אאא

הקשיש לא הותיר אחריו צוואה. בתו, המתגוררת בנורווגיה, הופתעה לגלות שדירת אביה המנוח שנפטר לפני כשנתיים הועברה ונרשמה על שם אחייניתו. ליתר דיוק, אשת בן אחותו.

לייעוץ בענייני ירושה:

עורך דין ירושות וצוואות

העברת הזכויות נעשתה על בסיס מסמך שנחתם על ידי המנוח, ולפיו החליט להעניק לנתבעת ולבעלה את הדירה במתנה.

הבת הזדרזה והגישה בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב תביעה בה ביקשה להצהיר כי העברת הדירה לנתבעת – בטלה וחסרת תוקף.

טענתה המרכזית הייתה כי הנתבעת ובעלה ניצלו את מצבו הפיזי והמנטאלי הירוד של המנוח, ואף את העובדה שהיא מתגוררת בחו"ל.

עוד טענה התובעת, בין היתר, כי מסמך המתנה זויף על ידי הנתבעת, כיוון שנמצאו שתי גרסאות שונות שלו.  

יש לציין כי התובעת לא הציגה חוות דעת רפואית לעניין כשירותו של המנוח, אולם היא כן הציגה מסמכים רפואיים שלפיהם המנוח סבל מתפקוד קוגניטיבי לקוי והוגדר כ"דמנטי".

מנגד, הנתבעת טענה שהמנוח היה במצב צלול, תקין וטוב בזמן שחתם על מסמך המתנה. לגרסתה, היוזמה להעברת הזכויות בדירה הייתה של המנוח, כאות תודה על הטיפול והמסירות שלה ושל בעלה.

היא אף טענה, בין היתר, כי מערכת היחסים בינו לבין בתו (התובעת) הייתה גרועה ומנוכרת. לטענתה, המנוח ראה בה ובבעלה בני משפחתו הקרובים ביותר.

כמו כן, היא סיפרה שפעולות העברת הזכויות והרישום נעשו כדין תחת פיקוחו של עורך דין, לו מסר המנוח ייפוי כוח בלתי חוזר.

"מתנה בלתי מידתית"

השופט רחמים כהן בחן בשיטתיות את הסוגיות השונות שעמדו על הפרק, ובהן גרסאות שונות של מסמך המתנה, זהות מנסחו, אמיתות החתימה , וכן התנהלות יתר בני המשפחה.

בסופו של דבר, בכל הסוגיות השופט הכריע לטובת התובעת. כך למשל, השופט הבהיר כי "קיומן של שתי גרסאות שונות בתוכנן של מסמך המתנה, כאשר בד בבד נטען כי היה רק עותק מודפס אחד עליו חתם המנוח, מטיל צל כבד על הנסיבות הנטענות בדבר חתימת המנוח על מסמך המתנה".    

כמו כן, השופט ציין כי עדי הנתבעת לא ידעו להסביר מדוע ישנם שני מסמכי מתנה שונים בתאריכם ובתוכנם.

בנוגע לייפוי הכח, השופט הבהיר כי "העובדה שהמנוח חתם על ייפוי הכוח עומדת במנותק ובנפרד לחתימה על מסמך המתנה... משקיים ספק כבד ביחס למסמך המתנה הרי שנשמט הבסיס לייפוי הכוח ולא ניתן לעשות בו שימוש".       

בנוסף, השופט הגיעה למסקנה שהמנוח אכן היה במצב רפואי ירוד ובתקופה הרלוונטית אושפז באופן תדיר בבית חולים.

השופט הבהיר כי אפילו אם מדובר בליקוי קל, די בכך כדי להטיל ספק בנוגע לכשירותו של המנוח לקבל החלטה מהותית בדבר זכויותיו, במיוחד כשמדובר בפעולה שמותירה אותו ללא קורת גג. "מדובר במתנה בלתי מידתית נוכח מצבו הכספי הרעוע של המנוח", הוסיף השופט.

כמו כן, שכנים שהעידו בבית המשפט הביאו את השופט למסקנה שבניגוד לגרסת הנתבעת, היא ובני המשפחה הזניחו את המנוח, ולמעשה החלו להתעניין בו רק בשנה האחרונה לחייו, ובפרט לאחר שהועבר לבית האבות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בסיכומו של דבר השופט קיבל את התביעה וקבע כי העברת הזכויות בדירה לנתבעת – מבוטלת. הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד גונן קסטנבאום
  • ב"כ הנתבעת: לא צוין

עורכי דין דיני ירושות • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין ליפא לזנובסקי עוסק בירושות וצוואות 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.