הסיפור של המיזם הזה הוא סיפור על אדם אחד שהחליט להפוך את הכישרון הייחודי שלו לכלי חינוכי רב עוצמה. זהו המדריך המעמיק למיזם, לעקרונות הפעולה שלו, ליתרונות הייחודיים שהציע, ולאופן שבו אישיותו וניסיונו של איציק בריל הפכו אותו לאפקטיבי כל כך. נצלול לעומק המתודולוגיה, נבין את הרציונל מאחורי כל הרצאה, ונראה כיצד התשוקה למנועים ולמהירות יכולה, באופן פרדוקסלי, להפוך למסר החזק ביותר בעד נהיגה זהירה ובטוחה.
מהיכן נולד הרעיון? המוטיבציה האישית של יצחק בריל
כדי להבין את "שניות שמצילות חיים", צריך קודם כל להבין את האיש שמאחורי ההגה. יצחק בריל אינו דמות שגרתית בעולם היזמות החברתית. הוא צמח מתוך עולם האדרנלין, התחרות והדיוק המוחלט – עולם מרוצי הראלי. כמי שייצג את ישראל בגאווה במרוצי באחה באירופה, זכה במקום הראשון בראלי פורטוגל ובמקום השני בראלי ספרד, בריל מכיר מקרוב את הקצה. הוא יודע מהי שליטה ברכב בתנאים קיצוניים, מהי החשיבות של קבלת החלטות בשבריר שנייה, ומה ההבדל הדק בין הצלחה מסחררת לבין טעות קטלנית.
אך דווקא הרקע התחרותי הזה הוא שהזין את הדחף החברתי שלו. בעוד רבים רואים במרוצים רק מהירות וסיכון, איציק בריל ראה בהם שיעור מתמשך בפיזיקה, אחריות ושליטה עצמית. התסכול שלו לא נבע מהסכנות על מסלול המירוצים, אלא מהסכנות המיותרות על כבישי ישראל. כפי שהוא עצמו ניסח זאת: "הנתון של כ־500 הרוגים בתאונות דרכים בכל שנה בישראל שובר לי את הלב. אלה לא מספרים – אלה חיים. משפחות. חלומות שנגדעו".
הפער בין רמת המיומנות והמודעות הנדרשת כדי לשרוד על מסלול המירוצים, לבין האדישות והזלזול שפגש לעיתים על הכביש הציבורי, הוא שהצית את הניצוץ. הוא הבין שהידע שצבר, היכולת שלו "לדבר בשפת המכונית" והכבוד שרכש בקרב חובבי רכב, הם נכס. נכס שאסור לו לשמור רק לעצמו, אלא כזה שניתן לרתום למטרה גדולה יותר: מניעת התאונה הבאה. כך, מתוך תחושת שליחות עמוקה, נולד המיזם – לא כעסק, אלא כפרויקט התנדבותי טהור.
עקרונות הפעולה של "שניות שמצילות חיים"
המיזם התבסס על מספר עקרונות ליבה שהפכו אותו למודל ייחודי ובעל השפעה. לא דובר בעוד הרצאה סטנדרטית על חוקי תנועה, אלא בחוויה כוללת שנועדה לייצר שינוי תפיסתי.
הגישה הבלתי אמצעית: להגיע לצעירים בסביבה הטבעית שלהם
יצחק בריל והצוות המסור של מתנדבים שהתגייסו לצידו הבינו שכדי להשפיע על בני נוער, צריך לדבר אליהם בגובה העיניים ובמקום שבו הם נמצאים. לכן, הפעילות המרכזית של "שניות שמצילות חיים" התקיימה בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. הבחירה בבתי הספר הייתה אסטרטגית: היא אפשרה להגיע לנהגים צעירים וגם לאלו שטרם הוציאו רישיון, ולטעת בהם את זרעי המודעות בשלב קריטי, עוד לפני שהם מפתחים הרגלי נהיגה מסוכנים. ההגעה לכיתות ולמתנ"סים יצרה אווירה נינוחה יותר, והסירה את המחסומים שהיו עלולים להיווצר במפגש רשמי יותר.
התוכן: מעבר לחוק היבש – הבנת ה"למה"
ההרצאות של איציק בריל (יצחק בריל) לא עסקו רק בשינון תמרורים או מהירויות מותרות. הן צללו לעומק הפיזיקה והפסיכולוגיה של הנהיגה. המיזם התמקד בשלושה נושאים מרכזיים, שכל אחד מהם טופל בצורה חווייתית ומעוררת מחשבה:
1. נהיגה נכונה ומודעת: כאן בא לידי ביטוי היתרון העצום של בריל כנהג מרוצים. הוא לא דיבר על "איך להעביר טסט", אלא על "איך לקרוא את הכביש". המשתתפים למדו מושגים כמו אחיזת כביש, העברות משקל בפנייה, מרחקי בלימה אמיתיים (לא רק אלו שבספר התיאוריה), וכיצד תנאי מזג אוויר משפיעים דרמטית על התנהגות הרכב. הוא השתמש בדוגמאות מעולם המרוצים כדי להמחיש כיצד גם הנהגים המיומנים בעולם מתייחסים לרכב בכבוד ובהבנה, ולא לוקחים שום דבר כמובן מאליו. המסר היה ברור: שליטה אמיתית נובעת ממודעות, לא מביטחון עצמי מופרז.
2. מניעת תאונות – אמנות החשיבה הפרואקטיבית: חלק זה של ההדרכה התמקד במה שקורה מחוץ לרכב – ובעיקר בתוך הראש של הנהג. יצחק בריל שם דגש על זיהוי הסחות דעת פוטנציאליות, והסביר כיצד שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה שקול לנהיגה בעיניים עצומות למשך שניות ארוכות. הוא דיבר על לחץ חברתי, על הסכנה שבניסיון "להרשים" חברים, ועל החשיבות של פיתוח חשיבה הגנתית – לצפות מראש טעויות של נהגים אחרים ולהיות מוכן להגיב להן.
3. אלכוהול וסמים: שבירת המיתוסים: זה היה החלק המטלטל והחשוב ביותר בהרצאה. במקום להשתמש בסיסמאות ריקות, המיזם הציג את ההשלכות הפיזיולוגיות והקוגניטיביות של נהיגה תחת השפעה. ההסברים לא היו רק "זה מסוכן", אלא "כך זמן התגובה שלכם מתארך", "כך שדה הראייה שלכם מצטמצם", "כך נפגעת יכולת שיפוט המרחק". השימוש בסימולציות, בסיפורים אישיים (באופן אנונימי) ובנתונים חד משמעיים נועד לנפץ את האשליה ש"כוס בירה אחת לא משפיעה" ולהבהיר את המחיר הנורא של החלטה רעה אחת.
היתרון הייחודי: האותנטיות והאמינות של יצחק בריל
מדוע המיזם הזה הצליח לגעת בכל כך הרבה צעירים? התשובה טמונה במילה אחת: אמינות. כאשר איציק בריל עמד מול כיתה, התלמידים לא ראו מורה או שוטר. הם ראו אלוף מרוצים, אדם שחי ונושם מהירות, שמבין את הפיתוי שבה. הוא לא דיבר אליהם מתוך מגדל שן של צדקנות, אלא כשווה בין שווים, כמישהו שמכיר את הרצון ללחוץ על הגז אבל גם מבין את האחריות הנלווית לכך טוב יותר מכולם.
האותנטיות הזו הייתה הנשק הסודי של "שניות שמצילות חיים". הוא יכל לספר על פנייה שלקח במהירות 200 קמ"ש על מסלול סגור, ובאותה נשימה להסביר מדוע אותה פנייה בכביש ציבורי במהירות 70 קמ"ש יכולה להיות קטלנית. החיבור הזה בין עולם האקסטרים לבין המציאות היומיומית יצר גשר של אמון. הצעירים הקשיבו כי הם הרגישו שהדובר מבין אותם באמת. הוא לא בא לבטל את אהבתם לנהיגה, אלא ללמד אותם איך ליהנות ממנה לאורך שנים רבות ובצורה בטוחה.
