שיעור א' יושבים על הספסלים החדשים, העיניים שלהם בורקות מחשש ומתיקות של התחלה. שיעור ב' וג' כבר מסתובבים כמו בעלי הבית, מתחבקים אחרי הקיץ, מתאמים חברותות בלהט. ואתה? אתה צועד במעלה המדרגות של ההיכל, גורר את המזוודה - או את הלב - ומרגיש את צביטת המועקה המוכרת.
זמן אלול התחיל, ואתה שוב פה.
החברים מהשיעור שלך כבר מזמן מנהלים בית, קונים חיתולים, חלקם כבר חובקים ילד שני או שלישי. ואתה, בחור מבוגר, מוצא את עצמך שוב מול אותו סטנדר, מסתכל ימינה ושמאלה ולא מוצא פנים מוכרות בגילך.
החברים הכי קרובים שלך בבית המדרש הם עכשיו בחורים שקטנים ממך בחמש, שש, ואולי שבע שנים - וזה כואב, זה צובט בלב. תחושת ה"באסה" הזו של תחילת הזמן, הזרות הזו בתוך המקום שהיה לך לבית שני, היא תחושה שרק מי שצעד בנעליים האלו מסוגל להבין עד תום.
אני כותב לך את המילים האלו כמי שהיה שם, בדיוק בנקודה הזו, במשך לא מעט שנים. אני זוכר את התחושה שאתה לא שייך, את המבוכה הקטנה כשאתה מתיישב לדבר בלימוד עם בחור שצעיר ממך באופן משמעותי, את ההרגשה שכולם מסתכלים עליך במידה של רחמים.
אבל היום, כשאני מביט אחורה מהמקום שבו אני נמצא, אני רוצה להציע לך משקפיים חדשים לחלוטין לזמן הזה.
כשאתה נכנס לבית המדרש, הצעירים לא מסתכלים עליך ברחמים - הם מסתכלים עליך בהערצה. בשביל הבחור משיעור א' או ב', אתה לא "אלטער". אתה דמות. אתה ה-מבוגר של הישיבה. כשהם רואים אותך יושב מול הגמרא, נלחם על עוד סדר, מקפיד על תפילה, לא נשבר ולא מוותר - אתה הופך עבורם למודל לחיקוי.
אתה אולי מרגיש בודד, אבל הנוכחות שלך בבית המדרש מעניקה עומק, יציבות ורוממות לכל הישיבה. הצעירים מסתכלים עליך בשאיפה להיות כמוך: לראות איך בחור עם ניסיונות לא פשוטים, עם משא של שנים וציפייה, ממשיך לעמוד כצור איתן ולא מוותר על שטייגען אמיתי. הדיבור שלך איתם, הנכונות שלך להתחבר אליהם בגובה העיניים, מעניקים להם המון. אתה מעצב את האווירה סביבך הרבה יותר ממה שאתה מדמיין.
אלול הוא זמן של רחמים ורצון, זמן שבו המלך בשדה. אל תיתן לתחושת הזרות להחליש אותך. השנים האלו, עם כל הקושי שבהן, הן השנים שבונות בך תעצומות נפש, בגרות וקניין תורה שאין שני לו.
תזכור: העובדה שאתה עדיין פה אינה עיכוב מקרי, אלא שליחות מדויקת מהשי"ת עבורך ועבור הסביבה שלך. תרים את הראש, תפתח את הלב לבחורים הצעירים שצמאים לקשר איתך, ותדע שדווקא מתוך הרוממות הזו והניסיון שאתה עומד בו בגבורה, יבקע האור הפרטי שלך.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אני מאחל לך שזו תהיה תחילתו של הזמן האחרון שלך כרווק, ובקרוב ממש תזכה לבנות את ביתך מתוך שמחה והשגת כל השאיפות.
0 תגובות