מסע מרתק

בעקבות ההתקפה על 'המשפיע הליטאי' // בצלאל כהן

לאחר ההתקפה של ראש ישיבת 'חברון', הגר"ד כהן, על תופעת המשפיעים הליטאיים • בצלאל כהן יוצא במסע מרתק אחר "המשפיעים הליטאיים", שסוחפים את הבחורים (חרדים)

בצלאל כהן | כיכר השבת |
כותב השורות (צילום: יובל אצילי)

הפולמוס סביב "בית מדרש הגר"א" העסיק אותי רבות בחודש האחרון, ואני מבקש להציג את הדברים בפרספקטיבה מעט יותר רחבה.

בצעירותי, זכור לי שבחורי ישיבות ואברכים, שביקשו להרחיב דעת בענייני מוסר, תנ"ך, מחשבת ישראל, אמונה ופילוסופיה, מצאו בדרך כלל את מבוקשם אצל הרב גדליה נדל זצ"ל מגדולי תלמידי ה"חזון איש" בבני ברק, אצל הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל ברובע היהודי בירושלים ובניו.

אצל המשגיח הרב שלמה וולבה זצ"ל מייסד "בית המוסר" בירושלים ותלמידיו, אצל הרב משה שפירא זצ"ל, אצל הרב יונתן דיוויד שליט"א חתנו של הרב יצחק הוטנר זצ"ל ראש ישיבת "פחד יצחק", אצל הרב לייב מינצברג זצ"ל ראש ישיבת "המתמידים", אצל הרב יוסף שרייבר שליט"א ראש ישיבת "מהרי"ל".

לאחר נישואיי התוודעתי גם לרב ראובן לויכטר שליט"א מתלמידיו הקרובים של הרב וולבה, ולרב אריה שפירא שליט"א חתנו של הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א. כמדומני שכל אחד מהרבנים הנזכרים נתקל בהסתייגויות כאלו ואחרות מצד חלק מראשי הישיבות המפורסמים, אולם למרות זאת הם מצאו את המקום ללמד מתורתם.

לפני כעשרים שנה נודע לי על סערה שפרצה סביב שיעוריו של הרב אהרן מילר שליט"א בבני ברק, מתלמידיו של הרב גדליה נדל, ובעקבותיה נאלץ הרב מילר להרחיק לחו"ל.

כמה שנים מאוחר יותר התוודעתי לפורום "עצור כאן חושבים" (עצכ"ח) שנפתח ע"י תלמידיו של הרב מילר, ובאותה תקופה אני עצמי מצאתי בפורום את המקום ללבן שאלות וסוגיות שונות שהעסיקו אותי. פורום עצכ"ח נחשב במשך כל השנים כמקום נועז וחתרני, והיה שנוי במחלוקת מיום הקמתו, אבל אופיו האינטרנטי איפשר לכאורה גישה נסתרת לכל המעוניין בכך.

בית מדרש הגר"א (באדיבות המצלם)

באותן השנים שמעתי גם על הרב ד"ר מיכאל (מיכי) אברהם שליט"א, שהפך לכתובת לבחורי ישיבה ואברכים שביקשו ללבן שאלות שונות באמונה ובמחשבת ישראל. אולם בשונה מהרבנים הנ"ל, הרב מיכאל איננו מזוהה כחרדי, ולכן גם השפעתו וגם היכולת להתנגד אליו היו מוגבלים יותר. הרב מיכאל עצמו היה גם כן פעיל משמעותי בפורום עצכ"ח.

עם השנים, פחתה הדומיננטיות של עצכ"ח, ולא היה לי ברור מהו התחליף שבחורי הישיבות והאברכים מבקשי הדעת מצאו לעצמם. בשנים האחרונות הבנתי שכנראה המקום החדש הוא בית מדרש הגר"א, שהקים הרב אוריה עינבל שליט"א, שבו התקבצו תלמידי חכמים שונים, שחלקם הגדול תלמידים של הרבנים הנזכרים לעיל.

אולי ניתן להגדיר זאת כך: "בית מדרש הגר"א" היה למעשה תחליף ל"עצור כאן חושבים" אבל על "טהרת הקודש". במקביל, התפתחו מיזמים אינטרנטיים נוספים שסיפקו מענה לחלק מהנושאים הללו, כדוגמת מיזם "אקשיבה" של הרב מיכאל נכטיילר שליט"א ואתר "צריך עיון" של הרב יהושע פפר שליט"א (חתנו של הרב לויכטר) במימון "קרן תקווה".

בשנה האחרונה, נודע לי גם על שתי קבוצות של בחורי ישיבות ואברכים מצוינים, שמבקשים ללמוד תורה אצל תלמידיו של הרב שג"ר (שמעון גרשון רוזנברג) זצ"ל בישיבת "שיח יצחק" באפרת, זהו חידוש מעניין בעיניי, והוא קשור כנראה להגותו הייחודית הפוסט-מודרנית.

הפולמוס העכשווי סביב "בית מדרש הגר"א", בוודאי לא ימנע מבחורי ישיבות שוחרי דעת לחפש מקום להרוות את נפשם, אבל אני סבור שלא ניתן להמעיט ממשמעות הפולמוס הזה, למרות שעדיין מוקדם לקבוע להיכן יתפתחו הדברים.

נ.ב. בפוסט זה לא התייחסתי לחלקם של אנשי "תנועת התשובה" לעיסוק בחלק מהסוגיות הללו, כדוגמת רבני ארגון "ערכים", ואולי להשלמת התמונה אצליח לעשות זאת בהמשך.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר