אאא

1. מהו אלומיניום?

8% ממעטפת כדור הארץ הוא אלומיניום. זהו יסוד כימי נפוץ אחרי חמצן וסיליקון. לאלומיניום טהור, מטען של +3 (קטיון), אולם בשל נטייתו להגיב עם יסודות אחרים, הוא אינו נמצא כמעט בצורתו המתכתית הטהורה.

אלומיניום משוחרר באופן טבעי בפעילות וולקנית, או בתהליכי בלייה טבעיים של סלעים. גם פעילות אנושית כגון כרייה, גורמת לשחרור אלומיניום לסביבה. רמת אלומיניום באוויר הינה 0.005-0.18 מיקרוגרם/מ"ק, ורמות גבוהות יותר יימצאו באזורי תעשייה.

גם בתרופות יכול להימצא אלומיניום. למשל בתרופות נוגדי חומצה, אספירין או בציפויי תרופות [1]. אלומיניום אינו יסוד חיוני במערכות ביולוגיות ונחשב כ"זר" ומיותר בגוף האדם, ולכן הוא רעיל. בניגוד אליו, קיימות מתכות חיוניות, כמו ברזל, שהוא מרכיב חשוב בהמוגלובין.

2. התנהגות האלומיניום בגוף האדם

חומרים רבים במערכות ביולוגיות (מלבד מים) יכולים להגיב עם אלומיניום כאשר הוא חודר לגוף בשאיפה, בליעה או דרך העור [2]. וכלל המפתח בהתנהגות האלומיניום הוא  שהתנהגותו בגוף תלויה ברמת ה-pH של האדם.

למי שלא יודע (וחשוב לדעת), pH הינו מדד לרמת החומציות או הבסיסיות של מערכות ביולוגיות, ביניהם גוף האדם. pH גבוה אומר "בסיסיות", ו-pH נמוך אומר "חומציות".

בטבע מקובל לומר כי חומצי הינו ערך מ-0 עד 7, כאשר 7 נחשב נייטרלי, וערכים גבוהים מ-7 עד 14 נחשבים בסיסיים. בגוף האדם המנעד הוא מזערי מאוד. גוף האדם מתפקד ב-pH בטווח ה-7.4, ולכן הגדרת מחלות "חמצת" או "בססת" נעשית על פי ערכים נמוכים/גבוהים מערך זה.

גורמים רבים קובעים אם תתרחש פגיעה כתוצאה מחשיפה לאלומיניום, למשל משך החשיפה, גודל המנה, אופן החשיפה (בליעה/שאיפה/מגע/הזרקה) וצורת האלומיניום (אם הוא זמין לספיגה או לא). שלוש אוכלוסיות נחשבות כרגישות לפגיעת רעילות: תינוקות עד גיל שנה, קשישים, ואנשים עם אי ספיקת כליות [1].

אלומיניום משפיע לרעה על מערכת העצבים המרכזית בכל המינים שנחקרו, כולל בני אדם. לכן חשיפה לכמות גבוהה מהתקן המותר (בהמשך יפורט התקן) עלולה לגרום למחלות דמנציה, כדוגמת מחלת אלצהיימר, פרקינסון, וכדומה. זאת לאור העובדה, כי המוח הוא רקמה שומנית, והאלומיניום נוטה להצטבר ולשקוע בה [3].

אנשים שעובדים בתעשייה, נחשפים לאלומיניום ברמות מסוכנות באמצעות שאיפה, ועלולים לסבול מאסטמה או ממחלות ריאה אחרות [4]. נמצא גם קשר בין חשיפה לאלומיניום ומחלות עצם.

מעניין לציין, כי הקשר בין חשיפה לאלומיניום לבין דמנציה עלה לחוקרים כאשר הם ראו כי 30% -66% מהמשתתפים בדיאליזה לקו גם בדמנציה. בחקר הסיבה התגלה כי המים במכונת הדיאליזה הכילו אלומיניום, כתוצאה מתהליך הטיהור שלהם, והם חודרים עם הדם ה"נקי" לחולה.

מחקרים שנעשה לאחרונה הראו כי באזור אנגליה, שם מי שתייה מכילה ריכוז גבוה של אלומיניום, השכיחות של מחלת אלצהיימר היא גבוהה באופן משמעותי [3]. לכן, חשוב גם לנטר את איכות מי השתייה מעת לעת.

ועכשיו לשאלה החשובה לא פחות, מהם התנאים אשר גורמים לדליפת אלומיניום מכלי המזון/האחסון אל המזון שבו?

3. דליפת אלומיניום למזון

המקור העיקרי לחשיפת אלומיניום במזון מגיע מסירים, מחבתות, תבניות אפייה (חד פעמיים), רדיד אלומיניום ופחיות שתייה (שמצופות בחלק הפנימי באלומיניום).

אמנם סירים ומחבתות מאלומיניום אינם נפוצים כמעט בחנויות, אלא תחת ציפויים כאלו ואחרים, כמו נון-סטיק (נושא הציפויים הוא מקור לנזקים בריאותיים, אבל על זה בכתבה אחרת בע"ה), אך לא אחת הציפוי בסיר/מחבת נפגם, והאלומיניום דולף בנקל לתוך המזון.

