בשנת 1987 הציעה אמריקן איירליינס מוצר חריג גם במונחים של עולם התעופה: AAirpass (כרטיס טיסה לכל החיים), שאפשר למחזיק בו לטוס ללא הגבלה במחלקה הראשונה תמורת תשלום חד־פעמי. סטיבן רוטשטיין, איש עסקים משיקגו, רכש את הכרטיס תמורת כ־250 אלף דולר.
שנתיים מאוחר יותר הוא הרחיב את העסקה ורכש גם כרטיס נלווה, תמורת כ־150 אלף דולר נוספים, שאפשר לו לצרף נוסע לטיסותיו.
רוטשטיין לא הסתפק בכמה נסיעות יוקרתיות בשנה. במשך השנים הוא הפך את הכרטיס לאמצעי תחבורה קבוע, וטס שוב ושוב ברחבי ארצות הברית ובעולם. לפי דיווחים על הפרשה, הוא ביצע יותר מ־10,000 טיסות לאורך תקופת השימוש בכרטיס, כאשר שווי הטיסות המצטבר הוערך בכ־21 מיליון דולר.
אלא שבשלב מסוים השימוש הנרחב בכרטיס הפך מבחינת אמריקן איירליינס לבעיה. החברה טענה כי רוטשטיין הפר את תנאי ההסכם, בין היתר באמצעות הזמנות רבות שלא מומשו ושימושים בכרטיס הנלווה שלטענתה חרגו מהכללים.
ב־2008 ביטלה אמריקן איירליינס את ה־AAirpass שלו. רוטשטיין דחה את טענות החברה וטען כי היא הייתה מודעת במשך שנים לאופן שבו השתמש בכרטיס.
הפרשה לא הסתיימה שם. ב־2009 הוא הגיש תביעה נגד חברת התעופה בבית משפט פדרלי באילינוי. בהליך המשפטי נדונו בהרחבה תנאי הכרטיס והאופן שבו השתמש בו רוטשטיין לאורך השנים.
ב-2011 דחה בית המשפט את התביעה, וקבע כי רוטשטיין לא הצליח לבסס את טענותיו נגד אמריקן איירליינס.
הסיפור הפך מאז לאחת הדוגמאות המפורסמות בעולם התעופה לעסקאות "ללא הגבלה" שנמכרו בתקופה שבה חברות תעופה ניסו למשוך לקוחות יוקרתיים ולייצר הכנסות מראש. מבחינת רוטשטיין, העסקה סיפקה במשך שנים אפשרות לטוס במחלקה הראשונה כמעט בלי מגבלה; מבחינת אמריקן איירליינס, השימוש האינטנסיבי בכרטיס המחיש את הסיכון שבהבטחה פתוחה לטיסות ללא הגבלה.
בסופו של דבר, הכרטיס שנרכש ב־1987 תמורת מאות אלפי דולרים הסתיים לאחר יותר משני עשורים –לא משום שפג תוקפו, אלא לאחר שהחברה ביטלה אותו בעקבות טענות להפרת תנאי ההסכם.
0 תגובות