סערה מדעית מתגברת סביב טענות חדשות על גילוי "מגאסטרוקטורה" עצומה החבויה מתחת לפירמידות גיזה. צוות חוקרים בינלאומי טוען כי ממצאי סריקות רדאר מתקדמות מצביעים על מבנים הנמשכים מאות מטרים מתחת לפני הקרקע. מנגד, בכירים במצרים וארכיאולוגים מובילים דוחים את הדברים מכל וכל וקוראים למחקר "פייק ניוז" נטול בסיס מדעי.
לפי צוות החוקרים, בראשות ד"ר קארדו מאלנגה מאוניברסיטת פיזה ופליפו ביונדי מאוניברסיטת סטרת’קלייד בסקוטלנד, ניתוחים שנעשו בטכנולוגיית Synthetic Aperture Radar (SAR) חשפו שמונה פירי ירידה גליליים באורך העולה על 600 מטרים, המחוברים בשבילים ספירליים ללשכות גדולות דמויות קוביות. לדבריהם, מבנים אלה עשויים להיות שריד מיתולוגי של "אולמות אמנטי" המתוארים בטקסטים המצריים העתיקים.
חוקר נוסף, ארמנדו מיי, טוען כי מצא שלושה פירי ירידה מדויקים במרחקים זהים מהספינקס ומהפירמידות של ח’ופו וח’פרע - יצורים מסותתים באבן הגיר שמעמקם כ-40 מטר. לדבריו, הפירים משקפים את פריסת שלושת הפירמידות, הדומה לתבנית כוכבי "חגורת אוריון".
אולם הממשל המצרי לא מתרשם. ד"ר זאהי חוואס, ששימש בעבר כארכיאולוג בעל מעמד בכיר, דחה את הטענות נחרצות: "המידע שגוי לחלוטין. החוקרים לא עבדו מעולם באתרי גיזה, והטכנולוגיה שעליה הם מסתמכים כלל אינה מאושרת מדעית." גם ד"ר מוחמד אסמאעיל חאלד, מזכ"ל המועצה העליונה לעתיקות, ביקר את הליך הביקורת המדעית ואת היעדר הכשרתם של החוקרים בתחום הארכיאולוגיה. לדבריו, "שום מכ"ם אינו מסוגל לחדור בעומקים כאלה דרך סלעים מוצקים."
מומחי גיאופיזיקה בארצות הברית ובקהיר מחזקים את העמדה הספקנית. פרופ' לורנס קוניֵרס מאוניברסיטת דנוור טען כי מדובר ב"הפרזה טכנולוגית קיצונית" וציין כי אף טכנולוגיית רדאר קיימת אינה יכולה לזהות פרטים בעומקים שנטענו. אחרים מתריעים מהפצת מידע מדעי חלקי דרך רשתות חברתיות מבלי לעבור בקרה אקדמית ראויה.
בעוד הוויכוח מאיץ, מצרים עצמה ממשיכה בבדיקות מבוקרות באתר: ב-2023 התגלה מעבר סגור באורך 30 מטרים בלב הפירמידה הגדולה באמצעות טכנולוגיות שונות הכוללות בין היתר רובוטים ממונעים. חוואס עצמו רמז כי בשנת 2026 הוא צפוי להכריז על ממצאים חדשים - הפעם מבוססים על מחקר מאומת, ולא על ספקולציות תת-קרקעיות לא מקצועיות.
0 תגובות