אחד התנאים העיקריים לתגובות כימיות הוא טמפרטורה ולכן בזמן בישול התגובה הכימית בין האלומיניום למזון מואצת, בעיקר אם מדובר במזון חומצי, כמו עגבניות (מי לא שם רסק עגבניות בתבשיל...?), חצילים, תפוזים, ועוד. לא רק זאת, נוכחות של מלח שולחן (NaCl) מגבירה את אפקט ספיחת האלומיניום למזון (גם אם אינו חומצי במיוחד. לכן, אם מבשלים/אופים/מטגנים אוכל חומצי או בעל מליחות גבוהה (או גם וגם) תתרחש דליפה משמעותית של האלומיניום לתוך המזון!

מקור נוסף לאלומיניום הוא עלי תה. מחקר מצא שריכוז אלומיניום בתה לאחר חליטה של 10 דקות הגיע לערך של 4-5 מ"ג אלומיניום לליטר. במחקר נוסו  2 סוגי תה משתי חברות שונות, ולא הייתה השפעה שנבעה מהסירים בהם בושל התה (כי נמצאה רמה זהה גם בסיר נירוסטה).

תכולת האלומיניום בתה נובעת מעצם הימצאות אלומיניום בעלי התה, מטבעו. צמח התה ידוע כמצבור גדול של אלומיניום, כמו מינים רבים של צמחים טרופיים וסוב-טרופיים. עלי תה בשלים יכולים להכיל עד 20,000 מיקרוגרם/לגרם עלים! [5].

4. שימוש בטוח

בישראל עדיין אין תקן לכלי בישול/אחסון/אפייה שעשויים מאלומיניום. יכולים למכור לכם סיר אלומיניום מזיק בלי לעבור על החוק. ולכן הכלל שצריך להנחות אתכם בכל ענייני הבריאות הוא נקיטת משנה זהירות!

בשנת 2011 קבע ארגון הבריאות העולמי כי המנה המותרת המקסימאלית תעמוד על 2 מ"ג אלומיניום לאדם לשבוע עבור כל ק"ג. לדוגמא: אדם השוקל 70 ק"ג, לא יצרוך אלומיניום (מכלל מקורות הצריכה, כולל תרופות) מעבר ל 140 מ"ג אלומיניום לכל השבוע. וכל הממעיט הרי זה משובח......להלן רוכזו מספר מסקנות יישומיות לשימוש בטוח.

1. העדיפו תמיד שימוש בכלי זכוכית. הם הבטוחים ביותר לשימוש.

2. אם אתם מתכננים לאפות בכלי אלומיניום, שימו תמיד נייר אפייה. כאשר המזון חומצי או בעל מליחות גבוהה אל תשמשו כלל בכלי אלומיניום, גם בנוכחות נייר אפייה.

3. שימוש ברדיד אלומיניום אפשרי כאשר השימוש הוא בטמפרטורות נמוכות, ולא עם מזון חומצי או בעל מליחות גבוהה.

4. הימנעו משימוש בפחיות קולה. פחיות שתייה מצופות בחלקן הפנימי באלומיניום. אמנם ציפוי האלומיניום "מוגן" מפני דליפה באמצעות שכבה דקה של פוליאתילן (כמעין לכה), אולם קוקה קולה הוא אחד המשקאות החומציים ביותר (pH סביב 3!), ואם הציפוי נפגם (אתם הרי לא תדעו על כך), האלומיניום ידלוף למשקה באין מפריע.... ומשם אל גופכם...

5. הקפיד על מחזור. האלומיניום מזיק לסביבה, כי אינו מתכלה. כמעט 75% מהאלומיניום שנמצא כיום בשימוש הוא אלומיניום ממוחזר. אלומיניום יכול להיות ממוחזר ללא הגבלת זמן, ולכן נודעת חשיבות למחזור אלומיניום למען חיסכון באנרגיה ושמירת איכות הסביבה.

 

הכותבת בעלת  B.Sc, MPH (הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב).

מקורות

 

1. ATSDR. (2008). Toxicological Profile for Aluminum.‏

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

2. Shaw, C. A., Seneff, S., Kette, S. D., Tomljenovic, L., Oller, J. W., & Davidson, R. M. (2014). Aluminum-induced entropy in biological systems: implications for neurological disease. Journal of toxicology2014.‏

3. Bhattacharjee, S., Zhao, Y., Hill, J. M., Culicchia, F., Kruck, T. P., Percy, M. E., ... & Lukiw, W. J. (2013). Selective accumulation of aluminum in cerebral arteries in Alzheimer's disease (AD). Journal of inorganic biochemistry126, 35-37.‏

4. Boran, A. M., Al-Khatib, A. J., Alanazi, B. S., & Massadeh, A. M. (2013). Investigation of aluminum toxicity among workers in aluminum industry sector. European Scientific Journal, ESJ9(24).

5.‏ Fimreite, N., Hansen, O. Ø., & Pettersen, H. C. (1997). Aluminum concentrations in selected foods prepared in aluminum cookware, and its implications for human health. Bulletin of environmental contamination and toxicology58(1), 1-7.‏