עורך דין מטעם התביעה דרש מבית המשפט להטיל עונש מוות על נשיא דרום קוריאה לשעבר יון סוק יאול, באשמת מרד, בעקבות החלטתו להטיל משטר צבאי לזמן קצר בדצמבר 2024.
בית המשפט המחוזי המרכזי של סיאול מסר כי צוות התביעה בראשות היועצת המשפטית צ’ו און־סוק הגיש את הבקשה במהלך דיון שהתקיים ביום שלישי, שבו היה צפוי גם יון עצמו לשאת דברים.
יון הודח מתפקידו באפריל האחרון, וכעת הוא מתמודד עם שורת הליכים פליליים הנוגעים להטלת המשטר הצבאי ולפרשות נוספות מתקופת כהונתו. מבין כל האישומים, ההאשמה כי הורה על מרד נחשבת לחמורה ביותר. בית המשפט צפוי למסור את פסק דינו בעניינו בחודש פברואר.
לטענת יון, הצו שהוציא היה מהלך נואש אך לא אלים, שנועד לעורר מודעות ציבורית למה שתפס כאיום מצד מפלגת האופוזיציה הליברלית הדמוקרטית. לדבריו, המפלגה, שנהנתה מרוב בפרלמנט, חסמה את יוזמותיו, שיבשה את ניהול המדינה והקשתה על תפקודה התקין. הוא כינה את הפרלמנט שבשליטת האופוזיציה “מאורת פושעים” ו“כוחות אנטי־מדינתיים”.
חיילים חמושים ברחובות
הצו של יון, שהיה הראשון מסוגו בדרום קוריאה זה יותר מ־40 שנה, הביא להצבת חיילים חמושים ברחובות סיאול, להקפת בניין האספה הלאומית ולכניסה למשרדי הבחירות. צעדים אלה עוררו זיכרונות טראומטיים מתקופות הדיקטטורה בשנות ה־70 וה־80, אז שליטים הנתמכים על ידי הצבא השתמשו במשטר צבאי ובצו חירום כדי להציב חיילים, טנקים וכלי רכב משוריינים במרחב הציבורי ולדכא מחאות פרו־דמוקרטיות.
כעבור שעות ספורות הודיע הנשיא על הסרתו של הצו, בעקבות הצבעה פה אחד באספה הלאומית בעד ביטול החלטתו. ניסיון ההפיכה, שנמשך פחות משלוש שעות בלבד, קבע שיא עולמי חדש כהפיכה הצבאית הקצרה בהיסטוריה. ב-3 באפריל בית המשפט לחוקה פסק את סיום כהונתו של הנשיא.
הטלת המשטר הצבאי והוואקום השלטוני שנוצר בעקבותיה הכניסו את דרום קוריאה לטלטלה פוליטית עמוקה, עצרו את פעילותה הדיפלומטית של המדינה וגרמו לזעזועים בשווקים הפיננסיים. עמדתו התקיפה של יון בהמשך, כאשר הצהיר כי ייאבק בניסיונות להדיחו ולעוצרו, העמיקה עוד יותר את הקיטוב הפוליטי במדינה. בינואר אשתקד הפך יון לנשיא המכהן הראשון בתולדות דרום קוריאה שנעצר.
0 תגובות