל ביקורת על הכללים האסלאמיים הנוקשים של הממלכה.
לאחר ש-MbS עלה לשלטון, הוא הציע לח'אשוקג'י פיוס מסורתי - תפקיד יועץ - אך העיתונאי דחה זאת מטעמי מוסר ודאגה לביטחונו. ח'אשוקג'י מתח ביקורת גלויה על "שלטון של איש אחד". הוא נמלט לגלות מרצון בוושינגטון, שם הפך לפובליציסט קבוע ב"גלובל אופיניונס" של הוושינגטון פוסט.
MbS ראה בח'אשוקג'י איום משום שהיה "חבר ותיק בקהילת המודיעין הסעודית ובעל גישה לסודות המעגל המלכותי". ח'אשוקג'י תיאר את MbS במסרונים פרטיים כ"חיה" "וכערפד" ש"ככל שהוא אוכל יותר קורבנות, הוא רוצה יותר".
ח'אשוקג'י השתמש בבמה של ה'וושינגטון פוסט' כדי למתוח ביקורת על MbS על שדיכא מתנגדים, וכתב כי "סעודיה לא תמיד הייתה כל כך מדכאת. עכשיו זה בלתי נסבל". הוא אף הקים את קבוצת "דמוקרטיה לעולם הערבי עכשיו" (DAWN) ותכנן "מלחמת סייבר" נגד המשטר.
המלכודת הדיפלומטית באיסטנבול
במרוצת הזמן ח'אשוקג'י חפץ להתחתן עם טורקייה, בשם האטיג'ה ג'נגיז, סטודנטית לדוקטורט. כדי להינשא לה, הוא נדרש להשיג מהקונסוליה הסעודית באיסטנבול אישור "מצב אישי" המאשר כי הוא גרוש.
בתחילה, חש MbS מחויב להחזיר עריקים לממלכה באמצעות "פקודה כללית". MbS עצמו היה מעורב בניסיונות לפתות את ח'אשוקג'י לחזור, וקודם לכן אף נאסר על ח'אשוקג'י לפרסם או לשדר עקב ביקורת על דונלד טראמפ, מחשש שהדבר יפגע בקשרים עם הממשל האמריקאי.
ח'אשוקג'י ביקר בקונסוליה לראשונה ביום שישי, 28 בספטמבר 2018. הוא הרגיש בטוח לחלוטין ואמר כי האווירה הייתה "נוחה". נאמר לו לחזור ביום שלישי, ה-2 באוקטובר. הסעודים ניצלו את ארבעת הימים האלה לתכנון החיסול.
ח'אשוקג'י אמר לידידו, יאסין אקטאי (יועצו של ארדואן), כי הוא לא חושש, כיוון ש"אין נגדי חקירה רשמית" וכי MbS "ביקש ממני להיות היועץ שלו".
יומיים לפני הרצח, ב-29 בספטמבר, גנרל אחמד אל-עסירי, סגן ראש המודיעין, הורה להחזיר את ח'אשוקג'י לסעודיה. הרצח תוכנן להתבצע בקונסוליה הסעודית באיסטנבול, מבנה שנוי במחלוקת. עובדי הקונסוליה הטורקים קיבלו חופש באותו יום, בטענה כי מגיעה "משלחת דיפלומטית חשובה".
ב-2 באוקטובר, בשעה 3:13 לפנות בוקר, נחת מטוס גאלפסטרים פרטי (HZ-SK1) שהגיע מריאד. על סיפונו היו 9 עד 15 סוכני ביטחון ומודיעין, חברי "קבוצת ההתערבות המהירה הסעודית".
בין אנשיה בלטו, בריגדיר גנרל מאהר עבדולעזיז מוטרב - מפקד החוליה ואיש אבטחה של MbS, שהיה עמית לעבודה של ח'אשוקג'י בשגרירות בלונדון. ד"ר סלאח מוחמד אל-טובייגי - רופא משפטי מומחה בנתיחות שלאחר המוות, שזכה לכינוי "ד"ר מוות". הוא למד רפואה משפטית באוניברסיטת גלזגו.
בשעה 1:14 בצהריים נכנס ח'אשוקג'י לקונסוליה, כשהוא מוסר את הטלפון הנייד שלו לארוסתו האטיג'ה ג'נגיז, שחיכתה בחוץ עם הוראה להזעיק עזרה אם לא ייצא תוך שעה. ה-CCTV של הקונסוליה שותק, והכונן הקשיח נלקח.
תוך דקות ספורות, נגרר ח'אשוקג'י בכוח. הוא נשמע צועק: "שחררו את זרועי. מי אתם חושבים שאתם? למה אתם עושים זאת?". הוא נענה כי הוא עומד להיות מוחזר לריאד, ומוטרב (מפקד החוליה) צעק לעברו "בוגד!".
מילותיו האחרונות של ח'אשוקג'י היו: "אני לא יכול לנשום". על פי ההדלפות הטורקיות, הרצח עצמו ארך שבע דקות.
מוטרב ניהל שיחות סקייפ במהלך האירוע. בשיחה אחת הוא אמר: "המעשה בוצע תגיד לבוס שלך". מודיעין אמריקאי הסיק כי "הבוס" אליו כיוון מוטרב הוא MbS.
