ימים ספורים מפרידים בינינו לבין קבלת התורה מחדש. חג השבועות, זמן מתן תורתנו, עומד בפתח. זהו הזמן בו כל יהודי מתחבר מחדש לאותיות הקודש שנחקקו באש על הלוחות, ולקבלת התורה כולה – התורה שבכתב והתורה שבעל פה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בעוד אנו שוקדים על לימוד התורה כהכנה לחג, מכון המאור, המוכר בזכות מפעלותיו התורניים העצומים והצגת "שלימות היצירה התורנית", מציג לעולם התורה אוצר יקר: מהדורה מקיפה של חומש "תורת המפרשים".
הרעיון המיוחד: כשענקי ההלכה מפרשים את התורה
מה מייחד את החומש הזה ומה הופך אותו רלוונטי במיוחד לימים אלו? ייחודו הגדול טמון בעובדה שהוא חושף ומנגיש בפני הלומד את פירושי התורה מאת שישה ועשרים מחברים מגדולי ישראל, שעיקר פרסומם ושמם הטוב יצא להם בשדה התורה שבעל פה – בלימוד ופירוש המשנה, התלמוד וההלכה.
לרבים מהענקים הללו, שעל ספריהם אנו שוקדים דרך קבע, כמו רבינו עובדיה מברטנורא המזוהה יותר מכל עם פירוש המשנה, המהרש"א ששמו נרדף ללימוד הגמרא בעיון, בעל הט"ז או בעל המגן אברהם מגדולי נושאי הכלים על השולחן ערוך, בעל הפרי מגדים, ובעל קצור שולחן ערוך – לא זכו פירושיהם על התורה שבכתב לפרסום ולהכרה הראויים לגודל ערכם. לעיתים היה נראה כי "תורה מונחת בקרן זוית חלילה".
כעת, ביוזמה כבירה, מכון המאור מציג את המשימה "לפרסם תורתם של מצוקי תבל אלו... להאיר אור תורתם שנתעסקו גם בתורה שבכתב, להגדיל תורה ולהאדירה".
עיתוי מושלם לחג השבועות
העיתוי, לפני חג השבועות בו אנו מציינים את מסירת התורה כולה – הן הכתב והן בעל פה – מדגיש את החיבור העמוק בין שני חלקי התורה. גדולים אלו, שהאירו את הדורות בתורתם שבעל פה, חושפים במהדורה זו כיצד אותה גדלות והבנה מעמיקה האירה גם את דפי התורה שבכתב.
אוצר הפנינים: מי הם המפרשים?
החומש המהודר כולל את חמשה חומשי תורה, תרגום אונקלוס, ופירוש רש"י. סביבם מקיפים פירושיהם של כ"ו גדולי עולם, ביניהם פנינים נדירות:
מבט מקרוב: שלושה ענקים וגישתם לפירוש המקרא
רבינו עובדיה מברטנורא זצ"ל - הנה לפנינו דמות נשגבה שזכתה להיות מה שרש"י למקרא הוא למשנה.
מרן ר' עובדיה, שחי בדור הגירוש מספרד ופעל בארץ הקודש, כתב את פירוש המשנה הנפלא שעליו אנחנו לומדים עד היום. אולם מעטים יודעים שגאון זה התעמק גם בפירוש המקרא, ודווקא דרך הבנתו העמיקה במשנה ובהלכה זכה לפתוח נפלאות בפירוש דברי רש"י על התורה.
"עמר נקא" שלו - כלומר פירושו על רש"י - הוא מעין גשר בין עולם ההלכה לעולם הפשט במקרא. איך גדול כזה שכל כוחו היה בהבנת לשון חז"ל הצליח לגלות טעמים נעלמים בפירוש התורה? התשובה טמונה בעובדה שמי שמבין עמוקות את דרכי חז"ל - הוא גם יודע לפרש את המקרא שעליו נסמכו דבריהם.
