בעולם שבו תוחלת החיים עולה בקצב מתמיד, חוקרים מנסים להבין מה מאפשר לחלק מהאנשים לחצות את גיל 100 כשהם עדיין פעילים ובריאים יחסית. מחקר סקירה עדכני שתמקד בתזונתם של בני מאה מתרבויות שונות ברחבי העולם מצא כי למרות הבדלי מסורת, אקלים ומטבח - קיימים קווי דמיון מובהקים באופן שבו הם אוכלים וחיים. התמונה העולה היא של אורח חיים מאופק, פשוט לכאורה, אך עקבי מאוד לאורך עשרות שנים.
אחד הממצאים הבולטים הוא ההישענות על תפריט מבוסס מזונות מהצומח: ירקות, פירות, קטניות, אגוזים, זרעים ודגנים מלאים. מזונות אלה עשירים בסיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון המסייעים להפחתת דלקת כרונית ונזק חמצוני - שני גורמים מרכזיים המואשמים בהאצת תהליכי ההזדקנות ובהתפתחות מחלות לב, סוכרת וסרטן. החוקרים מדגישים כי הדגש הוא על מזון מלא ומעובד-מינימלית, ולא רק על עצם היותו “צמחי”.
לצד התפריט הצמחי, בולטת נוכחותם של שומנים בריאים - בעיקר משמן זית, אגוזים ודגים עשירים באומגה‑3. בניגוד לדיאטות המדגישות הפחתה גורפת של שומן, בקרב בני מאה נראה שהאיכות חשובה יותר מהכמות: צריכת שומנים בלתי רוויים נקשרת לשיפור פרופיל השומנים בדם ולהפחתת הסיכון למחלות לב ושבץ. בד בבד, צריכת בשר אדום, שומן רווי ומזון מטוגן נותרת נמוכה יחסית לאורך החיים.
מחקרי האורך שנבחנו בסקירה מצביעים גם על קשר בין תזונה מאוזנת לבין משקל גוף תקין וסיכון מופחת לתסמונת מטבולית. תזונה עשירה בסיבים ודלה במזון אולטרה‑מעובד תורמת לשובע ממושך ולמניעת אכילת יתר, ובכך מקלה על שמירה על משקל יציב לאורך עשרות שנים. החוקרים מציינים שמדובר לא בדיאטות קיצוניות, אלא באכילה מתונה, ללא ספירת קלוריות אובססיבית, אך גם ללא התמסרות לשפע הקלורי של העידן המודרני.
עם זאת, התזונה היא רק חלק מהסיפור. בני מאה שנבדקו במחקרים חיו בדרך כלל בסביבות קהילתיות שבהן אכילה היא אירוע חברתי – סעודות משפחתיות, מפגשים קבועים עם שכנים ותחושת שייכות חזקה. אורח החיים כלל גם פעילות גופנית מתונה ויומיומית – הליכה, עבודה בגינה או בעבודות בית – ולא בהכרח אימונים אינטנסיביים במכון כושר. השילוב בין תנועה טבעית, תזונה פשוטה והקשרים חברתיים הדוקים יוצר, לפי החוקרים, “מטרייה” מגינה מפני השפעותיו השוחקות של הגיל.
הנתונים משתלבים עם ממצאים מה"אזורים הכחולים" - אזורים כמו אוקינאווה ביפן וסרדיניה באיטליה, שבהם שיעור בני המאה גבוה מהממוצע. גם שם חוזרים אותם מוטיבים: מזון מקומי, עונתי, מבוסס צומח, צריכת קלוריות מתונה ומסגרות משפחתיות וחברתיות מלוכדות. מחקרי תאומים מצביעים על כך שגנטיקה מסבירה חלק קטן בלבד מאורך החיים, בעוד שהסביבה ואורחות החיים תורמים את רוב ההשפעה.
עבור מערכת הבריאות והקובעי המדיניות, לממצאים יש משמעות רחבה בעולם שהולך ומזדקן. ארגוני בריאות בינלאומיים כבר קוראים לעדכן הנחיות תזונה כך שיעודדו מעבר לתפריטים עשירים במזון מלא מהצומח, לצד צעדים להפחתת זמינות מזון אולטרה‑מעובד. שילוב של מסרים על אכילה מודעת, פעילות גופנית וחיזוק קהילות עשוי, על פי החוקרים, לשפר לא רק את מספר השנים שנחיה – אלא בעיקר את איכותן.
0 תגובות