בעולם שבו אלגוריתמים של בינה מלאכותית מסוגלים לפתור כל בעיה מורכבת, חידות מהעבר עדיין מסרבים להיפתר. למרות פריצות הדרך הטכנולוגיות וההדמיה המתקדמת, מדענים עדיין ניצבים מול חידות עקשניות שהבינה המלאכותית, על כל עוצמתה, אינה מצליחה לפענח.
אחד המכשולים המרתקים ביותר הוא פענוח שפות עתיקות. שבע מערכות כתב, ביניהן כתב עמק האינדוס, כתב לינארי A וכתב הרונגורונגו, נותרו בלתי מפוענחות למרות עשרות שנים של מאמצים.
סווניה בונמן, מומחית לבלשנות, מסבירה כי הבינה המלאכותית נתקלת במגבלות משמעותיות כאשר היא מתמודדת עם דגימות טקסט קטנות מאוד. ללא "אבן רוזטה" – (לוח אבן עתיק שנמצא במצרים בשנת 1799, ועליו אותו טקסט חקוק בשלושה כתבים שונים — הירוגליפים, כתב דמוטי ויוונית - והיא שימשה כ"מפתח" לפענוח הכתב ההירוגליפי המצרי) טקסט דו-לשוני המשמש כמפתח – המכונה אינה יכולה לחבר בין הסמלים למשמעויות. לדבריה, הבינה המלאכותית אינה "חושבת" באמת, אלא רק מבצעת סימולציה של אינטליגנציה על ידי סידור מחדש של מילים וביטויים.
מעבר למילים, הטכנולוגיה המודרנית נעצרת גם מול אירועים פיזיים ששינו את פני ההיסטוריה. אירוע טונגוסקה בסיביר, שהשמיד כ-80 מיליון עצים ב-1908, נותר תעלומה ללא מכתש פגיעה או שברים ברורים. כך גם קבריהם של קלאופטרה ואלכסנדר הגדול, שחומקים מחוקרים זה מאות שנים; שינויי אקלים, רעידות אדמה ועליית מפלס הים מחקו את הראיות הנדרשות כדי לאתרם.
ממושבת רואנוק שנעלמה ועד לקווי נסקה המסתוריים בפרו, חידות אלו ממחישות כי גם בעידן הדיגיטלי, ישנם פרקים בהיסטוריה שפשוט מסרבים להיסגר. כפי שציינה בונמן, הבנת התרבויות הללו היא קריטית להבנת המשמעות של להיות אנושי, דבר שאף תוכנה לא תוכל להחליף.
0 תגובות