Neuralink, חברת ממשק מוח‑מחשב שהוקמה בידי אילון מאסק, הודיעה כי היא מוכנה לבצע את ההשתלה האנושית הראשונה של Blindsight - שתל מוחי שמיועד להחזיר ראייה לאנשים עיוורים לחלוטין, בכפוף לקבלת אישור סופי מרשויות הבריאות. לפי הודעות החברה וכלי תקשורת בארה״ב ובהודו, היעד הוא להתחיל בניסויים קליניים ראשונים בבני אדם כבר במהלך 2026.
Blindsight שייך לדור חדש של תותבות ראייה מוחיות, שאינן מנסות “לתקן” את העין אלא לעקוף אותה לחלוטין. במקום עדשות, קרנית ועצב ראייה תקינים, המערכת משתמשת במצלמה חיצונית - לרוב כזו המותקנת על משקפיים - האוספת מידע חזותי מן הסביבה, מעבדת אותו ומעבירה אותו באופן אלחוטי אל שבב שמושתל ישירות בקליפת הראייה שבאחורי המוח. אותו שבב מחובר למערך מיקרו‑אלקטרודות דקיקות המגרות קבוצות נוירונים באזורים שאמורים לעבד בדרך כלל את האותות המגיעים מן העיניים.
הרעיון פשוט על הנייר: אם אי‑אפשר לשלוח תמונה מן הרשתית דרך עצב הראייה, נייצר “אות מדומה” ישירות בתוך המוח עצמו. כאשר האלקטרודות מפעילות דפוסי דחפים חשמליים שנבחרו מראש, המטופל אמור לחוות צורות של ראייה מלאכותית - נקודות אור, קווי מתאר או אזורים בהירים וכהים - שמהם ניתן להרכיב ייצוג בסיסי של העולם. ככל שהמערכת מתקדמת, ניתן לכוונן את עוצמת הגירוי והמיקומים המופעלים, כדי לחדד קונטרסט, לשפר זיהוי של עצמים ולהעשיר את “שדה הראייה” המוחי.
מאסק מנמיך ציפיות
מאסק דואג להנמיך ציפיות ביחס לגרסה הראשונה. בראיונות ובהופעות פומביות הוא מדגיש כי הראייה שתספק Blindsight בשלב הראשוני תהיה באיכות נמוכה מאוד, ומדמה אותה לגרפיקה המוגבלת של משחקי המחשב המוקדמים בעידן ה‑Atari: פיקסלים גסים, קווי מתאר חלקיים ויכולת מוגבלת להבחין בפרטים. עם זאת, הוא מדגיש כי גם ראייה כזו – המאפשרת למשל לזהות דלת, חלון, אדם מתקרב או מכשול ברחוב - עשויה להיות שינוי דרמטי באיכות החיים עבור מי שאינם רואים דבר.
לפי Neuralink, ה-Blindsight מכוונת לאוכלוסייה שאין לה כיום כמעט פתרונות רפואיים: אנשים שעיוורונם נובע מפגיעה קשה בעיניים או בעצב הראייה, ואף כאלה שנולדו עיוורים אך קליפת הראייה במוחם נותרה אנטומית תקינה. מאסק אף כתב ברשת X כי לטכנולוגיה יש פוטנציאל עקרוני להעניק ראייה ראשונית גם למי שלא חווה מעולם גירוי חזותי, כל עוד הרקמה העצבית במוח קיימת ויכולה ללמוד לפרש את האותות החדשים.
צעדי הרגולציה כבר בעיצומם
בספטמבר 2024 העניק מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ל‑Blindsight מעמד של Breakthrough Device - מסלול מהיר המיועד למכשירים רפואיים חדשניים המיועדים לטיפול במחלות קשות או נכות בלתי הפיכה. המעמד הזה אינו מהווה אישור שיווק, אך מאפשר לחברה מסלול ליווי צפוף יותר מול הרגולטור, בתקווה לקצר את הדרך לניסויים קליניים נרחבים יותר אם בטיחות ויעילות ראשונית יוכחו.
