בעוד ממשל טראמפ מנסה לשדר לעולם "עסקים כרגיל" לאחר המבצע הדרמטי שבו נלכד ניקולס מדורו ב-3 בינואר, בתי הכלא של וונצואלה החלו להיפתח. אסירים פוליטיים, שבילו חודשים ארוכים בצינוק בשל פעילותם נגד המשטר, החלו לצאת אל החופש לקול תשואות משפחותיהם שצעקו "אנחנו לא מפחדים!".
אך האופטימיות הזו התנפצה במהירות אל קרקע המציאות המדממת: נראה כי כעת, הדבר היחיד שבאמת "מאורגן" בוונצואלה הוא הפשע.
חואן פבלו גואניפה, מושל לשעבר ואחד מבעלי בריתה הקרובים ביותר של מנהיגת האופוזיציה מריה קורינה מצ'אדו, שוחרר ביום ראשון לאחר שמונה חודשים במעצר. גואניפה נראה מחייך על גבי אופנוע ברחובות קראקס, כשהוא מצהיר בפני עיתונאים: "אני משוכנע שהמדינה שלנו השתנתה לחלוטין... כעת זה תלוי בכולנו להתמקד בבניית מדינה חופשית ודמוקרטית".
אך החופש שלו החזיק מעמד שעות ספורות בלבד.
בסביבות חצות, בלב שכונת מגורים שקטה בבירה, חזר הסיוט. חוליה של כעשרה גברים חמושים היטב, רעולי פנים ולבושים בבגדים אזרחיים, הגיחה בארבעה רכבים, חסמה את דרכו של גואניפה וחטפה אותו באלימות אל תוך הלא-נודע.
"אנחנו דורשים אות חיים מיידי ואת שחרורו", זעק בנו, רמון גואניפה, ברשתות החברתיות, בעוד מריה קורינה מצ'אדו מדווחת לעולם על החטיפה האכזרית. הממשלה הזמנית בראשות דלסי רודריגז, שהושבעה לאחר הדחת מדורו, שומרת על שתיקה רועמת ולא הגיבה לבקשות התגובה בנושא.
למרות הלחץ הבינלאומי הכבד מצד האו"ם וממשלת ארה"ב לשחרר את מאות האסירים הפוליטיים שנותרו מאחורי סורג ובריח, האירוע האחרון מוכיח שבוונצואלה של 2026, היד שמושטת לשלום עדיין פגיעה מול גורמים בלתי מזוהים הפועלים בחשיכה. בעוד הפרלמנט דן בחוקי חנינה, הרחובות של קראקס מזכירים לכולם ששלטון החוק הוא עדיין בגדר המלצה בלבד.
0 תגובות