בעל הטורים זצ"ל - בדמות שזוכה למקום של כבוד בחומש זה: רבינו יעקב בן אשר, בעל ה"ארבעה טורים" המפורסם. הוא בנו השלישי של רבינו אשר (הרא"ש), ומשפחתו נקראת "קדושים" על שם קידוש השם שעשו בגזירות השמד.
רבינו הטור חי חיי צער ועוני, אבל למרות הכל הקיף ובירר את כל דעות הפוסקים שלפניו בספרו "ארבעה טורים", שנתקבל מיד בכל פזורות הגולה.
אבל חוץ מהספר ההלכתי הזה, כתב גם פירוש על התורה על דרך הפשט. בתחילת כל פרשה הוא כתב "מעט פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות להמשיך הלב" - וזה הפך להיות "בעל הטורים" הידוע שלנו. אבל הפירוש הארוך שלו על התורה, למרות חשיבותו, לא זכה לתפוצה רבה - עד עכשיו. במהדורה זו, מבוסס על כתב יד עתיק ממנטובה, אנחנו זוכים לראות איך גאון ההלכה הזה ביאר את פשטי המקרא.
בעל הט"ז זצ"ל - רבינו דוד הלוי, מחבר "טורי זהב" על יורה דעה, הוא מגדולי הפוסקים שכל בעל הוראה מכיר.
הטורי זהב שלו הוא ספר יסוד בהבנת דיני איסור והיתר. אבל מי יודע שאותו ראש גדול שהעמיד הלכות ברורות לכל ישראל, גם כתב פירוש נפלא על התורה?
ספרו "דברי דוד" מראה איך מי שמבין עמוקות את עולם ההלכה - הוא גם יודע לגלות פשטי המקרא בצורה חדה ומדויקת. הוא מסביר איך מתוך הבנת הדין אפשר להבין את המקור שלו בתורה, ולהיפך - איך הפסוק מאיר את הדין. זה מעין "הלכה למעשה" של פירוש המקרא - לא לשם האסתטיקה, אלא כדי להבין איך התורה שבכתב והתורה שבעל פה הן מקשה אחת.
בעל הלבושים זצ"ל - ועכשיו בואו נכיר דמות נוספת שטמונה בחומש הזה: רבינו מרדכי יפה, הנודע בשם "בעל הלבושים".
הנה לפנינו גאון שהעמיד את חיבורי ה"לבוש" על ארבעה חלקי השולחן ערוך, שהתקבלו בכל תפוצות ישראל ונעשו לספרי יסוד.
אבל מעטים יודעים שגאון זה, שחי בפראג ובקהלות חשובות כמו לובלין וקרמניץ, גם כתב את "לבוש האורה" - פירוש נפלא על רש"י לתורה.
איך זה שמי שעיקר עבודתו היתה בפסיקת הלכה למעשה, הצליח להאיר גם את פירוש המקרא? התשובה היא שגדול אמיתי רואה את התורה כולה כמקשה אחת. מי שמבין איך הפסוק הופך להלכה, הוא גם מבין איך ללמוד את הפסוק עצמו. "לבוש האורה" שלו הוא לא רק פירוש על רש"י - זה מעין גשר בין עולם ההלכה לעולם הפשט, שמראה איך כל חלק בתורה מאיר את חברו.
המהרש"א הקדוש - ולבסוף, אחד הגדולים שביותר: רבינו שמואל אליעזר אידלש, המהרש"א. מי שלא מכיר את חידושיו על הש"ס? הוא מגדולי תופשי התורה בפלפול הגמרא ובהבנת אגדות חז"ל. הבעל שם טוב אמר עליו דברים נוראים על קדושתו, והחיד"א כתב שחיבוריו נעשו ברוח הקודש.
המהרש"א רצה לכתב חיבור על התורה אבל לא עלה בידו בחייו. מה שיש לנו זה ליקוט מתוך חיבוריו על הש"ס - כל המקומות שבהם הוא מבאר פירושי רש"י והרא"ם על התורה. זה לא פירוש עצמאי על התורה, אלא פירוש שנולד מתוך הגיגו בסוגיות התלמוד. וזה הדבר הכי יפה - לראות איך המהרש"א, דרך לימוד הגמרא שלו, מגיע לביאורים נפלאים על התורה עצמה.
מענקי הראשונים:
- פירוש הטור הארוך לרבינו יעקב בן אשר, הידוע כבעל ה"ארבעה טורים" ההלכתי המונומנטלי
- באורי מהר"י לרבינו ישראל איסרלין, בעל שו"ת "תרומת הדשן" המפורסם
- עמר נקא לרבינו עובדיה מברטנורא, מפרש המשנה שזכה להיקרא "מה שרש"י עשה למקרא עשה הוא למשנה"
מגדולי האחרונים:
- יריעות שלמה למהרש"ל, מגדולי תופשי התורה בשדה התלמוד וההלכה
- לבוש האורה לבעל הלבושים, מחבר סדרת ספרי הלכה מרכזית
- חידושי מהרש"א, הידוע מלימוד הגמרא בחריפות ובעיון
- דברי דוד לבעל הט"ז, מחבר "טורי זהב" על השולחן ערוך
- שמן ששון לבעל מגן אברהם, מגדולי נושאי הכלים על השולחן ערוך
- תיבת גמא לבעל פרי מגדים, מחבר פירוש יסודי על השולחן ערוך
- אפריון לבעל קצור שולחן ערוך, שחיבורו הפך לספר הלכה נפוץ בכל קצוות תבל
ועוד אוצרות:
כן נכללים בחומש זה אוצרות הגר"א מחיבוריו על התורה, ואוצרות החיד"א מחיבוריו על התורה, שהיו מגדולי עולם בכל מקצועות התורה.
עבודת מופת בעריכה ובהכנה
הפקת חומש זה דרשה עמל ויגיעה עצומים. צוות מומחים מטעם מכון המאור ערכו את כל החיבורים "בעריכה קפדנית ומדוקדקת". הספרים עברו הגהה יסודית ותוקנו על פי דפוסים ראשונים וכתבי יד. פוענחו ראשי תיבות, ניתן פיסוק מלא, וקטעים ארוכים חולקו לחלקים להקל על הלומד.
נוספו אלפי מראי מקומות וציונים למקורות התנ"ך, חז"ל, ראשונים ואחרונים. העבודה נופתה "בנפה אחר נפה עד אשר יצא מתחת ידינו דבר נאה ומתוקן". המטרה היתה שהתורה תהיה "תמימה לא יחסר כל בה", ושהכל יהיה "פרוש לפניו כשלחן הערוך".
מהדורה שמחברת בין עולמות
הבאת פסיפס פרשני זה לדפוס, במיוחד מגדולי עולם שעיקר גדולתם היא בתורה שבעל פה, מעשירה את לימוד החומש במימד עומק נוסף, ומזכירה לנו את האחדות הפנימית של התורה כולה, שמקורה אחד – מסיני.
חובה על כל שולחן יהודי
בעוד ימים ספורים נציין את חג השבועות, את מתן תורתנו. לימוד חומש "תורת המפרשים" הוא דרך נפלאה להתחבר לגדולי הדורות שקיבלו ומסרו את התורה, על כל חלקיה. הוא מאפשר לנו לטעום מנועם צוף דבריהם העמוקים והיסודיים על התורה, ומציב את החומש הזה "מקום של כבוד מבין ספרי היסוד שעל התורה".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מכון המאור, בראשות הגאון הרב דניאל ביטון, שוב הוכיח את גודל מחויבותו להנגשת אוצרות התורה בדייקנות ובאיכות ללא פשרות. חומש "תורת המפרשים" הוא הישג כביר במפעלותיהם הרבים, והוא מהווה חובה בכל בית יהודי, ובפרט על שולחן שבת ועל שולחן החג הקרב ובא, לכל מי שחפץ להעמיק ולהרחיב את ידיעותיו בפרשנות התורה מפי גדולי עולם שהאירו את הדורות בתורתם.
0 תגובות