אאא

אתם טובים מאד במה שאתם עושים, אבל אתה גם מופנמים. כלומר, כנראה שנוח לכם יותר לעבוד בנפרד, בפינה שלכם, מאשר בקבוצה. ברוב הזמן, זה לא עניין גדול... עד שהבוס שלכם תזמן פגישה לכל עובדי המחלקה שלכם, ביום שלישי הקרוב.

למרבה הצער, לאנשים סגורים פגישות שכאלה הן בלתי נמנעות במרבית המשרדים. עכשיו, בעוד שתמיד יש לכם לא מעט רעיונות שאתם רוצים לתרום, ברגע האמת, אתם חשים קושי לבטא את מחשבותיכם מול אנשים אחרים, במיוחד כאשר חבר'ה מוחצנים ושופעי בטחון עצמי נמצאים בחדר, קופצים בראש ומדברים אחד אחרי השני, אם לא תוך כדי הדברים של השני.

אז במקום לשים לב מה קורה כרגע, המוח שלכם מתחיל במירוץ: האם יש לי משהו בעל ערך להוסיף לשולחן? מתי אני אומר אותו? האם כולם חושבים שאני לא שווה כלום כי לא אמרתי שום דבר עדיין?

לצורך כך, ליז פוסלין ומולי ווסט דאפי, מחברות הספר "אין רגשות קשים: הכוח הסודי של חיבוק רגשות בעבודה", מתגייסות לעזרה. העצה שלהן: הציבו לכם מטרה לדבר בעשר הדקות הראשונות של האספה. כן, שמעתם אותנו. פשוט קפצו למים ועשו את זה.

"ברגע שתשברו את הקרח, יהיה לכם קל יותר להשתלב שוב פעם", מייעצות פוסלין ודאפי. "וזכרו, שאלה טובה יכולה לתרום בדיוק כמו חוות דעת או נתונים סטטיסטיים".