סיפור למוצ"ש

מעשיה וסגולה לפרנסה: אוצר מתחת לגשר

הבעל שם טוב הקדוש הורה לעני אחד לחפש את האוצר מתחת לגשר, אך שם התברר לו כי האוצר נמצא בכלל בביתו. סיפור זה, בסעודת מלווה מלכה, הוא סגולה לפרנסה (חסידים)

הרב אהרן ראובן | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

הרה"ק מקאמינקע סיפר כי פעם אחת בא לבעל שם טוב הקדוש עני אביון ומדוכא וביקש ממנו ישועה. אמר לו הבעש"ט שילך תחת גשר פלוני, ושם תתמלא בקשתו, וימצא אוצרות זהב וכסף.

הלך שמה העני, פשפש ולא מצא, ופגע בו חייט עני ושאל אותו: מה הנך מבקש? ואמר לו דברי הבעל שם טוב, וסיכם: אבל לריק יגעתי, ולא מצאתי.

השיבו החייט: הלוא, גם אותי ציווה הבעש"ט הקדוש לילך למקום פלוני (וזה היה ביתו של האיש אשר ביקש האוצר תחת הגשר), ושם, תחת התנור אמצא אוצר טוב, אבל מתרשל אני בכך, לילך שמה ולחתור מתחרת בבית של איש אחד.

ויהי כאשר שמע האיש הלז את דברי החייט, דימה בנפשו ה'לא אני בעל הבית הלז', אלך לביתי - ואבקש תחת התנור.
וכך היה, שמצא שם אוצר זה.

בזמן זה, החייט הנ"ל דימה בנפשו: הלא הנני פה אצל הגשר, ומה אכפת לי לחטט פה? אולי דברי האיש אשר אמר בשם בעל שם טוב אמת הוא.

וביקש יפה, ומצא גם כן אוצרות טובות, ונתעשרו שניהם מאוד.

כל אחד מהם אמר לנפשו: הלא חברי היה לי הגורם לממון, ואיך אוכל לראות בעוני חברי אשר גרם לי לכל זה?

נתיישבו שניהם בדעתם, כל אחד ואחד להוביל לחברו צרור זהב וכסף, וכך עשו. וכשפגשו איש את רעהו נתגדלה ביניהם השמחה מאוד, ולא ידעו מה לעשות עם צרורות כספיהם אשר היה אתם, והתיישבו בדעתם להתחתן זה עם זה, כי לאחד היה בן ולשני היה הבת, ונתנו המעות לבנים.

והרה"ק מקאמינקע אמר: 'מעשה' הלוא מסוגל לפרנסה, ולספרו בסעודות מלווה מלכה, ואחר המעשה שלא לספר שום מעשה, רק לומר "שיר המעלות" ולברך ברכת המזון, וכאשר סיפרו המעשה תכף אמר הרה"ק "שיר המעלות", ואמר הרה"ק הנ"ל: שלפעמים כל אחד ואחד מוכן לישועה רבה, ולא יכלו להשיג הישועה, רק איש את רעהו יעזורו זה את זה.

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה לדרך' לשבוע הבא עלינו לטובה

"והנה סולם מוצב ארצה" – 'סולם' - בגימטריא 'ממון'. ובאמת, הממון הוא דבר ארצי, רק שיש בו דבר חשיבות גדולה שהאדם יכול להגיע ע"י ממונו - לשמים, כשיעשה עימו צדקה וחסדים.

וזהו שאמר 'וירא והנה סולם', שהוא - הממון 'מוצב ארצה', שהוא דבר גשמי ונעשה מהארץ.

רק ש'ראשו' - שהחשיבות יש בו - 'מגיעה השמימה', שיכול האדם לבוא על ידיה – לשמים, בצדקה וגמילת חסדים.

רק ש'מלאכי אלוקים' - הם האנשים 'עולים ויורדים בו', רצה לומר, שיש מבני אדם, שעולים – שיש להם עליה גדולה ע"י ממונם, ויש שיש להם ירידה גדולה למעמקי השאול ע"י ממונם. עד כאן שמעתי מפה קדשו. (אמתחת בנימין קהלת ו,י).

שבוע טוב ומבורך בעליה והתחדשות.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר