סיבוב השערים על פתחם של שערי 'הר הבית' בירושלים סמוך למקום המקדש הוא מעמד תפילה ייחודי שנזכר במקורות הפוסקים וגדולי התורה קדומים ועתיקים כבר לפני אלף שנים.
רבים מיושבי 'ירושלים של מעלה' מתאמצים במשך שנים לקיים את המנהג בדביקות כדי להעתיר ברחמים ותפילה לישועת עם ישראל - ובמיוחד בשעת צרה כמו בשנה האחרונה.
סיבוב השערים יוצא משער הכותנה ועובר בכיוון השעון, שער הברזל, שער החשוך, שער הסליחה, שער האריות ושער השבטים, שער הרחמים שהוא סתום בעצם מול הר הזיתים, לאחר מכן עוברים סמוך לשער המזרח ושערי חולדה.
חלק מהשערים - אלו הסותמים כמו שערי חולדה - הם עתיקים מתקופת בית שני וחלק מהשערים ובעצם רובם, הם מתקופה יותר מאוחרת.
בכל השערים נהוג לומר פרקי תהילים ותפילה כדי לחזק את הקשר הנצחי של העם היהודי להר הבית ומקום המקדש. כמובן בימי חגים ועליה לרגל וזמנים מיוחדים האווירה מרוממת במיוחד והקהל רגיל לשיר ולשמוח במהלך הקפת הר הבית.
בשנים האחרונות התופעה תופסת תאוצה של ממש בקרב אברכים רבים ומאות תלמידי ישיבות שמצטרפים לסיבוב השערים הידוע בסגולתו.
סיבוב השערים שמתחיל בתפילת הנץ ברוב עם מכיל את כל גווני היהדות מכל העדות והחוגים.
צבי, אחד מהמשתפים הקבועים בסיבובים אלו, מסביר ל'כיכר השבת' כי רבים מתלמידי הישיבות מגיעים להקפות אלו מתוך תחושת חיבור להר הבית בלי להכנס לספק איסור הלכתי של עליה למקום המקדש בטומאה.
אחד הרבנים שמובילים בשנים האחרונות את סיבוב השערים בהשתתפות קהל רב הוא הגאון רבי נתן רוטמן, המכהן כר"מ בישיבת נתיבות חכמה ('וולפסון') המעטירה בירושלים. הרב רוטמן ידוע כתלמיד חכם ו'בעל מחשבה' שמעורר את הציבור על החיבור למקום המקדש ומדגיש תמיד "לא להיות משוכחי ציון".
בשבוע האחרון חול המועד סוכות, הגיעו מדי יום המונים שהשתתפו בסיבוב השערים שהתחיל בתפילת שחרית בנץ החמה בשער הכותנה והמשיך לשאר השערים מתוך שמחת החג והשתוקקות לקירבת הר הבית.
צבי מוסיף לנו כי בחג סוכות האחרון האווירה היתה מרוממת יותר וכאשר הרב רוטמן עצמו הגיע הקהל גדל באופן משמעותי.
אין ספק כי מדובר בתופעה ייחודית ומרתקת שכדאי לעקוב אחריה ואולי למצוא את הזמן להשתתף באחד הסיבובים ולהנות מחוויה רוחנית כפי שמעידים המשתתפים.
0 תגובות