ההכרזה על Blindsight מגיעה ברקע התרחבות הניסויים של Neuralink בשתל הנפרד Telepathy - ממשק מוח‑מחשב למשותקי גפיים. לפי עדכון רשמי של החברה, שנתיים לאחר ההשתלה האנושית הראשונה, 21 משתתפים ברחבי העולם חיים כיום עם שתלי Neuralink, לעומת 12 בלבד בספטמבר אשתקד, כשכולם משתמשים במערכת לשליטה במחשבים, גלישה ברשת ומשחקי וידאו באמצעות מחשבה בלבד. החברה מדווחת כי עד כה לא נרשמו “אירועים חמורים הקשורים ישירות למכשיר”, נתון שבונה עבורה הון אמון גם לקראת ניסויי הראייה.
תוכניות לשנים הקרובות
במקביל אפיינה Neuralink את השנים הקרובות כתקופת האצה טכנולוגית. מאסק הצהיר כי החברה מפתחת דור חדש של שתל עם פי שלושה ערוצים ויכולת גירוי וקריאה משופרת, שמתוכנן להגיע לקליניקות לקראת סוף 2026, לצד רובוט כירורגי זריז יותר שיקצר את זמן הכנסת האלקטרודות למוח משניות ארוכות ל‑1.5 שניות בלבד לנקב. המטרה היא להקטין סיכון, לקצר זמן ניתוח ולהפוך את ההליך ל”שגרתי” יותר, אם וכאשר יאושר לשימוש רחב.
מעבר להחזרת ראייה “רגילה”, מאסק מדבר בגלוי על שלב הבא - ראייה משודרגת. בתרחישים שהוא מציג, גרסאות עתידיות של Blindsight יוכלו, לפחות תיאורטית, לקלוט לא רק אור בתחום הנראה אלא גם תחומי תדר אחרים כמו אינפרה‑אדום ואולטרה‑סגול, ואולי אף לתרגם מידע ממקורות דמויי‑רדאר לאותות חזותיים שהמוח ילמד לפרש. עבור המשתמש המשמעות יכולה להיות “חיישני על” - יכולת לראות בחושך, להרגיש חום של עצמים מרחוק או לקלוט פרטים שנסתרו מהעין האנושית.
הפוטנציאל מעורר התלהבות גם מחוץ לעמק הסיליקון. המשקיע האמריקאי ביל אקמן שיבח ברשת X את מאסק וטען כי אם יצליח “להביא ראייה לעיוורים”, תהיה זו אולי ההישג המרשים ביותר שלו עד כה - מעל פרויקטים כמו SpaceX ו‑Tesla. מבחינת שוק ההון, פרויקט Blindsight נתפס לא רק כהבטחה טכנולוגית אלא גם כמרחב עצום של שוק רפואי שעדיין חסר מענה.
קולות המבקרים ובעיות אתיות
עם זאת, בעולם האקדמי והקליני נשמעים קולות זהירים יותר. חוקרי ראייה ומדעי המוח מזכירים כי הקשר בין גירוי נקודתי של נוירונים בקליפת הראייה לבין החוויה הסובייקטיבית של “פיקסל” בודד אינו ישיר, ולכן קשה להבטיח שניתן יהיה “לצייר” תמונה חדה במוח באמצעות מאות או אלפי אלקטרודות בלבד. מאמרים אקדמיים שהתפרסמו בשנים האחרונות, למשל מאוניברסיטת וושינגטון, מצביעים על כך שאופן עיבוד המידע בקליפת הראייה מורכב בהרבה ממסך דיגיטלי בעל רזולוציה מוגדרת, ושייתכן שהראייה שתתקבל תהיה דימומית, מרושלת וקשה לאימון.
גם בהיבט האתי נותרות שאלות פתוחות: מהי רמת הסיכון המקובלת בהליך פולשני במוח עבור מטופלים שאין להם כיום אלטרנטיבה? כיצד ייראה מעקב ארוך‑הטווח אחרי שתלים שצריכים אולי להישאר פעילים עשורים? ואיך יושפעו אנשים שעוברים מראייה אפסית לתפיסה חזותית חדשה, שונה ואולי “סינתטית”, מבחינה פסיכולוגית וחברתית? כרגע, השאלות הללו נשארות ברובן תאורטיות - עד שיושתל Blindsight הראשון בבני אדם ויעניק למדענים ולמטופלים הזדמנות ראשונה לבדוק האם ההבטחה הגדולה של “ראייה מתוך המוח” אכן מחזיקה במציאות.
0 תגובות