הוויכוח על אזרבייג׳ן הפך בימים האחרונים לעימות שמגיע עד ירושלים. במרכז נמצאת הצעת חוק בקונגרס האמריקני, H.R. 6534, שמקדמת חברת הקונגרס אנה פאולינה לונה.
לפי נוסח ההצעה, המטרה היא להסיר מגבלות היסטוריות שנקשרו לסעיף 907 ולהרחיב אפשרות לסיוע ביטחוני לאזרבייג׳ן. עבור הלובי הארמני בוושינגטון, מדובר בקו אדום.
אזרבייג׳ן מקיימת קשרים ביטחוניים הדוקים עם ישראל, ולכן הוויכוח קשור אלינו מכיוון שירושלים נמצאת במוקד.
התגובה לא איחרה להגיע. הוועדה הלאומית הארמנית של אמריקה, ANCA, מנהלת קמפיין רשת נגד המהלך ומציגה אותו כמתן פרס לבאקו.
במקביל, הארגון מקדם מהלך חקיקה משלו שמוצג כחלופה ומבקש להציב תנאים קשוחים יותר כלפי אזרבייג׳ן.
הקמפיין הנוכחי של הוועדה של ארמניה בארה"ב, מגיע חודשים אחרי המהלך בוושינגטון באוגוסט 2025, שבו פורסמה הצהרה משותפת לקידום הסדרה בין ארמניה לאזרבייג׳ן, בארגון תקפו אז את המהלך בהודעה רשמית.
אבל היום הגיע רגע שבו הטון השתנה עוד מדרגה. בחשבון ה-X הרשמי של הארגוןבוושינגטון פורסם ציוץ שבו נכתב כי מדיניות ישראל "בניגוד למסורות יהודיות, רוחניות וחילוניות".
באותו פוסט הארגון האשים את ממשלת נתניהו בשורה של צעדים שפוגעים, לטענתו, בארמנים, כולל הטענה שישראל "מכחישה את רצח העם הארמני", "חימשה את אזרבייג'ן" ו"מסכנת את הרובע הארמני הנוצרי בירושלים". הציטוט הזה בולט לא רק בגלל התוכן, אלא בגלל השימוש הישיר בשפה שמכוונת ליהדות עצמה בתוך מתקפה פוליטית על ישראל.
העימות הזה מתקיים על רקע ימים רגישים במיוחד בארצות הברית סביב שאלות של אנטישמיות וחופש ביטוי.
בניו יורק, ראש העיר החדש זוהרן ממדאני נכנס לתפקיד ב־1 בינואר, ובצעדיו הראשונים ביטל שורה של הוראות מתקופת קודמו אריק אדמס, כולל אימוץ הגדרת IHRA לאנטישמיות במסגרת העירייה. המהלך עורר סערה בקהילה היהודית ובקרב ארגונים שונים, שטענו כי מדובר בנסיגה מהמאבק באנטישמיות דווקא בתקופה מתוחה.
ובתוך כל הסיפור הזה חוזרת גם נקודת חיכוך ישנה שמלווה את היחסים עם ארמניה, שם תועדו צעירים ארמנים שחוגגים את יום הולדתו של גארגין נז׳דה במרכז העיר.
נז׳דה נחשב בארמניה לדמות בולטת, ובישראל הוא מוזכר לאורך השנים כדמות שמעוררת מחלוקת קשה בשל קשריו עם הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה.
שגריר ישראל לשעבר בארמניה, יואל ליאון, התבטא בעבר בחריפות נגד האדרה של נז׳דה וכתב כי האדרת משתף פעולה עם הנאצים היא בלתי מתקבלת על הדעת, וקרא לרשויות לנקוט קו תקיף נגד ניאו נאציזם ואנטישמיות.
כך נוצר חיבור טעון בין שלוש זירות שונות. בוושינגטון מתנהל קרב על חקיקה שתשנה את מדיניות הסיוע לאזרבייג׳ן, ברשתות מתנהל קמפיין חריף שמכוון את האש גם לישראל, ובניו יורק נפתח מחדש ויכוח על ההגדרה עצמה של אנטישמיות בזמן אמת.
עבור ישראל, זה כבר לא עוד דיון אזורי בקווקז, אלא שאלה רחבה יותר על האופן שבו שחקנים פוליטיים בארצות הברית משתמשים בישראל בתוך מאבקים אחרים, ומה קורה כשהשפה עוברת מפוליטיקה לזהות.
מ־ANCA לא נמסרה תגובה רשמית לפנייה מעבר לפרסומים הפומביים שלהם עד למועד פרסום הכתבה.
0 תגובות