בימי ראשון עד חמישי, על פי רוב, אתם מתייצבים במטבח המשרדי עד 11:54 בבוקר ומכלים את הזמן בבהייה במיקרוגל עד שהאוכל שלכם יתחמם דיו. כשהמכשיר מסיים את פעולתו אתם נוטלים את ארוחת הצהריים הדלוחה שלכם לעמדת העבודה ובודקים מיילים בין נגיסה לנגיסה, מתעלמים לחלוטין מהעובדה שהסעודה העצובה שלכם בעצם מנדבת מידע עליכם ועל היחס שלכם לכסף לכל העולם ואישתו. אז מה היא באמת מגלה? בואו לבדוק
כריך חביתה ואבוקדו עם מיץ תפוזים סחוט, שהוזמנו כבר בעשר בבוקר
אתם יכולים להעמיד פנים שאתם אנשים פשוטים, אבל אנחנו יודעים את האמת. נדרש כפר שלם כדי להרכיב את הארוחה המפונפנת שלכם. אתם תשלמו לא מעט כסף כדי לקבל את מה שאתם רוצים ואתם רוצים את זה בלי ללכלך את הידיים שכנראה עסוקות במילוי אין ספור משימות חשובות יותר.
סלט צבעוני מהמקום ההוא עם התור האינסופי
זה נראה חף מפשע, נכון? כמה ירקות ותוספות מהחנות ההיא מעבר לפינה. אבל לא משנה באיזו דרך נחתך הסלט הזה, אתם הוצאתם 50 ש"ח על בינוניות. תנו לנו לנחש, אתם גם משלמים עוד 15 ₪ על כוס קפה ומצ'פרים את העובד בקופה. רק כדי שתדעו: החומוס הזה ישב בבופה לפחות שלושה שבועות.
ארוחת צהריים ממש בריאה, מאוזנת וטעימה, שהבאתם מהבית
אנחנו רואים אתכם, ואנחנו מביטים בכם. כל אותם ירקות אורגניים המאוחסנים בקופסא, אומרים שאתם מבזבזים אגורה יפה רק כדי להיראות כאילו אתם לא. אתם צנועים ואולי אפילו צבועים. סלחו לנו. לוקחים אוטובוס לעבודה, כאשר, למעשה, אתם מנהלים חברה ששווה הון ויכולים ליהנות מנסיעה שקטה לעבודה, ברכב פרטי.
מבצעים הזמנה קבוצתית של פיצה
אתם מניפולטורים לא קטנים. משלמים סכום סמלי ביותר על הארוחה שלכם, (כאשר אתם בפועל אוכלים שני שלישים מהמגש). או שאתם קמצנים ואוהבים לחיות על חשבון הזולת, או שאתם מושקעים בפיצריה ומרוויחים כסף על הדבר הזה!
יוגורט סטנדרטי עם שאריות ארוחת הערב מאתמול
אתם לא אוהבים להוציא כסף. חד וחלק. אם יכולתם ללעוס מחדש חתיכת מסטיק מהבוקר (אה, רגע, כבר עשיתם את זה). לא פגשתם פיסת בד שלא גרמה לכם לחשוב, "אשמור את זה לשמיכה!". החשיבה שלכם לגבי מתכלים היא מעצבנת אך עם זאת, מעוררת השראה. היי, היוגורט שתוקפו חלף לפני שלושה ימים, כבר לא טוב! השליכו אותו לפח!