במשך שנים חקר פרופ’ וילהלם בלוך מהמכון לקרדיולוגיה ולרפואת ספורט באוניברסיטת הספורט של קלן את תפקודם המטבולי של שרירי השלד. לדבריו, כל כיווץ שריר מלווה בשחרור חלבונים פעילים - המכונים מיוקינים - המשפיעים על מערכות שונות בגוף, ובהן גם גדילת תאי הסרטן. ממצאי המחקר החדש, שהוצגו בתיעוד שפורסם ב־27 בינואר ב-Deutsche Welle, מראים כי מיוקינים מסוימים מסוגלים להאט את התרבותם של תאים ממאירים ואף לגרום למותם המתוכנן.
דוגמה אנושית לכך מספקת אליס קינדיך, שחלתה בסרטן גרורתי והשתתפה בניסוי שבו התאמנה באימוני כוח במשך תשעה חודשים. לדבריה, איכות חייה השתפרה משמעותית, והיא הפכה אנרגטית וחזקה יותר. החוקרים מתארים מקרים כאלה כהוכחה לכך שהשרירים מהווים "בית מרקחת פנימי" של הגוף - מייצרים תרכובות מיטיבות בעת מאמץ.
המונח "מיוקינים" נטבע לראשונה ב־2003 על ידי החוקרת הדנית בֶּנטֶה פדרסן, ומאז זוהו מעל 650 מולקולות שונות בקבוצה זו. במחקר שפורסם בינואר 2026 ב־ Medicine & Science in Sports & Exercise נמצא כי תוכנית פעילות של 12 שבועות בקרב נשים שהחלימו מסרטן העלתה את ריכוז המיוקינים בדם בכ־15% וגרמה להפחתה של 22–25% בצמיחת תאי סרטן גרורתיים בתנאי מעבדה.
המידע הגרמני מקבל תימוכין ממחקרים בינלאומיים נוספים: באוניברסיטת Edith Cowan שבאוסטרליה גילו כי אימון יחיד - בין אם כוח ובין אם אינטרוולים עצימים - מעלה את רמת המיוקינים ומפחית את התפשטות תאי הסרטן בעד 30%. ובאוניברסיטת ניוקאסל הבריטית נמצא כי עשר דקות רכיבה עצימה משנות את הרכב הדם כך שהוא נעשה "עויין יותר" לגידולים סרטניים.
בין המיוקינים המרכזיים החוקרים מציינים את אינטרלויקין‑6 (IL‑6), איריסין, דקורין ו‑SPARC - מולקולות המעכבות יצירת כלי דם המזינים גידולים ומעודדות אפופטוזיס, כלומר מוות מתוכנן של תאים ממאירים.
פרופ’ אינגו פרובזה מאוניברסיטת קלן מוסיף כי אין גיל מאוחר מדי להתחיל: "פעילות גופנית, ובמיוחד אימוני כוח, היא הדרך הטובה ביותר לעצור את תהליך אובדן השריר (סרקופניה) ואת הידרדרות התפקוד בגיל המבוגר." לטענתו, האימון אינו רק מגן מפני סרטן אלא גם תורם לעיכוב תהליכי הזדקנות ומחלות ניווניות.
גם ד"ר סם אורנג’ מאוניברסיטת ניוקאסל סבור כי פעילות גופנית סדירה יוצרת בגוף סביבה ביוכימית המקשה על גידולים לגדול. על פי הקווים המנחים של הקולג' האמריקני לרפואת ספורט, מומלץ למתאמנים – כולל חולי סרטן – לבצע לפחות שלוש יחידות של פעילות אירובית בשבוע (כ‑30 דקות כל אחת) בצד שניים עד שלושה אימוני התנגדות.
בסיכום דבריו אמר בלוך כי "אין מדובר במתכון קסם, אלא במנגנון ביולוגי טבעי שהגוף עצמו מפעיל כאשר אנו שומרים עליו בתנועה."
0 תגובות