מזכיר המלחמה של ארה"ב פיט הגסת' פרסם מוקדם יותר היום (שלישי) פוסט לכבודם של קציני הדת בצבא ארה"ב, בו הזכיר את גבורתם של ארבעה קציני דת ב-1943, בהם גם רב אחד.
"ביום זה בשנת 1943, ארבעה קציני דת של צבא ארה"ב שילמו את הקורבן האולטימטיבי. הם חברו יחד כדי לנחם את 902 אנשי השירות שהיו על USAT דורצסטר כשהיא טבעה לאחר שנפגעה מטורפדו גרמני - רק 230 שרדו", כתב הגסת'.
ארבעת קציני הדת
אוניית ה"דורצ'סטר" הפליגה מחופי ארצות הברית לכיוון גרינלנד בינואר 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כשעל סיפונה כ-900 בני אדם ובהם חיילים, מלחים ואזרחים. את הספינה ליוו כלי שיט של משמר החופים האמריקני.
בין נוסעי האונייה היו ארבעה קציני דת, בהם הרב הצבאי אלכסנדר גווד (גוודקוביץ'). הרב גווד, שגדל בברוקלין, בחר להתנדב לשירות כרב צבאי עם פרוץ המלחמה, כשהוא מותיר מאחוריו את אשתו ובתו הקטנה.
באותה תקופה הפגינו הצוללות הגרמניות דומיננטיות רבה והטביעו מספר רב של ספינות בבעלות בעלות הברית. בשל החשש מהאיום התת-ימי, הורה רב החובל לאנשי הצוות לישון כשהם לבושים במדים וחגורים בחגורות הצלה, אך רבים מהחיילים נמנעו מכך בשל החום הכבד ששרר בתאים.
בתחילת פברואר 1943, סמוך לשעה אחת בלילה, נפגעה האונייה מטורפדו שנורה מצוללת גרמנית. הפיצוץ גרם לנתק במערכת התאורה ולחשיכה מוחלטת, שעוררה בהלה ופניקה בקרב הנוסעים שחשו אל הסיפון. בתוך הכאוס, החלו ארבעת קציני הדת לפעול בקור רוח כדי להרגיע את האנשים ולכוון את תנועתם, תוך שהם מחלקים חגורות הצלה.
הרב גווד הבחין בחייל המבקש לשוב לתאו כדי לאסוף את כפפותיו. בתגובה, שלף הרב את כפפותיו האישיות ומסר אותן לחייל.
כאשר אזלו חגורות ההצלה, פשטו ארבעת קציני הדת את חגורותיהם שלהם ומסרו אותן לחיילים שנותרו ללא הגנה.
עם תחילת שקיעתה של האונייה, קפצו החיילים אל המים הקפואים, וחלקם הצליחו להגיע לסירות ההצלה. הניצולים מהמים העידו כי ראו את ארבעת קציני הדת עומדים זקופים על הסיפון השוקע, ידיהם משולבות, והם נושאים תפילה. עדי ראייה סיפרו כי קולו של הרב גווד נשמע בבירור כשהוא נושא תפילה בלשון הקודש, רגע לפני שארבעתם טבעו עם הספינה.
מתוך כ-900 הנוסעים שהיו על האונייה, שרדו כ-230 בני אדם בלבד.
לאחר מותם, הוענקו לארבעת קציני הדת עיטורי גבורה רבים, והקונגרס האמריקני הנפיק מדליה מיוחדת לזכרם. יום ה-3 בפברואר נקבע בארצות הברית כיום "ארבעת קציני הדת". במעמד חנוכת מבנה לזכרם, ציין הנשיא הארי טרומן כי המקום נועד ללמד את הציבור כי כשם שאנשים יכולים למות כגיבורים וכאחים, כך עליהם לחיות באמונה משותפת ובעזרה הדדית. המשורר קארל סנדברג התייחס למעשה באומרו כי הגבורה היא מתנה שבעליה מגלים אותה רק ברגע המבחן.
0 תגובות