חשיפת 'כיכר השבת': הממשלה, המשטרה והמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים הגישו לשופטי בית המשפט העליון, בשבתם כבג"ץ, את תשובתם לעתירה שביקשה להוציא צו ביניים נגד איסור העליה לציון הרשב"י במירון, בל"ג בעומר, כדי לערוך טקס חלאקה לילדים.
את התגובה, המוגדרת כ'מקדמית', פותחת המדינה בכך ש"מלימוד נתוני המגיפה עד כה בעולם עולה, כי אירועים המוניים היוו מקור מרכזי לפיזור נרחב של הנגיף. כללי הריחוק החברתי הוכיחו עצמם ברמה הלאומית בדמות ירידה בשיעור קצב העלייה במספר החולים בתקופה האחרונה, שאף אפשרו את הקלת המגבלות באופן הדרגתי. יחד עם זאת,קיים חשש ממשי, שללא נקיטת צעדים משמעותיים למניעת התפשטות הנגיף במקרים המתאימים, מאמצי בלימת התפשטות הנגיף ירדו לטמיון. לפיכך, מדיניות ממשלת ישראל היא לשמר את עיקרון הריחוק החברתי ומניעת ההתקהלויות".
"בימים כתיקונם", ממשיכה התשובה לנושא עצמו, "שיאו של ל"ג בעומר הוא אירוע ההילולה ההמוני המתקיים בקבר רשב"י בהר מירון, בו עורכות חסידויות וקהילות שונות הדלקות על ההר, וכן נערכים במהלך ההילולה מנהגים שונים. אל האתר עולים כחצי מיליון מבקרים, ועל פי הערכת המשטרה, זהו אחד מהאירועים ההמוניים השנתיים הגדולים במדינת ישראל. נוכח הגידול המשמעותי במספר המשתתפים בהילולת הרשב"י, והחשיבות שציבור המאמינים מייחס לזכות ההדלקה על ההר, הפכה זכות ההדלקה במהלך השנים למשאב מוגבל".
ובשנה זו: "לנוכח החשש מההשלכות שעשויות להיות מבחינת התחלואה בישראל, ועל מנת למנוע התקהלויות, נערכו דיונים בין משרדי הממשלה אשר מטרתם הגעה להסדרים אשר יאפשרו שמירה על מסורת ההדלקה בהר מירון תוך צמצום התקהלויות ושמירה על בריאות הציבור. במסגרת דיונים אלו הוחלט על קיום שלוש הדלקות מסורתיות מרוכזות, תוך הגבלת מספר המשתתפים בכל הדלקה ל-40 משתתפים (כאשר כפי שיפורט להלן, בהמשך החליטה הממשלה להגדיל את מכסת המשתתפים בכל הדלקה עד 50 משתתפים)".
"מאחר שלקבוצות שונות מסורת הדלקה שונה (בסגנון, בנוסח, בשירים, בשפה), הוצע כי ההדלקות יחולקו כך שיינתן מענה לשלושת הציבורים הגדולים שנוטלים חלק בהדלקות מדי שנה: הציבור האשכנזי (חסידי), הציבור הספרדי והציונות הדתית, ונקבע כי 'מספר המשתתפים יקבע באופן שוויוני בין הקהילות/ החסידויות/ הזרמים השונים, תוך שמירת מקום לגמישות פרקטית ובהתאם לנסיבות'".
באשר לקביעת זהות המשתתפים, מפרטות הרשויות בתשובתן לבג"ץ, "נקבע בתבחינים - בין היתר נוכח סד הזמנים הקצר - כי תיערך פניה לקהילות ולחסידויות אשר השתתפו במסורת ההדלקה בשנה החולפת, אשר כל אחת מהן תקבל את הזכות להביא נציגים מטעמה. משטרת ישראל אף נערכה לשמירה על הסדר הציבורי ושמירה על המגבלות אשר נקבעו בתקנות, והקצתה לשם כך כ-2000 שוטרים".
"לעמדת המשיבים, יש לראות את ההגבלות שהוטלו על האפשרות לקיים את הילולת הרשב"י כפי שמתקיימת בימי שגרה, כמאמץ אשר נועד לשמור על בריאות הציבור ולמנוע את התפשטות נגיף הקורונה תוך איזון עם מימוש חופש הפולחן והדת ומסורת ההדלקה הנהוגה במתחם קבר הרשב"י, בדומה להגבלות אחרות שהוטלו במהלך התקופה האחרונה על מימוש חופש הדת ועל זכויות נוספות".
נציגי המדינה ממשיכים וכותבים: "אין חולק על חשיבותו של חופש הדת והפולחן, כזכות יסוד בשיטת המשפט הישראלית. אולם, כפי שגם נקבע בפסיקת בית המשפט הנכבד, הזכות לחופש דת ופולחן אינה זכות מוחלטת, אלא ניתנת להגבלה במקרים בהם היא מתנגשת עם עקרונות, אינטרסים וזכויות אחרים, ובתוכם, כמובן, הזכות לחיים. במהלך החודשים האחרונים, בשל החשש מהתפשטות הנגיף, הוטלו מגבלות חמורות על חופש של התנועה על הציבור לאור חשש להתקהלויות, במסגרתן אף נאסר על משפחות שכולות לבקר ביום הזיכרון בבתי העלמין".
"בצד האמור, יש לזכור כי לא נפגעת זכות הפרט להתפלל שלא בציבור, ושגם בהיבט ההלכתי מוכרת המגבלה של 'פיקוח נפש' הגוברת על המצווה של תפילה בציבור, שעליה עמדו גורמים הלכתיים ידועי שם, הן בעלי תפקיד ממלכתי (כמו הראשון לציון), הן מי שאינם נושאי משרה (כמו הרב קנייבסקי ואחרים). מכל מקום, הפגיעה בחופש הדת והפולחן עומדת במבחני המשנה של המידתיות, זאת בפרט כאשר המדינה לא אסרה כליל את קיום ההדלקות במתחם קבר הרשב"י והיא מאפשרת עריכה מצומצמת של הדלקות אלו, תוך איזון בין שמירה על מסורת ההדלקה במקום ובין שמירה על בריאות הציבור".
בשלב זה מתחילה התגובה להתייחס לטענותיהם הספציפיות של העותרים: "הם טוענים לפגיעה בזכותם להשתתף בהילולת הרשב"י ולקיים במסגרת ל"ג בעומר את מנהג החלאק'ה - טקס תספורת חגיגי עת מגיע קטין לגיל שלוש, כאשר יש הנוהגים לערוך את הטקס ליד קבר הרשב"י. על אף הפגיעה המסוימת בזכויות המבקשים להשתתף בהילולת הרשב"י, ובהם העותרים המבקשים לערוך במועד זה את טקס החלאק'ה, פגיעה אשר לדעת המדינה אינה בליבת הזכות לחופש דת ופולחן, הרי כי פגיעה זו נעשית על פי חוק, למען תכלית ראויה - מניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל - ובמידה שאינה עולה על הנדרש".
"הצעות העותרים לקיום הילולת הרשב"י תוך שמירה על מגבלות שונות למניעת התקהלות, אינה אפשרית נוכח מאפייני האירוע, אליו מבקשים להגיע בכל שנה מאות אלפי אנשים. כך גם ביחס לבקשת העותרים לאפשר רק למעוניינים לבצע את טקס החלאק'ה להגיע אל מתחם קבר הרשב"י. בנסיבות העניין ובעת הנוכחית, אין כל אפשרות לאמוד את מספרם של המבקשים לערוך טקס זה ולוודא כי לא תיערך במסגרת זו התקהלות אסורה על פי התקנות וצו בריאות העם, וממילא אין כל היתכנות מעשית לאכוף עניין זה ולוודא כי רק המבקשים לקיים את טקס החלאק'ה יוכלו להגיע אל מתחם קבר הרשב"י".
אלא שהמשיבים סבורים, נכתב, "כי מכל האמור עולה כי פוטנציאל הנזק לבריאות הציבור הוא עצום ומנגד הפגיעה במבקשים להשתתף בהילולת הרשב"י היא מצומצמת ואף אינה עולה לדעת המדינה כדי פגיעה בליבת הזכות לחופש דת ופולחן. בהקשר זה יצוין, כי המגבלות בתקנות תחומות בזמן, העותרים יכולים לקיים את טקס החלאק'ה במתחם קבר הרשב"י שלא במועד ההילולה. כמו כן, יכולים העותרים לקיים את טקס החלאק'ה בל"ג בעומר באזור אחר שאינו בהר מירון".
"העותרים מציינים דוגמאות (פתיחת חדרי כושר, חנויות איקאה, הפגנות ועוד) אשר להן ולהילולת הרשב"י אין דבר במשותף. הילולת הרשב"י, כמפורט לעיל, היא אירוע המוני יחיד מסוגו, במסגרתו נוהגים להגיע כחצי מיליון איש במהלך יממה למתחם קבר הרשב"י בהר מירון. הרי כי מדובר בהתקהלות המונית, אשר אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות הממשלתית, לפיה יש להמשיך במדיניות הריחוק החברתי תוך מניעת התקהלויות".
כותבי התגובה לבג"ץ לא נמנעים מעקיצה מרומזת כלפי העותרים החרדים: "דומה כי למעשה, מבקשים העותרים להלין על אשר נקבע בתקנות. קרי, מבקשים להלין על מתן קדימות לנציגי הקהילות והחסידויות להן יש מסורת הדלקה בהר. אך בתקנה (5 ג, ב) נקבע, כי 'במתן היתרים לפי תקנה משנה זו, ייתן השר לשירותי דת ייצוג שוויוני, בנסיבות העניין, לקהילות שונות, אשר להן מסורת הדלקה באזור קבר הרשב"י בל"ג בעומר', ובהתאם לכך, נקבעו תבחינים המתווים את אופן הפעלת סמכות השר".
"באשר לקביעת זהות המשתתפים בהדלקות, נקבע בתבחינים כי המשרד לשירותי דת יפנה אל כל קהילה אשר השתתפה בשנה שחלפה בהדלקה (כ-20 במספר) לצורך שליחת נציגים מטעמה להשתתפות בהדלקה. כל קהילה תקבע מי יהיו המשתתפים בהדלקה מטעמה - ללא כל מעורבות הדרג הפוליטי. נוכח מגבלת המשתתפים, כל חסידות או קהילה תוכל להביא מטעמה מספר מצומצם של נציגים בלבד. נוכח המגבלות המשמעותיות על כמות המשתתפים, הרי כי ממילא אין כל יכולת מעשית לשר לשירותי דת, בסד הזמנים הקצוב שנוצר, לבחון בקשות פרטניות מן הציבור הכללי הנוהג להשתתף בהילולת הרשב"י - כבקשת העותרים - ואף אין יכולת לבחון בקשות פרטניות מהקהילות והחסידויות אשר להן מסורת הדלקה בהר. בנסיבות אלו, לא הייתה גם כל אפשרות ישימה לעריכת הגרלה לצורך חלוקת ההיתרים (כאשר כזכור, גם בהגרלה מעין זו יהיה הצורך לשמור על ייצוג שוויוני בין הקהילות השונות)", מסתיימת התגובה המקדמית לעתירה שנחשפה ב'כיכר השבת'.
