חצבת: כל התשובות לשאלות שרציתם לשאול ולא היה לכם את מי

בעקבות התפשטות מגיפת החצבת, גילי בן נעים, אחות ממחלקת פגים ומנהלת הבלוג "פגפגון", משתפת אותנו במחשבות, עובדות ותפילות (בריאות)

גילי בן נעים | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

בעקבות התפשטות מגיפת החצבת, אחות ממחלקת פגים משתפת אותנו במחשבות, עובדות ותפילות.

מה גורם להורים לבחור לחסן או לא? מהן הנקודות הרגישות שלנו כהורים ישראלים? האם להאמין להורים שטוענים שהילד התחיל לפרכס אחרי חיסון? ומה קורה לתינוק שנדבק בחצבת?

ילדים רבים מדי חלו בחצבת בתקופה האחרונה. כואב ומפחיד. בעיקר בתור שגרירה של פגים קטנים שלא יכולים לשמור על עצמם. אחרי חודשים ארוכים שאנחנו נלחמים על חיים של פג קטן, קשה לחשוב על כך שמישהו יכול להדביק אותו בחצבת או שעלת ולהחזיר אותו תוך זמן קצר למיון.

מהי מחלת החצבת?

חצבת היא מחלה ויראלית מדבקת. היא מועברת בדרכי אויר, כלומר, שהייה באותו חדר סגור עם חולה חצבת, עלולה בהחלט להדביק. החולה יסבול במשך כמה ימים מחום, שיעול, נזלת, דלקת עיניים, פריחה עורית מגרדת וכואבת. על פי עדויות של הורים מההדבקות האחרונות, מדובר בסבל נורא, בזמן המחלה. הבעיה בחצבת היא שעד שמגיעים לאבחנה, החולה מספיק להדביק הרבה אנשים בדרך.

הסיבוכים המפחידים בטווח המיידי הם דלקת ריאות ודלקת מוחית. חולה שהחלים מהמחלה, עדיין נמצא בסיכון לסיבוך המפחיד בטווח המאוחר - תהליך של ניוון במוח (פגיעה נוירולוגית).

למה יש תופעה חזקה כל כך של התנגדות לחיסונים?

מתנגדי החיסונים מתבססים על מחקר אחד, שמקורו ברופא שקיבל שוחד כדי לפרסם שחיסונים גורמים לאוטיזם. המחקר הופרך מיסודו, הרופא איבד את רשיונו. מאז ועד היום, כל המחקרים מוכיחים חד משמעית שצריך לחסן את הילדים ושחיסונים מצילים חיים של ילדים. המחקרים גם מוכיחים, שחיסונים אינם גורמים לאוטיזם.

כששואלים אותי על חיסונים, אני אוהבת להפנות לסרטון מקיף מאוד של "עושות חשבון" שעשו תחקיר מעמיק מאד בנושא שמתאים לאנשים ללא רקע רפואי. אם אין לכם אפשרות לראות אותו, אני רק אספר שבדקה ה-13, עדי שוסברג מספרת איך הפגית שלה, יעל, נפטרה משעלת. כל מי שמכיר פגים מקרוב, בוכה מהסיפור הזה.

בדקה ה-16 יש עדות של אמא בשם הילה, שמספרת מה קרה כשהיא והילדים נדבקו בחצבת (ספוילר: לא היה כיף בכלל)

מהן 3 הנקודות הרגישות של כל הורה ישראלי?

מתנגדי החיסונים נוגעים ב-3 הנקודות הרגישות שלנו כהורים ישראלים: חוסר אמון במערכת, הרצון למידע מלא והפחד לבחור בחירות גרועות עבור הילדים.

1. חוסר אמון במערכת - הציבור הישראלי הוא ציבור שלא נוטה לסמוך על המערכת, מסיבות כמו אחוז פוליטיקאים גבוה שישב בכלא, ביורוקרטיה חסרת יעילות במשרדים ועוד ועוד. כל אלו הופכים גם את ציבור נותני השירות הרפואי ל'חשודים כל עוד לא הוכח אחרת'.

2. הרצון למידע מלא - מתוך חוסר האמון במערכת, הציבור הישראלי חייב, פשוט חייב, לקבל את כל המידע כדי לסמוך על מישהו. לצערי, במערכת הבריאות הקיימת כיום, לאף אחד אין זמן לתת להורים את המידע המסודר, המפורט והמקיף, כמו שמגיע להם.

במציאות של 'תור-של-עשר-דקות-בקושי', נוצר מעגל רשע, שבו להורים אין מספיק מידע. הם מרגישים 'מרומים' ופונים לחפש מידע במקורות אחרים שאינם מקורות רפואיים.

3. הפחד לבחור בחירות גרועות עבור הילדים - הורים תמיד מתייסרים על כל בחירה שהם מבצעים עבור הילדים שלהם. כמה אנחנו מתחבטים בשאלות כמו: באיזה שם לקרוא, לאיזה בית ספר לשלוח והאם לשלוח את הילד לחוגים.

תמיד אנחנו מנסים לוודא, שהילד לא יינזק מהבחירות שלנו. הפחד הגרוע מכל שלנו, הוא לבחור בניתוח או טיפול רפואי עבור הילד שלנו ולפגוע בו.

בעלי ואני עמדנו בנסיון הזה, כשהיינו צריכים להחליט, האם לבצע ניתוח אלקטיבי, בהרדמה כללית, לאחד מהילדים שלנו. תאמינו לי, שאני יודעת כמה זה קשה להחליט, וכמה אתה מתפלל, שרק לא ייגרם נזק!

האם חיסונים גורמים לנזק?

אני מאמינה להורים שטוענים שהילד פרכס אחרי החיסון. אני חושבת שתמיד צריך להאמין להורים.
מה שחשוב להבין במנגנון של פרכוס, שהוא מתחיל לרוב אחרי טריגר (גורם מעורר). כמו שהתקף לב יכול להתחיל אחרי מריבה עם בן / בת הזוג, פרכוס יכול להופיע אחרי כאב. זה לא אומר שהחיסון גרם לפרכוס. כמו שאי אפשר להגיד שהמריבה גרמה להתקף לב, עורק הלב החסום גרם להתקף לב.

המריבה לא היתה הגורם לחסימה, היא היתה הגורם המעורר להתקף. הגורם לחסימה יכול להיות בין היתר: גנטיקה, תזונה גרועה, עישון או חוסר פעילות גופנית. המריבה גרמה להתבטאות של החסימה, בגלל עליה בצריכת חמצן של הלב.

הישארו איתי, עכשיו מגיעים לחלק שקשור אליכם.

איפה התינוקות בסיפור?

אם תינוק קטן חוטף חצבת הוא בסכנת מוות!

כמו שאני מחטאת ידיים כדי להגן על התינוקות בעבודה, כמו שאני מתחסנת לשפעת כדי להגן על התינוקות, כך אני מחסנת את הילדים שלי לחצבת כדי להגן על התינוקות ועל כל שאר האוכלוסיות החלשות ומדוכאות החיסון שנמצאות סביבי. אני יכולה כנראה לשרוד שבוע של גירודים ונזלת. אבל אם אני אביא איתי חצבת לעבודה - כנראה שיהיו הרבה פגים שלא ישרדו את זה.

אז אם אתם הורים לפגים / תינוקות קטנים שעדיין לא צברו מספיק נוגדנים במערכת החיסון:
חסנו את הילדים שלכם, בדקו שמי שאתם באים איתו במגע מחוסן. אל תתביישו, זה פשוט יכול להציל את התינוקות שלכם! הימנעו מחשיפה מיותרת של התינוקות לאנשים שהתחסנותם מוטלת בספק.

גן מחוסן - הלוואי!

אני לא יכולה לבחור בשביל אחרים האם הם יתחסנו או לא, אבל אני כן יכולה לבחור אם לשלוח את הילדים שלי לגן עם ילדים מחוסנים בלבד. אני מאמינה ששינויים כאלו צריכים להיכנס דרך מערכת החינוך.

במשפחתון של הבת שלי, לדוגמא, הגננת מבקשת מכל הורה ברישום, לכתוב את תאריכי החיסונים כדי לוודא שהילדים אכן מחוסנים.

בקיצור, כן, אני בעד התחסנות, היא מוכחת כמצילת תינוקות. אני מוכנה להיות בעד כל מה שצריך לעשות כדי לשמור על הילדים שלי ועל הפגים שאני מטפלת בהם.

מתפללת שנצליח להרחיק מהם את הסכנות, המחלות והוירוסים למיניהם ונצליח לרפד אותם עד שיהיו חזקים מספיק בשביל להתמודד בעצמם.

הכותבת הינה אחות פגיה ואם ל-3. מנהלת את בלוג "פגפגון" המיועד להורים לתינוקות ופגים.

ניתן לשלוח תגובות ופניות למייל: gili@pagpagon.com

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית