אאא

השבוע עלה לישראל רומן אברמוביץ, יהודי עשיר מאד שעל פי מגזין "פורבס" הונו נאמד ב-9.1 מליארד דולרים. עליה ארצה של יהודים עשירים שמעבירים מעקבות זאת חלק מהפעילות העסקית לישראל (וגם אם לא) זו בשורה לכלכלה הישראלית, אך ישנה תוצאה נוספת– הפערים בין עשירים לעניים גדלים, אי השוויון גדל. מסקנה: צריך למנוע עליה של עשירים ארצה.

כן, יש לא מעטים שמאמינים בשטות הזו.

יש ארגונים "חברתיים" ואנשים, המטיפים לכך שהפערים החברתיים הם הבעיה הגדולה ביותר. לא העוני, אלא הפערים. וכדי לצמצם פערים, הם דוגלים בהשתת מיסוי כבד על העשירים. יותר משכוונתם להעשיר את החלשים, כוונתם היא לרסן את ההתעשרות של החזקים. "לא יתכן שלמעט אנשים יהיה כל כך הרבה כסף", זה משפט נפוץ בסביבתם. תפיסה זו שגויה, מוטעית, מזיקה ופוגעת. היא מביאה לכך שהעניים יהיו עניים יותר, העיקר שהעשירים יהיו עשירים הרבה פחות.

פערים חברתיים אינם בעיה, עוני הוא בעיה. ואם את העוני אפשר לצמצם ואף להעלים באמצעות הגדלת הפערים – יחי הפערים. הבעיה היא בעוני אמיתי, אלה שבאמת אין להם. אם אפשר להביא לצמצום העוני, לכך שליותר ילדים יהיה חינוך טוב יותר, ליותר אנשים אוכל טוב ומגורים איכותיים יותר, ובד בבד העשירים יוכלו לרכוש יאכטה נוספת, הרי שהיאכטה היא ברכה לכולם.

הפסיקו לדבר על פערים, אין להם משמעות וגם אין בהם בעיה, דברו רק על עוני ועל הדרכים לצמצומו.

מה אפשר לעשות כדי לשפר את מצבה של כלל האוכלוסייה ולהמעיט את העוני? יש לכך כלי יעיל אחד: שוק חופשי. זהו הכלי שהוכיח עצמו בכל מקום בו נוסה. כל מקום בו הסחר חופשי יותר, רמת החיים של התושבים גדלה (כן, וגם הפערים).

זה בדיוק מה שקרה בסין בשנת 1979 ובהודו ב-1991, ברגע שהוסרו חסמי הסחר והמכסים, אנשים יכלו פתאום להרשות לעצמם יותר. גם בישראל, כאשר הוסרו המכסים הגבוהים על מוצרי טקסטיל, פתאום כל אחד היה יכול לרכוש לעצמו חולצות טובות יותר וזולות יותר. וכך גם כאשר נפתח שוק מכשירי החשמל. כאשר השוק נפתח, אנשים יכולים למכור יותר סחורות, ולרכוש יותר בזול.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

כן, כתוצאה מהשוק החופשי והתפיסה הקפיטליסטית, היום גם לעשירון התחתון בישראל יש דירה עם שירותים ומקלחת בתוך הדירה, עם בוילר למים חמים, עם תנור בישול בדירה, עם מקרר, עם מוצרי בידור, ועם מרכול במרחק הליכה אשר בו יש מבחר עצום של מוצרי מזון. אלה תנאי חיים שלא היו למאיון העליון אך לפני מאה שנה. היום אפילו העניים ביותר אינם כובסים ביד, בשעה שלפני כשישים שנה רק אנשים אמידים יכלו להרשות לעצמם להעסיק כובסת שתעשה זאת עבורם. ומבחר המזון המצוי בהישג יד, לא היה בהישג ידם אפילו של מלכים במאה ה-17. המלח, שמחירו הוא שקלים ספורים, היה יקר המציאות במדינות רבות באירופה (החיילים הרומיים קיבלו את שכרם במלח, וזה מקור המילה האנגלית למשכורת – salary), שלא לדבר על שאר התבלינים שנשקלו בזהב. היום, גם העני ביותר יודע לקרוא, בשעה שזו מיומנות שהייתה רק בידי האצולה באירופה אך לפני כשלוש מאות שנים. כל זה תוצאה של השווקים החופשיים, אשר מעודדים את האנשים לייצר יותר, ולסחור יותר.

למה זה עובד? בשוק החופשי הדרך היחידה להתעשר היא לייצר ערך עבור כמה שיותר אנשים. האופה מוכר כיכרות לחם, ובכך משרת אנשים רבים. ככל שיותר אנשים ירכשו את המוצר או השירות של, כך יתעשר יותר. אילו לא היה משרת את צרכיהם, לא היו רוכשים ממנו. זה המנגנון הנאור ביותר להתעשרות. אם בעבר עושר היה תוצר של ניצול או של אדנות, היום כדי להתעשר צריך פשוט לעזור לאנשים ולייצר ערך עבורם. זה לא רק יעיל יותר, זה גם מוסרי יותר. וכן, בשוק החופשי נוצרים פערים בין האנשים, אך מדובר בפערים בין עשירים לבין עשירים הרבה יותר. 

מיליונר החי בין מיליארדרים, הוא אדם עשיר הנמצא בחברה עשירה, אך עם פערים גדולים (מליארד זה פי 1000! ממיליון). גם קיצוני הסוציאליסטים יתקשו לומר כי מדובר ב"בעיה חברתית" שצריך לתקן, אך למעשה זו בדיוק המציאות בה אנו חיים היום. רמת החיים של העניים ביותר אצלנו היא ברמה של המאיון העליון אך לפני מאה שנים. ואת המגמה הזו אנו צריכים לא רק להמשיך, אלא להעצים.

וכן, עלייתו של רומן אברמוביץ' ועוד יהודים עשירים זו ברכה לכולנו, זה יועיל לכלכלה, יועיל לחברה, ויועיל לצמצום העוני האמיתי. זה גם יגדיל את ההזדמנויות לכולם, ויגדיל את הפערים החברתיים, וזה מצוין.