מדוע המשכילים חיבבו את רבי ישראל סלאנטר?!

הפרק השני

בהלכה היה תקיף ביותר, ואירע כשהתפשטה מגיפת חולירע בשנת 1849, פסק רבי ישראל סלאנטר בעצת רופאים שכל בני העיר צריכים לאכול ביום הכיפורים, וכך, באמצע התפילה, קידש רבי ישראל סלאנטר על היין ואכל מזונות לעיני כל הקהל.

• תולדות מייסד תנועת המוסר רבי ישראל מסלנט • הפרק הראשון

מעשהו עורר רעש גדול, ומסתבר ש'קנאים' לא היה חסר מאז ומעולם... עד שאחד מנכבדי בית הכנסת התקומם כנגדו וקרא בקול גדול: "האם אין לנו רבנים ומו"צים היודעים דיני פיקוח נפשות, והם לא התירו בפרהסיה כמוהו?", אבל רבי ישראל עמד על דעתו, ולא זז משם עד שכל מתפללי ביה"כ עלו על הבמה אחד אחד, ועשו כמוהו.

על מעשהו העיר וילנה היתה כמרקחה וגאוני תורה רבים הקפידו על רבי ישראל סלאנטר שבתור ת"ח צעיר שאינו תופס משרת רב בעיר הרהיב להתיר על דעת עצמו בשאלה כל כך חמורה ובצורה פומבית כזו. משראה רבי ישראל סלאנטר את המצב שנוצר, פרסם שירצה בבית הכנסת הגדול שיעור בהלכה. ת"ח שבעיר חשבו, שבוודאי ירצה בשאלה זו, והתאספו בסקרנות לשמוע את חידושיו ואת פסק דינו, אבל להשתוממות כולם לא הזכיר רבי ישראל סלאנטר אף מילה על דבר אותו מאורע, והרצה פלפול תורני בעניינים אחרים. אולם מספרים שפלפול זה עלה בעמקותו וחריפותו על כל הפלפולים שהשמיע בוילנה עד שהרעיד את כל שומעיו, ואז התגלה במלוא גאוניותו ולא הוסיפו לערער עליו ועל מעשהו.

הגביר המפורסם ויסוצקי, טרם שנהיה גביר, למד אצל רבי ישראל סאלנטר, והיה אישיות מוסרית כבירה, יום אחד הוא ניסה את מזלו במסחר, רבי ישראל פחד שהוא ייתפס להשכלה, והשקיע בו הרבה כדי לקרבו, ובאמת, הוא הצליח מאד. ויסוצקי היה נוסע באלול לחסות תחת רבי ישראל, אדהכי והכי, הוא פתח מפעל קטן ליצור תה, ומאז ועד היום...

האגדה מספרת שויסוצקי התאונן בפניו שאם הוא ייעדר מהעסק, העסק ידרדר ויקרוס. רבי ישראל הבטיח לו שעד ביאת גואל צדק החברה תמשיך להתקיים...

וכך כותב ר' קלמן זאב ויסוצקי: "נכספה גם כלתה נפשי לקחת לקח ודבר ה' בבית המדרש אשר שם שימש בכהונה גדולה הגאון החסיד האמיתי רבי ישראל סלאנטר ז"ל, בחודש כסלו שנת תרי"ד יצאתי מביתי עם צרור הכסף חמישים רו"כ להוצאת הדרך ולחם חוקי בימי שבתי בבית ה', ובהגיעי אל מחוז חפצי קבלני הגאון מהר"י סאלנטער ז"ל בכל אותו האהבה, ואקשיב מפיהו לקח טוב בתורה ומוסר השכל כיד ה' הטובה עליו, עד אשר הגיע חודש אדר, ואז חזקו עלי דבריו לשוב אל ביתי, כי בבואי לראות את פניו הגדתי לו אז כי ברישיון אשתי עזבתי את ביתי למשך שלושה ירחים ועל כן כאשר הקיפו הימים ההם, המריצני הרב הגאון ז"ל לשוב אל ביתי, ופקודתו שמרה רוחי ואשוב הביתה". (ישנם האומרים שלכן לשתיית התה ישנה חביבות מיוחדת אצל חובשי בית המדרש...)

מדוע המשכילים חיבבו את רבי ישראל סלאנטר?!

רבי ישראל נטש את וילנה לאחר שמשכילי וילנה בראשם מרדכי גינצבורג, אד"ם הכהן לבינסון, רש"י פיין וקלמן שולמן ראו ברבי ישראל רב מתקדם ומשלהם, הם שמעו את דברי הביקורות החריפים שהיה מותח על היהדות הקפואה, הם שמעו שהוא מטיף רעיונות חדשים על התוכן המוסרי של המצוות ועל מעמקי ההיגיון של אגדות חז"ל, ולכן הם התקרבו אליו ואמרו לו שאין כוונתם אלא להתקדמותו הרוחנית המוסרית של העם, והם מוכנים לעזור לו בהפצת רעיונותיו.

בשנת 1848 הוקם בית המדרש לרבנים בווילנה, ואד"ם הכהן לבינסון מונה למורה ראשי ללימודים עבריים, המשכילים הבינו שצריך להעמיד בראשו גאון תורני מפורסם, וראו ברבי ישראל מועמד מתאים, והציעו לו תמורת משכורת גבוהה של שמונה מאות רובל לשנה. אולם רבי ישראל החזיק בהשקפת כל גדולי התורה, שראו בבית מדרש זה תקלה גדולה העלולה להביא שואה רוחנית על עם ישראל ועל כל מעמד התורה, משום כך הוא דחה את הצעתם בשתי ידיים.

גם כשהמשכילים הביאו את שר ההשכלה הרוסי שיאיים על רבי ישראל סלאנטר, הוא התמיד בסירובו - אף כששכנעו את רבי יצחק מוולוז'ין שסבר שמדובר ב"דינא דמלכותא דינא" וניסה להשפיע על רבי ישראל סלאנטר לקבל את המינוי, רבי ישראל לא היה מוכן. כשהבין שלכך נושבת הרוח, הוא עזב את ווילנה והתבטא בפני מקורביו שאין תלמידי בית מדרש לרבנים זה הם יראי שמים ובעלי אמונה וכך יוכלו להתמנות לרבנים בישראל, תשובה אחרת שנשמעה מפיו של רבי ישראל סלאנטר שבתי רבנים ואוניברסיטאות אוהבים רק את העשירים ויתרחקו מן העניים, ולכן התנערתי מהם.

בהמשך לחם רבי ישראל סלאנטר במשכילים באופן חזיתי, ואף עבר להתגורר בגרמניה בה שלטה הרפורמה וההתבוללות התפשטה בצעדי ענק, תלמידיו ברוסיה הצטערו צער רב על עזיבתו לגרמניה, אולם רבי ישראל סלאנטר הסביר להם שגרמניה משולה לעגלת סוסים שהתרחקה מהדרך כל כך רחוק עד שהם נעצרו, ואותם אפשר להחזיר למוטב, מש"כ ברוסיה עגלת הסוסים דוהרת במהירות לעבר ההשכלה ואי אפשר להחזיר אותם.

בשביל להצליח להשפיע על כלל היהדות, רבי ישראל סלאנטר השתלם בשפה הגרמנית, קרא את העיתונים החשובים התעמק בפילוסופיה של עמנואל קאנט והתלבש כמנהג יהודי גרמניה ועמד בקשרים הדוקים עם שלושת מאורי היהדות שם, הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר מברלין, ד"ר הרב שמשון רפאל הירש מפראנקפורט וד"ר מאיר ליהמן ממאניץ – למעשה חלק מהצלת יהדות גרמניה היא ע"י רבי ישראל סלאנטר.

• ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
  לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com