במסגרת מדור השו"ת בעלון 'אחוותא' מבית 'אחוות תורה', מתייחס הגר"א בוטבול לאתגרים ההלכתיים החדשים שמציבה טכנולוגיית המזון המתקדמת בפני פוסקי הדור – בשר וחלב המיוצרים בתנאי מעבדה.
בשר מתורבת: הסוגיה עדיין בבירור
השאלה:
חברת Aleph Farms הישראלית מייצרת בשר מתורבת מדגימת תאים זעירה מפרה חיה. התאים גדלים במעבדה בתוך נוזל הזנה עד שהם הופכים לרקמת בשר אמיתית, ללא שחיטה וללא דם. מכאן עולות שתי שאלות הלכתיות: האם יש כאן חשש ל"אבר מן החי", והאם הבשר המתקבל נחשב "בשרי" לעניין המתנה בין בשר לחלב, או שמא הוא "פרווה"?
התשובה:
מאחר שהייצור מבוסס על תאים שמקורם בבהמה, יש מקום להחמיר. ראוי שהתאים יילקחו מבהמה כשרה שנשחטה כדין, ויש מקום לומר שהתוצר נחשב בשרי. מאידך, מדברי השולחן ערוך ביורה דעה סימן פ"א עולה שיש מצבים שבהם חומר שמקורו בבהמה אינו נחשב כבשר ממש, כגון שליה, ולכן יש שדנו להתיר שימוש בתאי גזע ממקורות מסוימים. יש גם שיטות ייצור מתאי גזע מביצית מופרית, ובעניין זה הדעות חלוקות ואין הכרעה ברורה.
לסיכום: הסוגיה עדיין בבירור, ויש בה צדדים לכאן ולכאן, עד שתתברר עמדה הלכתית מוסכמת. לכן אין לאכול בשר זה יחד עם חלב (אך יש מקום להקל מלהמתין זמן ממושך ביניהם).
חלב מתורבת: פרווה למהדרין
השאלה:
בטכנולוגיה כמו של חברת Remilk מייצרים חלב ללא פרה: לוקחים קוד גנטי של חלבון חלב ומטמיעים אותו בשמרים, שמייצרים חלבונים זהים לחלבון פרה (Whey וקזאין), ללא לקטוז וללא רכיב מן החי. מהחלבונים הללו מפיקים משקה שטעמו כחלב רגיל. האם חלב כזה נחשב "חלבי" לעניין בשר בחלב, והאם יש בו חשש "חלב עכו"ם"?
התשובה:
בשונה מבשר מתורבת, כאן אין כלל שימוש בחלב מן החי, אלא בייצור ביוטכנולוגי של חלבונים. לכן המוצר נחשב פרווה, ומותר לשתותו גם לאחר ארוחה בשרית.
עם זאת, יש לחשוש למראית עין בבישול או בהגשה של מאכלים הנראים כבשר בחלב, כגון צ'יזבורגר, אלא אם כן מבהירים באופן ברור שמדובר במוצר פרווה, למשל באמצעות ציון בולט ותעודת כשרות מתאימה.
לעניין חלב עכו"ם, מאחר שאין כאן חלב שיצא מן הבהמה כלל, אין מקום לחשש זה. הדברים מיוסדים על דברי חותני הרב ע"ה בעל יחוה דעת חלק ג סימן נ"ט.
התשובות התפרסמו בעלון אחוותא מבית 'אחוות תורה' ומובא כאן באדיבותם.
להצטרפות לקבוצת עדכוני אחוות תורה ולקבלת עלון אחוותא לפני כולם - כנסו >>
0 תגובות