אאא

המשאוושה היא מאכל גלילי פופולרי ממשפחת החומוס. היא מזכירה קצת את המסבחה, הפופולרית יותר במרכז הארץ, אך שונה ממנה במרקם וגם בטעם.

בהשוואה לחומוס, המשאוושה מכילה פחות טחינה ובעלת מרקם פחות משחתי. בדרך-כלל גם מוסיפים לה הרבה יותר לימון, והיא מוגשת חמימה, בדומה למסבחה. בהשוואה למסבחה, שבה הגרגרים החמים שוחים בטחינה ונשארים שלמים, במשאוושה הגרגרים נכתשים קלות.

השיטה שבה מקובל להכין את המשאוושה בחומוסיות הערביות היא בקערת נירוסטה בינונית, תוך שימוש בעלי עץ (ידית ארוכה שבקצה שלה יש כדור עץ. משתמשים בה גם ליצירת "טבעת" החומוס בהגשה). עלי עץ כזה אפשר למצוא בכל שוק בישראל. אם בכל זאת נתקעתם בלי אחד כזה, אפשר להשתמש במעבד מזון (רצוי עם להב פלסטיק) ולהסתפק בכמה פולסים קצרים.

פירוש השם משאוושה בערבית הוא "מעורבב" או "מבולבל", וזה אכן תיאור די מדויק של האופן שבו המשוואשה נראית. חזותית, לא בהכרח מדובר במאכל הכי מושך בעולם, אבל משאוושה שהוכנה נכון תהיה אוורירית ועדינה, עם חמיצות מעוררת – כמו ענן של של טעם טוב.

המצרכים:

כוס גרגרי חומוס קטנים מבושלים

2 כפות טחינה גולמית טובה

2 שיני שום

מיץ מחצי לימון קטן

חצי כפית מחוקה מלח

להגשה: שמן זית טוב, פטרוזיליה קצוצה, פפריקה וכמון

אופן ההכנה:

בקערת הנירוסטה מפזרים את המלח, מוסיפים את שיני השום וכותשים היטב בעלי. מוסיפים את גרגרי החומוס וכותשים מעט. מוסיפים את הטחינה וממשיכים לערבב בכף, תוך כדי הוספה הדרגתית של הלימון. הערבוב מתבצע מלמטה למעלה, בתנועת קיפול, כדי לא למעוך את הגרגרים מעבר לכתישה הראשונית.

מעברים לצלחת, מוסיפים שמן זית בנדיבות, מפזרים גרגרי חומוס רכים, פטרוזיליה כמון ופפריקה לפי הטעם, ומגישים מייד.

אחד הצורות הפופולריות להגשת המשוואשה היא במרכז של "טבעת" חומוס, כמו בתמונה. כשמגישים כך מכנים את המנה "חומוס משאוושה".

המתכון באדיבות חומוס אבו דאבי, תל-אביב