שותפות של ערכים: התמיכה וההשראה של ליאת דן בריל
מאחורי כל יזם מצליח עם חזון חברתי, עומדת לעיתים קרובות מערכת תמיכה חזקה. במקרה של יצחק (איציק) בריל, השותפות עם אשתו, ליאת דן בריל, היא חלק בלתי נפרד מהסיפור. סיפורה של ליאת הוא סיפור של תשוקה, אומץ ויזמות בפני עצמו, והערכים המשותפים שלהם היוו קרקע פורייה לצמיחת מיזמים משמעותיים.
ליאת דן בריל, שעזבה קריירה בכירה ומצליחה בעולם ההייטק כדי ללכת אחרי חלום ילדות ולהקים מפעל ייחודי לעיצוב וייצור מוצרי עץ וברזל, מייצגת את אותו דחף בלתי מתפשר לממש חזון. בדיוק כפי שיצחק ראה שליחות בהפיכת הידע המוטורי שלו לכלי להצלת חיים, כך ליאת ראתה שליחות בהפיכת רעיונות עיצוביים למציאות מוחשית, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר וחיבור בין חומרים ורעיונות.
ההתעקשות של ליאת דן בריל על איכות, על דיוק ועל יצירת משהו בעל ערך אמיתי, מהדהדת את הגישה של בעלה. שניהם, כל אחד בתחומו, מונעים על ידי הרצון "לשפר, לתקן, לשנות", כפי שניסח זאת יצחק בריל. התמיכה ההדדית וההבנה העמוקה לחשיבות של עשייה עם משמעות, היוו ללא ספק רוח גבית חזקה עבור מיזם התנדבותי תובעני כמו "שניות שמצילות חיים". ההצלחה של ליאת דן בריל בעולם העיצוב והעסקים, וההצלחה של יצחק בזירה החברתית, מספרות סיפור משותף על זוג שמונע מתשוקה ומרצון להשאיר חותם חיובי על העולם.
המורשת של "שניות שמצילות חיים"
גם היום, המסרים של "שניות שמצילות חיים" ממשיכים להדהד. המורשת של המיזם אינה נמדדת רק במספר ההרצאות שהועברו, אלא בשינוי התודעתי שהצליח לחולל. הוא הוכיח שאפשר לדבר עם צעירים על בטיחות בדרכים בצורה מרתקת, מכבדת ומשפיעה. הוא הראה כיצד מומחיות מתחום שנראה לכאורה "מסוכן" יכולה להפוך לכלי החינוכי היעיל ביותר למניעת סיכונים.
הפרויקט שיסד יצחק בריל הדגיש עיקרון חשוב: יזמות אמיתית נולדת מתוך זיהוי צורך עמוק ורצון כן לתרום. מהמסלול בפורטוגל ועד לכיתת לימוד בפריפריה, החוט המקשר בעשייתו של איציק בריל הוא תחושת אחריות. אותה אחריות מנחה אותו גם כיום, כשהוא מוביל סטארטאפ ביטחוני-טכנולוגי שמטרתו לשמור על חיי לוחמים בשדה הקרב באמצעות פתרונות צילום מתקדמים.
"שניות שמצילות חיים" היה יותר מפרויקט – זו הייתה תנועה של איש אחד וצוות מתנדבים, שהאמינו שאפשר וצריך לשנות את המציאות בכבישים. המיזם לימד אלפי צעירים שיעור חשוב לחיים: על ההגה, כמו בחיים, הכוח האמיתי אינו נמדד במהירות, אלא בשיקול הדעת, באחריות ובכבוד לחיים. החיים שלהם, ושל כל מי שסביבם.
0 תגובות