ר' משולם איגרא - הילד בן 12 שידע את כל חידושי בעלי התוספות
הגאון ר' יעקב לוברבוים מליסא העיר על רבו ר' משולם איגרא רבה של פרשבורג שבהיותו בן 12 השיב לשואליו מה חידש כל אחד מבעלי התוספות כגון הר"י ורבנו תם בכל התלמוד "והיה סופר ומונה חידוש כל אחד מהם בכל מסכתא ומסכתא איש על דגלו", (הקדמת ר"מ מנדלסבורג לשו"ת רבינו משולם איגרא, ווארשא תרמ"ה).
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כאן אנו נתקלים בממד חדש של בקיאות מדהימה: לא רק ידיעת כל התלמוד, אלא גם יכולת ניתוח והבחנה בין הפרשנים השונים. הילד בן 12 לא רק זכר את כל הש"ס, אלא גם ידע לזהות ולהפריד בין חידושיו של כל בעל תוספות בנפרד, ולספור בדיוק כמה חידושים יש לכל אחד בכל מסכת. זהו הישג אינטלקטואלי מדהים שמעיד על הבנה עמוקה ויכולת ארגון מנטלית יוצאת דופן.
על שולחנם של מלכים: עציצי חיטים שנקצרו במבצע מיוחד
ר' שמעון ליטווין - הילד בן 13 שהפליא את גדול המשיבים בדורו
ר' שמעון ליטווין בנו של ר' חיים יהודה ליטווין מברודי כשהיה בן 13 הגיע לרב של לבוב רי"ש נתנזון בעל שואל ומשיב והשתומם על בקיאותו. על ר' שמעון סופר כי "גדול היה האיש בבקיאותו.. על מה שראה ושמע פעם אחת היה כמאן דמונח בקופסה, ככתבו וכלשונו עם סימן הדף והעמוד בלי כל גמגום כלל... היו פותחים שלא בפניו איזה מסכתא וקוראין לפניו ברשימה שלש מהטקסט של הש"ס.... היה אומר את לשון המאמר שבגמרא, שעליו מראה הרשימה ההיא.. כלשונו בעל פה", (זכרונות אב ובנו, ירושלים תשכ"ו, עמ 43).
כאן אנו רואים ממד נוסף של הזיכרון המופלא: לא רק זיכרון של התוכן, אלא זיכרון פוטוגרפי מדויק של המיקום הפיזי של כל טקסט. ר' שמעון לא רק זכר את התוכן, אלא גם את "סימן הדף והעמוד בלי כל גמגום כלל".
העובדה שילד בן 13 הצליח להפליא את רי"ש נתנזון, שהיה מגדולי רבני דורו ובעל "שואל ומשיב", מעידה על רמת בקיאות יוצאת דופן שהדהימה אפילו את הגדולים המבוגרים.
פרופ' בן ציון דינור - הילד בן התשע שידע מסכת שבת בעל פה
פרופ' בן ציון דינור (ג' בטבת תרמ"ד, 2 בינואר 1884 – ח' בתמוז תשל"ג, 8 ביולי 1973) שהיה להיסטוריון מפורסם, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י ושר החינוך, הפגין כבר בילדות המוקדמת בקיאות מדהימה.
פרופ' בן ציון דינור העיר על עצמו: "בהיותי בן תשע למדתי מסכת שבת והייתי בקיא בה ועמדתי במבחן מחט" (ב"צ דינור, בעולם ששקע, ירושלים תשי"ח עמ 27).
מבחן המחט, שבו תוקעים מחט באקראי בדף התלמוד והנבחן צריך לזהות את התוכן מסביב למקום החדירה, נחשב לאחד המבחנים הקשים ביותר לבקיאות תלמודית. העובדה שילד בן תשע בלבד עמד במבחן זה במסכת שלמה מעידה על זיכרון פוטוגרפי יוצא מן הכלל.
דינור נולד בעיירה חורול שבאוקראינה, למשפחה שהשתייכה לחסידות חב"ד. הוא היה תלמיד ישיבת טלז ותלמיד ישיבה בווילנה ובקובנה. בשנת תרס"ב (1902) הוסמך כרב ומשנת תרס"ג (1903) היה פעיל בתנועה הציונית. למד באוניברסיטת ברן בשוויץ ובמכון הגבוה ללימודי יהדות בברלין, וב-תרע"ז (1917) קיבל תואר מוסמך בהיסטוריה פילולוגית באוניברסיטת פטרוגראד.
פרופ' שמחה אסף - הילד שעמד במבחן המחט בגיל 12
הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים (1948–1950) ושופט בית המשפט העליון (1948-1953). אך לפני שהפך לאישיות מרכזית במדינת ישראל הצעירה, הוא היה ילד פלא בעולם התורה.
פרופ' יוסף קלוזנר העיד על בקיאותו המופלאה של אסף כילד: "בן שמונה התחיל הילד ללמוד גם תלמוד, ועד שנתו השתים עשרה כבר הספיק לעבור על כמה מסכות בתלמוד עם התוספות, והיו בוחנים אותו בהם בבקיאות על המחט", (י' קלוזנר, הרב הפרופסור שמחה אסף, ספר אסף ירושלים תשי"ג עמ ז).
כאן אנו רואים תהליך הדרגתי מרתק: כבר בגיל 8 התחיל הילד ללמוד תלמוד, ותוך 4 שנים בלבד, עד גיל 12, הספיק לעבור על כמה מסכות שלמות עם התוספות ולעמוד במבחן המחט הקשה. זהו הישג מדהים שמעיד על שילוב נדיר של כישרון טבעי, זיכרון יוצא דופן, ושקידה אדירה.
אסף נולד כשמחה אוסובסקי בעיירה ליובאן שבקרבת בוברויסק, בפלך מינסק של האימפריה הרוסית. למד מפי סבו (אבי אמו), ר' צבי יעקב, ומפי מלמדים ומורים בעירו. מגיל 12 ועד גיל 15 למד בישיבת סלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר.
מה מאחד את כל נערי הפלא הללו?
ראשית, כולם הפגינו כבר בגיל צעיר מאוד אהבה וכמיהה עזה ללימוד התורה. שנית, כולם נחנו בזיכרון פוטוגרפי יוצא מן הכלל שאפשר להם לאגור כמויות עצומות של מידע. שלישית, כולם השקיעו שעות רבות בלימוד והעמיקו לא רק בטקסט הבסיסי אלא גם בפרשנים ובתוספות.
מעניין לציין שחלק מהם, כמו דינור ואסף, עברו מעולם הישיבות לעולם האקדמיה. לעומתם ר' משולם איגרא ור' שמעון ליטווין, נשארו בעולם התורה והפכו לגדולי הדור, וחבל שעולם התורה הפסיד גאונים כמו אסף ודינור.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
סיפוריהם של נערי הפלא הללו מעידים על הפוטנציאל האדיר הטמון בילדים, ועל החשיבות של חינוך מוקדם וחשיפה לאוצרות התורה כבר בגיל צעיר. הם מוכיחים שכאשר כישרון טבעי פוגש אהבת תורה אמיתית ושקידה רצינית, יכולים להיווצר פלאים של בקיאות ויכולת זיכרון שמדהימים גם את גדולי הדור.
לקריאה נוספת: ד"ר אהרן ארנד, "עדויות וסיפורים על בחינות מיוחדות בבקיאות בתלמוד"
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות