בפעם הראשונה הצליחו מדענים לצפות כיצד מבנים עצביים במוח - הקרויים “קטעי התחלה של אקסונים” (Axon Initial Segments) - משנים את אורכם בזמן תהליך של למידה וזיכרון. החוקרים ממכון DZNE (המכון הגרמני למחלות ניווניות) עקבו אחר שינויים אלה במוחות של עכברים בזמן למידת משימות פשוטות, ומצאו כי חלק מהקטעים התארכו ואחרים התקצרו בהתאם לדפוסי הלמידה. המחקר פורסם בכתב העת Nature Neuroscience ב‑22 בדצמבר 2025.
פרופ’ יאן גרינדמן, ראש קבוצת המחקר ב‑DZNE וחוקר באוניברסיטת בון, מסביר כי קטע זה בתא העצב קובע אם ייווצר "פולס חשמלי" - כלומר, אם הנוירון ישדר מסר - וכמה עוצמתי יהיה. "אם נחשוב על הסינפסות כמקום שבו האות עובר מתא לתא, הרי שהקטע ההתחלתי של האקסון הוא ה'מתג הראשי' שמחליט האם בכלל תתבצע ירייה עצבית", אמר.
החוקרים השתמשו בטכניקות הדמיה מתקדמות שאפשרו לצפות במבנים אלו לאורך ימים שלמים, תוך כדי מעקב אחר למידת העכברים. נמצא כי כאשר הקטעים מתארכים - תאי העצב מייצרים אותות חזקים יותר; כאשר הם מתקצרים - האות נחלש. מדובר אפוא במנגנון ויסות פנימי שמאזן את עוצמת הפעילות של תאי העצב מעבר לשינויים שמתרחשים בסינפסות עצמן.
מנגנון חדש של גמישות מוחית
המוח שלכם "תקוע"? גלו את הסיבה המפתיעה
הממצא הזה מרמז כי לצד השינויים הסינפטיים, קיימת גם מערכת בקרה משלימה הקובעת את רמת הרגישות הכללית של הנוירון. זוהי תובנה משמעותית להבנת האופן שבו המוח מתאים את עצמו ללמידה, לזיכרון ולהתמודדות עם מידע חדש.
לדברי החוקרים, הגמישות של קטעי האקסון עשויה להיות עיקרון כללי בתפקוד מוחי, ולא תופעה נקודתית באזור אחד. בכך היא מוסיפה נדבך חדש לתפיסת "הפלסטיות המוחית" - היכולת של המוח להשתנות ולהתארגן מחדש לאורך החיים.
רמזים על מחלת האלצהיימר
כעת החוקרים מתכננים לבחון כיצד הצטברות חלבונים פתולוגיים האופיינית למחלת אלצהיימר משפיעה על מנגנון ה"מתג הראשי" הזה. "באלצהיימר נפגעת התקשורת בין תאי עצב", מסביר גרינדמן. "אם נוכל להבין כיצד מחלות מסוג זה משבשות את הגמישות של קטעי האקסון, נוכל אולי לזהות נקודות התערבות חדשות לטיפולים עתידיים."
ממצאי המחקר מציבים את קטעי האקסון ההתחלתיים בלב השיח המדעי על למידה וזיכרון, ומדגישים כי גם בתאי המוח עצמם קיימת מערכת ויסות עדינה וחשובה לא פחות מהקשרים ביניהם, חשובה מספיק כדי שתוכל לסייע למצוא פתרון בר קיימא למחלה חשוכת המרפא.
0 תגובות