אאא

לאחר שהדיון בעניין יועצי ראש הממשלה, עבר מבית משפט השלום למחוזי. קבע המחוזי, כי ניתן לשוטרים לחטט בניידים של היועצים, במסגרת חקירת הטרדת עד המדינה.

השופט אברהם היימן, שופט המחוזי, החליט ביום שישי האחרון, לקבל את ערעור המדינה ולהתיר את החיטוט בניידים של היועצים - בדיעבד.

השופט היימן כתב כי "אין בתוצאה של החלטה זו להפחית מחומרת התנהגותם הבעייתית של החוקרים, אך אני רואה את עבירת הטרדת עד כעבירה חמורה ביותר במהותה. פגיעה באוטונומיית העדים ובחופש שלהם להעיד היא פגיעה באושיות המשפט והצדק. אני סבור שהמעשה העולה בחומר חקירה, הטרדת עד המדינה תוך הגעה למקום מגוריו והשמעת דברים במגביר קול, הוא מעשה חמור ביותר המחייב את מיצוי החקירה עד תום".

כזכור, יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלם וישראל איינהורן הם ארבעת החשודים במעורבות בביצוע עבירת הטרדת עד, במסגרת רכב שקרא קריאות מול ביתו של שלמה פילבר, עד המדינה ב"תיק 4000".

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערר שהגישו הארבעה נגד החלטת בית המשפט השלום ובחר שלא להתערב בהחלטה לאפשר למשטרה לבצע "חיפוש כירורגי" בטלפונים של היועצים.

לפני שני חודשים,  קבע שופט העליון יוסף אלרון כי התיק יוחזר לבית משפט השלום בתל אביב, שיבחן האם צווי החיפוש המבוקשים מבוססים על מידע שהושג מהחיפוש שנערך שלא כדין במכשירי הטלפון של הארבעה.

השופט קבע כי אם יימצא שהמידע מבוסס על החיפוש הקודם שבוצע שלא כדין, הרי שצווי החיפשו יבוטלו.

במהלך חקירתם של הארבעה, בוצעו חיפושים במכשירי הטלפון הניידים שלהם ללא צו שיפוטי כדין, ומבלי שהובהר להם כי באפשרותם לסרב לחיפוש במכשירי הטלפון הניידים והדבר לא ייזקף לחובתם. בשלב מאוחר יותר, הגישה המדינה בקשה למתן צו חיפוש במכשירי הטלפון הניידים של הארבעה.

במסגרת החלטה זו, קבע השופט אלרון כי במקרים שבהם לבקשה למתן צו חיפוש במכשיר טלפון נייד קדם חיפוש שבוצע שלא כדין, יש לבחון בשלב ראשון שמא הצו המבוקש מבוסס על מידע שהושג מחיפוש שבוצע שלא כדין במכשיר. אם התשובה לשאלה זו חיובית, יש להמשיך ולבחון בשלב שני האם קיימים שיקולים מיוחדים המצדיקים את מתן צו החיפוש חרף הפגיעה החמורה בפרטיותו של הנחקר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

במקרה דנן, קבע השופט אלרון כי הזיקה בין המידע שהושג בחיפוש המוקדם במכשיריהם של ארבעת המבקשים לבין ראיות לכאורה לנחיצות הצווים טרם הובהרה דיה – ועל כן אין מנוס מהחזרת התיק לבית משפט השלום כדי שיקבע ממצאים בשאלה זו. נקבע, כי אם ימצא בית משפט השלום שהבקשות למתן צווי החיפוש מבוססות על מידע שהושג בחיפושים המוקדמים במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים, צווי החיפוש במכשירי הטלפון הניידים שלהם יבוטלו.

בהקשר זה, הדגיש השופט אלרון כי חיפוש במכשיר הטלפון הנייד של נחקר שלא כדין מהווה פגיעה חמורה בזכותו לפרטיות תוך הפרה בוטה של הדין – וכי אל לחוקרי המשטרה להניח כי כל פעולותיהם יזכו להכשר מצד בתי המשפט.

לדברי השופט אלרון, על רשויות החקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ונהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה. משכך, אין להשלים עם כך שדווקא רשויות החקירה פועלות בניגוד לדין במסגרת מאמציהן למיגור הפשיעה. כמו כן, על בתי המשפט מוטלת החובה לדקדק בזכויותיהם של נחקרים ולהבטיח כי בקשות המונחות בפניהם, אשר עלולות לפגוע בזכויותיהם של נחקרים מעבר לנדרש, אינן נענות כלאחר יד.

על רקע חומרת הפגיעה בפרטיותם של ארבעת המבקשים, עמד השופט אלרון על כך שחזקה על המדינה שתבחן לעומק את הנסיבות שהביאו לפגיעה בזכויותיהם, תפיק את לקחיה ותמצה את הדין עם האחראים לכך.