ד"ר אל-טובייגי, בעת שביצע את מלאכתו המזעזעת, נשמע מציע לחבריו להאזין למוזיקה בזמן הניסור. ח'אשוקג'י נחתך ל-15 חלקים. הקונסול הכללי, מוחמד אל-עוטייבי, נשמע מוחה: "עשו זאת בחוץ! אתם תכניסו אותי לצרות", אך נענה בזלזול: "אם אתה רוצה לחיות כשתחזור לסעודיה, תשתוק".
הגופה, שנחתכה, הוסתרה במהירות בתוך שטיח, ובשעה 3:09 אחר הצהריים עזבו שש מכוניות את הקונסוליה. אחת מהן, מרצדס ואן שחורה עם חלונות כהים, המשיכה ישירות אל מעון הקונסול הכללי הסמוך. שכנים באזור דיווחו על מסיבת ברביקיו משונה שנערכה לפתע ליד הבריכה, אירוע שנראה כאילו נועד להסוות תנועות חשודות ולהעלים ראיות.
במקביל, במסגרת ניסיון טיוח חובבני במיוחד, יצא מהקונסוליה "כפיל גופה" בשם מוסטפא אל-מדני, לבוש בבגדיו של ח'אשוקג'י. אך הדמיון היה קלוש: אל-מדני בעל שיער מלא, בעוד ח'אשוקג'י היה קירח, וגם הנעליים לא תאמו. מצלמות תיעדו את אל-מדני משליך את בגדיו של העיתונאי לפח זבל, עדות מביכה נוספת לניסיון ההטעיה.
באותם רגעים המשיכה סעודיה להכחיש בתוקף כל קשר להיעלמותו של ח'אשוקג'י. הקונסול מוחמד אל-עוטייבי אף הוביל צוותי צילום בין הארונות הריקים כדי להראות שאין כל סימן לחשוד. מוחמד בן סלמאן עצמו אמר לבלומברג כי ח'אשוקג'י "יצא אחרי כמה דקות או שעה", והוסיף שאילו היה העיתונאי בסעודיה "הוא היה יודע על כך".
טורקיה פותחת הכל
ואז החלה טורקיה לפתוח את הברז. תחת הנהגתו של ארדואן, ובניסיון למנף לחץ פוליטי על ריאד ועל וושינגטון, דלפו לתקשורת פרטים מצמררים בזה אחר זה, שמות חברי חוליית החיסול, מסלולי הטיסה, והקלטות שהפכו את גרסת סעודיה ללא אמינה בעליל.
תחת לחץ הולך וגובר, שינתה ריאד את גרסתה שוב ושוב: תחילה טענה שח'אשוקג'י יצא מהקונסוליה כרגיל; אחר כך הודתה שמת בתוך הקונסוליה בעקבות "קטטה שהסתבכה"; ולבסוף הכירה בכך שמדובר במבצע שתוכנן מראש.
הגנרל אחמד אל-עסירי הוצב כ"שעיר לעזאזל" והואשם כי נתן את ההוראה לסאלח אל-מוטרב אך MbS נותר, רשמית, מחוץ למעגל האשמה.
בזמן שה-CIA קבע כי יורש העצר אישר את "לכידתו או הריגתו" של ח'אשוקג'י, טראמפ הגן עליו בעיקשות. MbS מעולם לא הואשם, וכך גם סעוד אל-קחטאני, יועצו הקרוב שנחשב לדמות מפתח בתכנון המבצע וזוכה בבית משפט סעודי "מחוסר ראיות".
בניו של ח'אשוקג'י הוזמנו לפגישה רשמית שבה לחצו את ידו של MbS מול המצלמות, ורק לאחר מכן הורשו לעזוב את הממלכה. דיווחים מאוחרים יותר חשפו כי המשפחה קיבלה פיצויים מהחצר המלכותית, וב־2020 הודיעו הבנים שהם "סולחים" לרוצחים צעד שהיה דרמטי בעיקר משום שמנע הוצאה להורג של המורשעים הסעודים.
על אף הזעזוע הבינלאומי, הרצח החל להישכח. MbS יצא למסע "קאמבק" עולמי: בפורום "דאבוס במדבר" שננטש בידי רבים הוא התקבל במחיאות כפיים, ואפילו התבדח על כך שחטף בעבר את ראש ממשלת לבנון.
בוועידת ה-G20 בארגנטינה נראה מעניק "כיף" לפוטין רגע שהפך לסמל של סולידריות בין אוטוקרטים. הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם תיאר היטב את מה שחשו רבים בוושינגטון: "אין אקדח מעשן יש מסור מעשן".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בסופו של דבר, הרצח האפל נדחק לשוליים. אינטרסים אסטרטגיים וכלכליים כמו מלחמה מול איראן, עסקאות נשק ויחסים אזוריים גברו על הדרישה לצדק. ולאט־לאט הפך הסיפור שהסעיר את העולם לעוד דוגמה מצמררת לעליונות הכוח, כשהמוסר נותר מאחור.
0 תגובות