את יושבת עצובה מול המחשב במקום העבודה, קיבלת היום "נזיפה" רצינית מהבוסית, אין לך חשק לעבוד כשאף אחד לא מעריך את השקעתך. סביבך יושבות חברותייך מרוחקות וקרות, סופרת - חסרת סבלנות - את השעות המזדחלות.

סוף סוף הגעת הביתה, עייפה ומרוקנת, עומדת המומה מול שברי הזכוכיות, מתקשה לעכל את הנזק שנגרם, מרחיקה - בתנועות ייאוש - את הקטנים מהזירה, חוקרת ושואלת, איך זה קרה?

וכאילו כדי להכעיס ולהרוס לך את היום לחלוטין, את מגלה שתינוקך התנדב לאסוף את השברים, פצוע הוא מסתובב בין רגלייך.

עכשיו, את יושבת במרפאה ממתינה לתורך, כאובה, תשושה ומיואשת. העלבון מהבוקר צף, הכאב על 'סט הצלחות' צורב וההמתנה הארוכה סוחטת ממך את טיפת כוחך האחרונה.

מכירה את הימים האלה, שכלום לא הולך בהם?

ברגעים כאלו, בלי משים, את מרימה עינייך לשמיים ומתחננת לטיפת אהבה.

בפרשת כי תשא (ל"ג, י"א) נאמר: "ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו". מפרש ה'אור החיים' הקדוש במקום: "ואומרו כאשר ידבר איש אל רעהו, צריך הבנה, במה נדמה דבר ה' אל משה לדיבור איש עם רעהו. אכן יתבאר לדרכנו בביאור אומרו 'פנים אל פנים', שהיה משיג כפי שיעור ההכנה שהיה מכין עצמו, וכן הוא באדם, על דרך אומרו (משלי, כ"ז, י"ט) 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם', פרוש, כי הלבבות של בני האדם ישכילו וידעו להרגיש גם בנעלם מהם אם לאהוב את חבירו אם לשנוא, כי כפי אשר יכין האדם ליבו לאהוב חברו, כמו כן יתבונן (יבין) לב חברו כנגדו לאהוב אותו".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וממשיך ה'אור החיים': "והוא אומרו כאן כאשר ידבר איש אל רעהו וכשם שאצל איש אל רעהו כך הם פני הדברים, שלא יאהבהו אם לא יכין לבו להיות גם הוא אוהבו כרעהו, כמו כן ההנהגה במה שדיבר ה' עם משה, וזו היא בחינת פנים אל פנים שפני רעהו כפני ה', כביכול. ומעתה יבחין אדם מה הוא עם קונו – האדם יכול לדעת מה היא מידת האהבה שקונו אוהבו, ואם לבבו יתאווה ויחשוק בה' ובעבודתו, הנה זה סימן כי ה' אהבו, כי אהבתו לה' נובעת מאהבת ה' אליו בבחינת 'פנים אל פנים'". עכ"ל.

כמה מתוקים ומעוררים דבריו של ה'אור החיים' הקדוש. אהבתו של הקב"ה מורעפת עלינו כפי האהבה שאנו מרעיפים עליו, בדיוק כמו החוק המוזכר בספר משלי ביחס ההדדי בין אדם לחברו. לנו, בני האדם, יש חוש מיוחד להרגיש את אהבת חברנו או לחלופין, לחוש את שנאתו, כפי שמובא במשלי: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", כמו שהמים משקפים בבואתך בדיוק כפי שהיא נראית, כך אנחנו משדרים - בלי מודע - את התחושות שלנו כלפי חברנו.

והחידוש המדהים שההדדיות הזו תקפה גם ביחס של בין אדם למקום! הקב"ה מרעיף עלינו אהבתו כפי האהבה שאנו מעוררים אצלנו!

כמה נוחם ותקוה.

ברגעים כואבים, כשנדמה לך שכולם והכל נגדך, אל תתני לייאוש למלא רגשותייך, אל תפני לו מקום בחדרי לבבך. הביני, זו קריאה מאבא, שמחכה ומצפה לך, שעורג ומתאווה לך. התעוררי, העירי את אהבתו כלפייך, התקרבי אליו והוא יחזיר לך בכפל כפליים! מיד תחושי קרבה עזה ואהבה אין סופית שעוטפת אותך ברחמים.